"רפורמות בחינוך- פופוליסטיות זולה או חשיבה מערכתית אמיתית?

שלום לכולם,
במערכת החינוך בישראל  וגם במדינות העולם הנאורות היו מתמיד מתחים  וניסיונות
שינוי בכל הקשור למערכת החינוך , אופיה והצהרות הממשלות השונות בדבר אותה "חשיבות עליונה " שכולם  מאוד מייחסים לנושא. נשאלת השאלה האם באמת כל אחת מהממשלות השונות מעריכה נכונה ויודעת מהו ערכו של חינוך טוב, מערכת ערכים אמיתית ויכולת של מערכת אחת הקושרת תלמידים ומורים בקשר אחד ורציף להוביל שינויים ,אשר אינם  שזורים בד בבד עם  מערכות אחרות במדינה  ואינם באים לידי ביטוי גם במערכות אחרות בו זמנית.

בקורס "סוגיות במדיניות החינוך"  אותו אנו לומדים במכללה התבקשנו לקרא מאמר  העוסק בנושא של "עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה"-  אתו כתב מרצה הקורס שלנו-פרופ' עמי וולנסקי.

המאמר דן בנושא הסטנדרטיזציה של מערכת החינוך במדינות שונות ובודק האם אכן אכיפתה של סטנדרטיזציה הייתה הפתרון לכל תחלואי החברה ועזרה בשיפור הישגיהם של התלמידים.

בשנות ה-80 ו ה-90 מערכת החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטים.- מה שהוביל אותה לשימוש במבחנים המבוססים על מדיניות זו ואשר תפקידם לבדוק האם אכן כל התלמידים עומדים ברף החינוכי אשר הוצב.מדיניות זו הייתה מאוד קשוחה ולא לקחה בחשבון מה רוצים תלמידים ומורים,כיצד אפשר לשלב ולקדם יצירתיות ובעצם נצמדה לשיטות ארגוניות ישנות ולא התאימה את עצמה לחידושים החברתיים ולקדמה. איכות בחינוך פורשה בדרך של סטנדרטיזציה והייתה מאוד שרירותית.אחד הדברים החשובים ביותר היה הסטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים ובשטח החלו להתפתח  שני סוגי הערכה: האחת בודקת ידע והשנייה בודקת מסוגלות .כך הפכו הבחינות לחלק הקושר את מערכת הלימודים להצלחתה של החברה.בסטנדרטיזציה נכללו  שלושה מקצועות ליבה ושישה מקצועות יסודכאשר כולם היו צריכים להיות מקושרים למטרות וברי מדידה והשגה.בשנת 1989 גובש בארה"ב מסמך  המסמן את המשימות אותן יש להשיג עד שנת 2000 ובו פירוט של דברים כמו- "90% מהתלמידים יסיימו תיכון , כל בית ספר אמריקאי יהיה נקי מסמים ואלימות, תלמידי ד' ח' ויוד יפגינו שליטה טובה במקצועות היסוד  וכל אחד מהבוגרים יהיה אוריין ובעל כלים להתמודד עם הכלכלה העולמית."

 ישראל מקימה "כוח משימה לאומי" בשנת 2003 בו היא מתווה את קביעת הסטנדרטים במקצועות השונים – ושוב סטנדרטים הופכים לעדיפות עליונה.

לאחר קריאת מאמר מעניין זה, גיליתי שיש לי מספר הסתייגויות  והתחבטויות לגבי אופייה האמיתי של רפורמה , מה היא צריכה להשיג ומה הם הכלים בהם היא משתמשת, להלן תובנותי:

סטנדרטים ומסגרת הם דבר שנכון ליצור אותו והמתווה שלהם חשוב.יחד עם זאת, צריך לשמור על "ראש –פתוח" ולהבין שלא כל מה שמתאים למדינה ולתרבות אחת יכול בהכרח להתאים למדינה אחרת.חינוך ובוודאי חינוך לערכים הוא אינו קל למיתוג ולהערכה מספרית. תהליכים חינוכיים רבים המתחילים במערכת החינוך מבשילים שנים רבות לאחר שהתלמיד עזב את מערכת החינוך הקונבנציונלית.הפיכת הסטנדרטיזציה הפכה את המורים לכלי לניגוח ולמעין "כלבוייניק" אשר אחראי על כל תוצרי החינוך וכשלונותיו. אף מערכת לא השכילה עד היום לחלק את החינוך ואת שנות בית הספר לכלים יישומים ונראה כי רוב הזמן עסוקים בלשנות את השינוי.חינוך אינו אופנה משתנה , אך הוא פתוח וצריך לקחת בחשבון צרכים שונים  רצונות שונים והתאמות של תוכניות הלימודים לקדמה.כל זאת יש לעשות יחד עם מתווה ברור והצבת גבולות של מה כן ומה לא. צרכי החברה הם משתנים ויש להפוך את מערכת החינוך ליותר גמישה ולשנות יעדים לפי הצרכים המשתנים. מערכת החינוך צריכה לאפשר לתלמידה יותר אפשרויות בחירה ויותר גיוון ,תוך שימת דגש על חיברות, כבוד הדדי ופתיחות.אם רוצים אכן לגלות כי לחינוך יש כוח יש להפעיל את התלמידים ולהפוך אותם לחלק פעיל ולוקח חלק בחברה אשר מחוץ לכותלי בית הספר.יש לאפשר לנוער להתנדב במסגרות שונות , להקים צוותים של "נוער עוזר לנוער" ולאפשר יותר אפשרויות בחירה בתוכנית הלימודים. אני מאמינה שדיאלוג כזה יהיה מועיל יותר ויאפשר סביבת לימודים מיטבית.

להוציא אייפונים בבקשה?.....

שלום לכולם,
היום במסגרת שיעור בספרות אנגלית  קראנו את הפואמה המפורסמת     " The Road Not Taken" של רוברט פרוסט.זהו שיר מאוד עמוק המתאר את בחירתו של הסופר העומד בצומת דרכים ובוחר דרך אחת על פני השנייה תוך התלבטויות רבות בינו לבין עצמו לגבי מהות בחירתו ,האם היא נכונה והאם שונות בחירתו גורמת לו ללכת" בדרכים בה מעטים הלכו" עם כל ההשתמעויות הפילוסופיות. עד כאן זה נשמע טוב ויפה אלמלא זה היה כתוב באנגלית גבוהה עם מטפורות ודקויות ומיועד לחברה בכיתה יוד ולא הכיתה אינת כיתת דוברי אנגלית...

טוב, לא נורא!!! נעבד את זה, נדבר על זה, נסביר את זה ונעבור גם את המשימה הזו.לא?
ואיך זה קשור לאייפונים אתם בוודאי תוהים.ובכן הנה סיפור המעשה...
לאחר שהבטחתי לכיתה שאת השיר המורכב/פילוסופי/ לא ברור /כבד /מעורר השראה/רוחני הזה אנו נעבור בצורה חלקה ולאחר שביצענו מספר פעילויות מקדימות להבנת הפואמה הקלאסית חלפה בראשי מחשבה שאולי יש משהו מוכר יותר ומתנגן יותר שיוכל לעזור להם.רציתי להראות להם איך ההתמודדות היום יומית והבחירה שכל אחד מאתנו עושה בחייו היא דבר מאוד שכיח ומה שחשוב הוא שנהיה שלמים עם הבחירה שלנו ועם התוצאות שלה.ואז עלתה בראשי התובנה שאולי אולי אולי... אם אוכל להשמיע להם את השיר " I did it my way " המפורסם של פרנק סינטרה,  הם יוכלו לשמוע ולהתחבר יותר. ואז שאלתי "לכמה יש אייפונים או טלפונים עם אינטרנט? כל הידיים הורמו.לא היה צריך לשאול  מי לא הביא ... ותוך דקה יכולנו לשמוע את השיר ואת המנגינה.

הכיתה היתה מאושרת. ראיתי על הפנים שלהם את השמחה ואיך הדברים לאט לאט "נופלים למקומות הנכונים". ואז הבנתי כמה חשוב שיש אפשרות גישה לאינטרנט ומחשבים  ואייפונים. הכל  בשירות החומר הנלמד.אין מנוס וגם לא צריך שיהיה, כייף,ממש כייף שאפשר לעשות גם דברים כאלה!!!

לסיום, נסיים  בשיר המדהים של פרנק סינטרה  I did it my way

לא שכחו אותי בבית....

שלום לכולם,
האם אתם מכירים את התסריט בו המורה נכנסת לכיתה ומבקשת מהתלמידים להוציא ספרים?
ואת ההמשך הצפוי בו התלמידים אומרים ששכחו את הספר בבית?....
ובכן, לא עוד!!!!

השבוע התבשרנו כי החל משנת תשע"ג יוכלו ללמוד כל ילדי ישראל מתוך ספרים דיגיטליים.לא רק שיוכלו, אלא אפילו ישלמו פחות כסף על ספרים כאלה ב-60%!!!!

אכן,הגיעו ימי המשיח!

משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל ובו הפירוט והעדכון לגבי נושא זה.
הנה הקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2012-1-6-3-1.htm


יתרונו של הספר הדיגיטלי על פני הספר בעל הכריכה הקשה הוא כלכלי ובעל אמות מידה חדשות ממה שהיו נהוגות וידועות עד היום. מהיום הספרים הדיגיטליים יכילו בנוסף לתכנים הלימודיים גם קישורים רלוונטים למקורות מידע נוספים, סרטונים ובכלל עולם שלם של אמצעים טכנולוגיים שלא היו עולים על הדעת אלמלא העידן הטכנולוגי שפשט בכל חלקה טובה ואלמלא הצורך הקושר אותו עם העולם החינוכי -תקשובי.
הילדים יוכלו מהיום להיות נגישים מתוך הספר שלהם -למקורות מידע שונים, מילונים, להדפיס דברים, לסמן לחפש ומה לא. עולם עתידני? ממש לא!.
אני רוצה להביא בפניכם ציטוט הנלקח מתוך חוזר מנכ"ל אשר פורסם החודש לגבי נושא זה.

"להלן הגדרות של רמות פיתוח שונות לספרי לימוד דיגיטליים. תקנים מפורטים לכל אחת מרמות אלה יפורסמו בהמשך.

1.

ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 2. ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 3. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ב' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א', הכולל את התוספות האלה: 4. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ג' – ספר העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה ב' ובנוסף מכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי שהוא חלק אימננטי מהספר, וכן תמיכה במערכות לניהול למידה (Learning Management System - LMS) ." אני ,באופן אישי כבר לא יכולה לחכות. זה נשמע לי ממש הזוי . איך זה ייתכן, הרי זו ממש מהפיכה. האם באמת נוכל כולנו להגיע למצב בו אנו שואלים את הילדים מי  לא שכח את הספר בבית...?

המדריך למורה המתוקשב.....

שלום לכולם,
בשם החידושים הגלובליים, הצפת עולמינו בחידושים טכנולוגיים ובשם "תוכנית התקשוב הלאומית" פרסם משרד החינוך
יישומים למורים מטעם המנהל למדע וטכנולוגיה.
הנה הקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/PituchTochenDigitali/Oryanut_Machshev.htm
מגמת משרד החינוך לפתח עד כמה שאפשר את נושא התקשוב ולהפוך אותו לנושא לאומי ,שלא לדבר על להטמיע אותו בתוך מערכת החינוך, משמח אותי מאוד, שכן אני בתור מורה לאנגלית מוצאת שיש דברים אדירים, אשר אפשר להכניס לכיתה בזמן שיעור הקשורים לכל מה שנלמד בתוכנית הלימודים באנגלית , בן אם הם קשורים קשר ישיר או קשר עקיף.

במסגרת לימודי לתואר שני הגעתי לאתרים רבים די באקראי, מה שהפך אותי לסוג של "ציידת אתרים", ומכל דבר שאני מחפשת אני מוצאת עוד ועוד דברים המלמדים אותי ונקשרים לכל מיני הפעלות ותכנים אשר אני מלמדת בכיתה.

אחת הבעיות הטכניות המצערות אשר די כובלות אותי (אני חייבת לומר )היא הבעייה הקשורה ב- " אבל איך עושים את זה?"
כמובן שכבר שמעתי את חברי המלומדים אשר מציעים לי קורסים רבים אשר אפשר להירשם אליהם, בעוד אחרים מרמזים לי שתלמידי הם מאגר בלתי נדלה של ידע בנושאים אלה .
אני מוצאת את עצמי די הרבה מחפשת מענה בסביבת הyoutube המוכרת ולומדת לא מעט מסרטונים איך אפשר לעשות דברים, כך שמיותר לציין כמה שמחתי כאשר אחת מחברותי ללימודים העלתה קישור בסביבת הפייסבוק דרכו אפשר  ללמוד כמעט כל מה שחשקה נפשינו באופן אישי ומקוון.אני מתכוונת כמובן לקישור המופיע למעלה.
על מנת לספר לכם מעט על חוויותיי , אפתח ואומר שבדקתי ארבעה קישורים ולא את כולם וכולם היו אקראיים. רציתי לראות האם "סוס קרבות וותיק" שכמוני אכן יצליח להבין וליישם  את הנאמר או שאולי התוכנית יומרנית מידי ומנותקת מהשטח .
הנה ממצאי:
א- חלק מהסרטונים היו ברמת "למתקדמים בלבד"
ב- לאדם כמוני , אשר אינו בקיא ברזי  הטכנולוגיה, הסברים כתובים כפי שהופיעו יכולים לגרום לתחושת תסכול  נוראי שכן הם ממצים מאוד ובהחלט מיועדים  למי שכבר בתוך העולם הזה.
ג- לחלק מהסרטונים לא היתה אפשרות של "קירוב המסך וממש צפייה ממוקדת בטקסט הוויזואלי. כל דרך שלי  לקרב או להגדיל את המסך עלו בתוהו.

לסיכום:
גם כאשר יש רעיון נפלא כמו הרעיון של מנהל המדע והטכנולוגיה, עדיין יש לקחת בחשבון שלא כל המורים עוסקים או בקיאים בענף הטכנולוגיה ולכן אולי יש צורך להכין מקבץ למתחילים ולמתקדמים.
בנוסף חייב להיות מישהו אחראי אשר מפקח על הדברים ובודק אותם לפני שהם מועלים לרשת. אני חייבת להיות גם אובייקטיבית ולציין שלמורים אשר כבר מבינים ברזי הטכנולוגיה, זוהי שיטה מצוינת ללימוד של הנושאים השונים ובהחלט יכול לענות על צרכים  שונים.

לפניכם סרטון מדליק שמצאתי ביוטיוב - סרטון "מדריך פוטושופ איך להכין מברשת חדשה בפוטושופ" . ראו כמה פשוט ,קולח וברור זה נראה וגם נשמע - גם למי שאינו בקיא ברזי הטכנולוגיה.

הקרב החינוכי על הפייסבוק...

שלום לכולם,
בפוסט הקודם שלי ניסיתי במעט להסביר לכם את השימוש בפייסבוק בתור סביבת לימודים מקוונת לשימוש לימודי בתיכון.
השבוע החלטתי לאחר לבטים רבים שאני רוצה להתנסות בפיתוחה של יחידת לימוד מקוונת שאכין ואפרסם בקבוצת לימוד שאפתח בפייסבוק.לשם כך, הלכתי לבקש אישור מסגנית המנהל אשר אמרה לי כי היא תצטרך להתייעץ עם המנהל לגבי נושא זה, אך הפיגה את חששותי באומרה שאין לי מה לדאוג כל עוד מדובר בקבוצת לימוד ולא באישור חברויות עם תלמידים .
יצאתי מרוצה משיחה זו, אולם, מייד למחרת נאמר לי ,שיש איסור מוחלט להשתמש בסביבת הפייסבוק בתור סביבת למידה ולגיבוי- יצא השבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך חוזר העוסק כולו בנושא זה.
הנה הצירוף לקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אם נעיין היטב בחוזר מנכ"ל נוכל להבחין בניואנסים דקים המתירים תקשורת ברמה מסויימת מאוד ועם הסתייגויות רבות.
מנהל בית הספר בו אני לומדת שלח לכל המורים את החוזר לקריאה ובו הדגיש את המשפט הבא"

§      "    גבולות הפרטי והמקצועי: ברשת מתקיימות אינטראקציות באופן שוטף ובמקביל לפעילויות נוספות. מאפיינים אלה תורמים לטשטוש הגבול בין הפרטי למקצועי, בין ההולם לבלתי-הולם ובין הֶקשרים שונים. "

וגם את המשפט הנ"ל:" 

"בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. "

מכיון שאני עובדת במערכת החינוך ומכבדת גם את מנהל בית הספר וגם את משרד החינוך,החלטתי שאת רעיוני אגנוז ואף אנסה דרכים אחרות להעלאת חומר לימודי מקוון אשר יפורסם בסביבה שונה מסביבת הפייסבוק.למרות שהנושא מכיל ניואנסים דקים כפי שציינתי לפני כן ולדעתי אין כאן חריגה מקודים חינוכיים , איני מתכוונת להלחם כדון קישוט בתחנות קמח, אלה לבצע "עיקוף " אלגנטי ולהמשיך למצוא את מה שיעבוד בשבילי ובשביל תלמידי בלי לגרור יותר מידי בעיות אתיות.

לדעתי, יש פה החמצה ואפילו חוסר מודעות דווקא של משרד החינוך להשתמש בסביבת הפייסבוק כפלטפורמה  לימודית מדהימה, אך אני חייבת לציין שאני מבינה בהחלט את החשש הנלווה ואכן הנושא רגיש ועם טיפול בלתי הולם וחוסר ידע של מורה או תלמיד יהיה אפשר לעשות טעויות , אותם מנסה המשרד לבלום מבעוד מועד.

יש לקחת בחשבון שהנושא על כל מורכבויותיו הוא נושא פתוח לדיון אקדמי וייתכן שסביבת התיכון וגילאי התלמידים שם עדיין לא מאפשרים הבשלת תהליך, מה שאפשרי יותר בסביבות אקדמיות אחרות

מעניין יהיה לגלות מה יקרה בהמשך...

פייסבוק או לא פייסבוק???

שלום לכולם,
בשנה האחרונה החלה תאוצה בנושא הכנסת הפייסבוק לבתי הספר התיכוניים ושימוש בסביבת הפייסבוק כאמצעי לימודי נוסף.
הדעות בעד ונגד הן רבות. לכל אחד מהמקטרגים או מהמסנגרים יש את סיבותיו ואת משנתו החינוכית.
הנושא הופך להיות נושא שנוי במחלוקת ונכתבות עליו כתבות רבות הן בעברית והן באנגלית.ארצה להתייחס היום לסביבת הפייסבוק כאל סביבת למידה לכל צורך ועניין ואנסה לשתף אתכם במחשבותי ובתובנותי.

החלטתי השנה לנסות ולהתנסות בשילוב סביבת הפייסבוק כסביבת לימוד מקוונת וא-סינכרונית.נושא הלימוד מרחוק נמצא היום בכל אוניברסיטה ומכללה המכבדת את עצמה וקורסים מקוונים נכנסים כחלק מתוכנית הלימודים והינם  מאושרים ע"י משרד החינוך. הנטייה להפוך את זה לאפשרי גם בבתי הספר התיכוניים היא רק עניין של זמן וכבר מתחילים לראות ניצנים בבתי ספר שונים.
כמובן שיש לבסס כללי יסוד ולקבוע אמנה המחייבת לקודי התנהגות והתנהלות, אך ברגע שעברנו את המשוכה ,אין שום מניעה להכנס לעבודה.
פתיחת סביבת לימוד בפייסבוק היא סביבה בה המורה יכול להכניס סיכומי מאמרים , קישורים רלוונטיים לנושאים נלמדים ותקצירים של נושאים. כל אחד  ויכולותיו ועינייניו.התלמידים יכולים להיוועץ זה בזה  והמורה יכול בתוך מנהל הקבוצה לתמוך ולענות לשאלות ,או לא .
כך שיש לסביבת הפייסבוק יתרונות רבים. ברור שהנושא דורש קיום מחשבים ואנשי תמיכה ,שלא לדבר על מורים עם ראש פתוח והרבה סבלנות, שכן השטח, כפי שהוא היום הוא קשה וצריך המון כוח נפשי על מנת להסתדר.
אני באופן אישי  חושבת שכדאי מאוד לרתום רשת חברתית כזאת למטרותינו המקצועיים מפני שהילדים כבר שם וחבל לא לנצל את המומנטום.
לפניכם סרטון נחמד המראה מה אפשר לעשות בסביבת הפייסבוק.הסרטון משתמש בהומור.- בהחלט לא יזיק... תהנו

חיפוש עצמי...

שלום לכולם,

במסגרת שנת הלימודים הנוכחית ב"מכללה ללימודים אקדמיים" באור  יהודה התבקשנו  כולנו לחשוב על נושא לכתיבת סמינריון.
לאחר לבטים , קשיים וחששות החלטתי שאנסה לבדוק מה באמת אפשר לעשות בכיתה  בתיכון כאשר  תוכנית הלימודים החדשה באנגלית הכוללת קריאת יצירות ספרותיות וניתוחם על פי שבעה מאפיינים מסדר חשיבה גבוה, הפחתת שעות לימוד בכיתות שאינן ניגשות לבגרות והוספת עוד ספרי לימוד לנגד עיניי.

לא אשקר לכם, פעמים רבות שאלתי את עצמי בשביל מה אני צריכה את כל זה. האם באמת חסרים לי לחצים מיותרים? האם עצם העובדה ש   שאין מחשבים  בכיתות ושאין מערכת לשימוש במחשבים היא מספיקה לכשעצמה  כדי לגרום לכל אדם בר דעת להימנע מלהכניס לעצמו רעיונות לראש?

לאחר התלבטויות רבות ביני ובין עצמי החלטתי שאכן זמן בכיתה אין אבל אוכלל לקשור נושא לימודי שקראנו בספר הלימוד ואני אצור איזה שהוא עניין סביב עבודה הכוללת שימוש באמצעים מתוקשבים - אך אותה הם יצטרכו לעשות בבית.מכיוון שבתוך עמי אני יושבת החלטתי לקשור את העבודה במתן ציון ואפשרתי לכיתה לעבוד בקבוצות של ארבעה.
 נושא השיעור מהספר היה על בני נוער ששותים לשכרה ומתים כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול ועל ההשלכות של אלכוהול בכלל הן כתופעה חברתית והן כסכנה חברתית.
מהדיון שהתנהל בכיתה ומהצחקוקים  התרשמתי שהנושא אינו זר להם וכי חלק מהם יודעים על הנושא הרבה יותר מקרוב...
כאדם אשר דעותיו מאוד נחרצות ( יש אשר יגידו מיושנות) בנושא אלכוהול ובוודאי אלכוהול ובני נוער , החלטתי להרים את הכפפה ולשלוח את כיתתי לשיטוט בשדה האינטרנט ובצפייה מה הם יוכלו ללקט לי שם.
המטלה שלהם כללה את הסעיפים הבאים.
א. מציאת טקסט באנגלית (כמובן) הקשור לבני נוער וצריכת אלכוהול. נתתי הנחייה שהם יכולים לבחור מה שמעניין אותם - כל עוד הוא קשור בנושא - נפלא!
ב. את הטקסט יש לסכם במילים שלהם ולא חלילה "העתק הדבק" ( או איזו מהומה.... למה, כמה איפה ושמה... )
ג. להוציא  10 מילים באנגלית שהם חדשות ולא היו מוכרות.
ד. את תמצית המאמר לחלק לילדי שאר הכיתה ולפתח דיון בנושא הכולל  שאלות המתבססות על הסיכום הקצר.
ה. הבאת   סרטון הקשור לנושא מיוטיוב או כל מקור אחר שהם מכירים.
ו. מציאת שיר הקשור לנושא
(וואו, עכשיו אני רואה שהם ממש קיבלו  miniproject...)

הם יכולים להציג את הנושא באמצעות מצגת או כל דרך אחרת הנראית להם.ניתן להם תאריך יעד של חודש לעבודה.

ומה שקרה  במשך השבוע שלאחר מכן....
חלקם רץ למחנכת  והתלונן שאין להם זמן ומה פתאום גם  יש כל כך הרבה עבודה וגם  מבחן בעוד שבוע וגם bookreport  וגם שיעורי בית ובכלל... הם לא רגילים לכל כך הרבה עבודה!.
המחנכת כל  הפסקה תופסת אותי ושואלת האם אני יכולה לדחות או בכלל לבטל ,הם עמוסים מאוד...
אני- כבר שבועיים מחפשת שעתיים שאוכל להיות איתם בחדר מחשבים או להתחלף עם אחת המורות אשר מלמדת בחדר מסויים בו יש מקרן ומחשב סגור ונעול בתוך ארון...

ועכשיו תגידו לי אתם - מה בדיוק היה חסר לי? שלווה?  אומץ?  אולי שכל...?
בעוד שבועיים הם אמורים להציג את התוצרים שלהם. אספר לכם מה יהיה בהמשך.
אני באופן אישי מאוד התלהבתי , אני חושבת שזה תהליך מרתק ומעניין  אשר יוסיף תוכן ועניין ללימוד הרגיל בכיתה. מעניין מה יגידו החברה...

לסיום הנה סרטון המראה שימושים שונים של טכנולוגיה בהם מורים יכולים להשתמש בכיתה, המראה את כל התלבטויותיי :האם יש לנו זמן, מכשור אמצעים טכניים וטכנולוגים. ומי יעזור? הם לי? אני להם? האם זה מצדיק את כל העבודה והאנרגיות המושקעות בהסבר?  וכן, זה חשוב ,וכן ,זה מעניין, וכן הם הופכים גם ללומדים עצמאיים וכן ,דרך ההערכה משתנה- לא רק מבחן אלא גם משהו שיתופי ומקוון

מי במרכז???

שלום לכולם,

היום במסגרת השיעור של פרופסור וולנסקי-" סוגיות במדיניות החינוך בישראל" התבקשנו לקרא מאמר העוסק ברפורמות  במערכת החינוך ולחוות את דעתינו בנושא. שמו של המאמר הוא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובאן  ,אשר דן בנושא הרפורמות  מראשית המאה  ה- 19. כותב המאמר מסביר שבמשך שנים רבות עברה מערכת החינוך טלטלות רבות, מה שגרם לשלוש גישות בסיסיות ועיקריות

-א. המורה במרכז.

ב-התלמיד במרכז.

ג- תוכנית הלימודים ותכניה במרכז.

לפני 150 שנה ,לאחר מלחמת האזרחים  הושם   דגש על "הילד במרכז "ותכנים לימודיים הרלוונטיים לעולמו. אנשי החינוך הפרוגרסיביים נאבקו על מנת להפוך את התלמיד למוקד העניין והכול נסב סביבו..החל מ 1970 ואילך שאפו אנשי חינוך פרוגרסיביים למעורבות פעילה של תלמידים, ללמידה פעילה שלהם  וליחסים בלתי פורמאליים בין מורה לתלמיד ולחיבור ההוראה אל העולם שבחוץ, שיטות הוראה חדשניות כמו קבוצות קטנות ,פרויקטים פעילים ושילוב טכנולוגיות חדשות היוו את ציון הדרך האולטימטיבי על מנת להתמקד בתלמיד

הנהגת ליבת תכנים או מקצועות משותפים אשר  תאפיין את לימודי כול התלמידים –הופכת בימינו למאסט.יחד עם זאת אנשי הזרם הפרוגרסיבי מתנגדים בנחרצות וטוענים כי יש לתת לתלמידים חשיפה למגוון נושאים ותכנים ועל התלמידים למצוא את המתאים והמעניין בעיניהם.חטיבות הביניים והחטיבות העליונות הם דוגמה לכך.

שינויים ורפורמות במערכת החינוך תמיד היו ותמיד יהיו. כל עוד קיימים תלמידים ומערכת על "היודעת" מה טוב ומה נכון ,לכאורה, יהיו קיימים רפורמות  המשתנות חדשות לבקרים.

האדם הוא יצור חושב, מנסה, מתנסה ומשנה. ככזה ,יש מין תפישה שאומרת,שחדש הוא טוב יותר ונכון יותר ומה שקשור לעבר הוא מן הסתם פחות רלוונטי.עצם קיומם של רפורמות ותפיסות חינוכיות שונות השמות פעם את המורה במרכז, פעם את התלמיד במרכז ופעם את תוכנית הלימודים במרכז הם רק אפיון אחד של התופעה. הדעות לגבי מה נכון ומה רצוי היו ותהיינה חלוקות באותה מידה שאנשים ותכנים משתנים ופני התרבות משתנה.

בתי ספר הם חלק אינטגרלי ממערכת שלמה הקשורה לפוליטיקה, לחוזק מדיני, לתרבויות ולכלכלה.

מערכת החינוך מתאפיינת בשינויים כמו שכלכלה וערכים חברתיים עוברים שינויים והתאמות. מערכת החינוך מצד אחד צריכה לבצע את התאמותיה לחברה לכלכלה ולפוליטיקה, אך מצד שני יש בה שוני אשר מקשה עליה  להשתנות ולתקן את עצמה באותה מהירות שעושות זאת הכלכלה והשינויים הפוליטים והאזרחיים.

חינוך טוב אשר תוצריו הם נערים ונערות צעירים אך בוגרים אשר מבינים מה נעשה בעולם ויודעים להתנהל ,לקחת אחריות ולהבין שפות ואריתמטיקה, יכולים להפגין "תוצרים" אלה רק לאחר שנים של לימוד והפנמה גם אם  נתעלם  משיטת הלימוד,תוכנית הלימודים או מי נמצא מרכז.

יש דברים אשר קשה מאוד לאמוד אותם ודרושות שנים על מנת שיהיה אפשר לבדוק איזו שיטה נכונה יותר.אין ספק שמערכת החינוך גם היא צריכה אוורור והתאמה לתקופה בה אנו חיים ואי אפשר להתנהל במאה ה21  עם שיטות לימוד, מבחנים וכיתות לימוד כפי שהיו נהוגות במאה ה-19.יחד עם זאת יש להפעיל שיקול דעת ולא "לזרוק את התינוק  יחד עם המים. "

כל שאבקש לו יהי...

שלום לכל החברים,
ארצה לשתף אתכם היום במאמר שקראתי  השבוע ואשר התפרסם באתר "ארגון המורים" אודי מלכה פרסם מאמר ושמו:  "1 0 עצות למורים לשילוב טכנולוגיה בהוראה".
הנה הקישור:http://www.irgun-hamorim.org.il/Content.aspx?atcid=21876

מה שמיוחד במאמר זה הוא עצם העובדה שמורה "בשטח ",ללא הרבה רעש וצלצולים מבין שאנחנו כבר בתוך עידן שילוב הטכנולוגיות השונות והשימוש בהן , וכי מערכת החינוך אינה יכולה לפסוח על כל מה שקורה בכל מקום אחר.

מר אודי מלכה מדבר על 10 עקרונות שונים וברשותכם אתייחס לכמה מהם.

"פרסם מידע חשוב - אחד היתרונות של הטכנולוגיה ובתוכה אתרי האינטרנט הוא יתרון הזמינות. ניתן להעלות לרשת מידע על הקורס שאתה מלמד, מידע שיישאר זמין לצפייה לאורך כל הסמסטר".

עד היום די הסתדרנו עם לכתוב דברים על הלוח או לתת דף מודפס.היום, ככל שאני לומדת יותר ,אני מבינה עד כמה חשובה נתינת פלטפורה לתלמידים המכילה את תכני השיעור , קישורים שונים ואף מאפשרת סביבת פורום פתוח בין התלמידים לבין עצמם או בינם לבין המורה.
תקשורת פנים אל פנים היא חשובה מאין כמוה, אך גיבוי הנושאים הנלמדים בצורת אתר כיתתי או פתיחת קבוצה כיתתית בפייסבוק היא חשובה לא פחות!!!

"אבל בבית זה עבד! - לא משנה מה הכנת: מצגת, סרטון או סתם קישור לאתר שתכננת לצפות בו ביחד עם התלמידים בזמן השיעור - חשוב לבדוק שדברים שעבדו בבית או על המחשב שעליו עבדת, יעבדו בדיוק גם על המחשב שעליו תציג בבית הספר. "

ללא ספק אחד הדברים המעצבנים ביותר שקורים  לנו!!!.המורה מכין מצגת או סרטון או משלב מספר אלמנטים שהוא רוצה להציג בשיעור באמצעות המחשב והופ- הוא מגיע לכיתה חדור רצון טוב ונרגש - אך תקלות טכניות שאינן קשורות בו מומעות ממנו להתקדם. לא מומלץ  לנסות חוויה כזאת עם כיתה בת 36 תלמידים רועשים וחסרי סבלנות....
הדבר היחיד שאני חושבת לעצמי הוא אולי להביא את המחשב הנייד האישי ואיתו לנסות מה שרוצים.
כן אני יודעת וגם מסכימה עם כל אלה מכם ,שמרימים גבה כרגע, ושואלים : נו באמת מה עוד תרצי שנעשה?....
לגמרי נושא כאוב.

" יצירת תוצרים על ידי התלמידים - נצל את הטכנולוגיה לפיתוח תוצרים על ידי התלמידים.

תיעוד התוצרים, שיתופם והצגתם מעלים את המוטיבציה של התלמידים ומאפשרים להם להציג תוצרים שהם גאים בהם"

רבותי, השבוע החלטתי שאני יוצאת מהקופסה וביקשתי מכיתה יוד שלי לעשות עבודה מתוקשבת. החברה הסתכלו עלי בבעתה ולא ממש ידעו מה אני רוצה מהם.מאחר ודנו בטקסט לימודי הדן בשימוש באלכוהול בקרב בני נוער, ביקשתי מהם למצוא באינטרנט מקורות מידע בנושא, סרטונים  שילוב של קטעי עתונות וכו' ולהכין איזושהיא פעילות המסכמת את הנושא , אך בצורה מקוונת.נתתי להם יד חופשית ואפשרות לעבוד בקבוצות של ארבעה והבטחתי להם חדר עם מחשב על מנת שנוכל להעלות את השיעורים שלהם.

האמת, הם די התרגשו ואני -די בפאניקה לראות האם הכל יעבוד ומה יהיו התוצאות.
אעדכן אתכם בהמשך...

לסיכום, מערכת החינוך צריכה לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות ולגרום להם להיות חלק אינטגראלי מהשיעורים.זה מעשיר ,זה מגוון, זה מעניין וזה הופך כל נושא להרבה יותר רלוונטי.
עד כאן להיום. נשתמע ברשומה הבאה...

תחל שנה וברכותיה....

שלום חברי היקרים,

התחילה שנת הלימודים תשע"ב ,הבאה עלינו לטובה.
הגעתי לבית הספר עם הרבה שמחה ורצון לחדש ולראות מה אני יכולה לתת ,שהוא שונה ונוסף ,ממה שנתתי עד היום.לתת את אותו ערך מוסף החשוב כל כך.
אני מספרת לכם עכשיו משהו אמיתי,לא הזוי ,הלקוח מתוך החיים. אני נכנסת לכיתת מב"ר. כיתה קטנה בת 10 תלמידים.נחמד , נכון?
אני נכנסת ,כל התלמידים בכיתה , עומדים. הסיבה- יש רק שני שולחנות .איפה כל השאר בוודאי תשאלו?
 אין!!!
אני לא מאבדת את העשתונות ומיד יוצרת קשר עם אב הבית האחראי למצבים אלה. הכל נעשה בשיעור , אני מזכירה לכם,  שיחה של מס' דקות ואב הבית טוען שאין מה לעשות , אולי אני לא צריכה ללמד בכיתה הזאת וייתכן שאני טועה???אני מסתכלת שוב במערכת שניתנה לי. לא , אני לא טועה .זו הכיתה ובה יש שולחנות שניים, כסאות שניים ותלמידים עשרה.פשוט, ברור . אוקיי.  לא נורא, לא נאבד עשתונות. פשוט שולחים מספר ילדים לחפש בכיתות אחרות. אולי משם תבוא הישועה.
כך מתנהל השיעור , כעבור עשרים דקות התלמידים מביאים את הכיסאות והשולחנות שהם צריכים הצליחו "לשנורר" מכיתות אחרות . יפה. עכשיו בואו נתחיל מההתחלה. ילדה אחת צועקת-  חם לה, למה המזגן לא עובד???
 צודקת, אני ניגשת למזגן ומנסה ללחוץ, אך אבוי, אין הוא עובד כלל!!!. שוב שיחה לאב הבית, שוב סחיטה של הבטחות על מנת שיבוא לסדר. היום כבר לא אך אולי מחר...

באותו היום חזרתי הביתה  על סף משבר. אני מורה כבר 18 שנה.  אני מאמינה בתלמידי. אני יודעת שאפשר לעשות שינוי ושהם דור העתיד ואנו -תפקידנו קשה, סיזיפי, מאתגר, נחוש, מעניין ומרתק.
אני לא תמימה. אני מכירה את המערכת . דברים קורים. זה גם חלק מהמציאות שלנו. לא אשקר לכם התלבטתי רבות אם לפרסם את הרשומה הזאת , והחלטתי שכן, משום שאיתה אני רצה קדימה במחשבה לאחד השיעורים שהיו לנו במכללה  עם מר. רוני דיין ממשרד החינוך ,אשר הרצה לנו על מערכת התקשוב שתיכנס לבתי הספר בקצב מואץ. בכיתה נערך דיון ומספר מורות הדגישו את חשיבותו של איש טכני בבית הספר ,אשר חייב להיות זמין, למקרה של תקלות ברשת ועד כמה איש כזה הוא נחוץ ועד כמה בלעדיו דברים מדהימים ורצון טוב לא יבואו לידי מימוש.

דרך אגב, הסיפור עם השולחנות, הכיסאות והמזגן לא נסגר..
אנו נודדים משיעור לשיעור ומחפשים כיתה פנויה.הבטיחו לי שהזמינו שולחנות ותוך שבוע הנושא יטופל. אז מה היה הנושא? שילוב טכנולוגיה במאה ה-21?
צרפתי לכם סרטון המראה פן אחר של המערכת, חייבים להיות אובייקטיביים , לא?

 הסרטון המראה מה עושה קבוצת ילדים בבית ספר כל יום במשך כ- 5 דקות, שדווקא לא קשור לטכנולוגיה, וכן יש להם כסאות בכיתה...

תהנו

מדריכות ומדריכים...

שלום לכולם,
כולנו מכירים את התופעה שבה אנו תוך כדי תהליך לימודי, או שיעור בכיתה  מרגישים שעברנו על מספר  דברים חשובים אותם אנו מסמנים ומציינים בצד על מנת לבדוק יותר לעומק, כאשר נחזור הביתה ונתפנה.
לעתים אנו רוצים להתמקצע יותר בנושא מסויים ומחפשים מקורות מידע שאינם נמצאים בכיתה על מנת להיעזר בהם ולחקור אותם.
סביבה אחת אפשרית אותה אני מצאתי , ואף נעזרתי בה היא "אתר מדריכים",
 הנה הקישור: http://www.onlineisrael.info/

מה שמאוד מצא חן בעיני באתר זה הוא הידידותיות שלו. הוא נוח למשתמש שאינו ,"חיית מחשבים", והוא בנוי מפירוט מדויק ובשלבים. לי בתור תלמידה שלומדת מהר כשמסבירים לה לאט זה מתאים...
בנוסף האתר מאוד מגוון ונותן מענה יפה למגוון נושאים הקשורים בחיפוש מידע אינטרנטי עדכני.חשוב לציין שהאתר הוא חינמי , וההתחברות אליו פשוטה.
 הנה מספר דוגמאות לדברים שאפשר למצוא באתר זה:

אתר מדריכים חינם: בניית אתרים, בלוגים, קידום, גימייל, גוגל, אינטרנט, מחשב ועוד .

בנוסף, מדריך לבניית אתרים בחינם, גוגל סייטס,גוגל אדסנס ,אקסל ועוד.

סביבה נוספת היא סביבת ה- YouTube

הנה הקישור:    http://www.youtube.com/?gl=IL   

המאפיין והייחודי בסביבה זו היא האפשרות המדהימה בה אתה ממש רואה איך נעשים הדברים בסרטונים. כמעט כל מה שאתה מחפש אתה יכול לראות ועל כל נושא יש אין סוף סרטוני הדגמה הן בעברית והן באנגלית.תפקידי כאדם מחפש הוא לבדוק למה אני מתחברת ומה לדעתי מציג את הנושא אותו אני מחפשת בצורה מקיפה ובנויה ביותר בשבילי.

בקיצור נמרץ, ראו כמה החיים  הטכנולוגיים יכולים להיות קלים אם רק יודעים במה להיעזר.

נסיים בדוגמה מאתר ה-יוטיוב המראה איך אפשר ליצור מסמך בגוגלדוקס.

 

בלוג או ספוג ?

שלום לכולם,
היום חשבתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה לספר לכם או אולי לדון איתכם ואז החלטתי שאחרי פוסטים בנושאים שונים אני רוצה בעצם לבדוק את הסביבה בה אני כותבת והיא סביבת הבלוג.
היום כל מי שהוא מישהו או רוצה שיתייחסו אליו כאל מישהו כותב בלוג.כולנו נהיינו בלוגרים - והשמחה רבה...
פוליטיקאים משתמשים בהם, סלבריטאים משתמשים בהם ,עיתונאים משתמשים בהם ואנשי חינוך משתמשים בהם . הכיוון הוא כמובן פתוח וכל אחד משתמש בזה לצרכיו , על פי תכונותיו וכישוריו.
ההתלבטות שלי היא האם כתיבת בלוג בתור פלטפורמה חינוכית אינה מוערכת יתר על המידה? האם באמת אנשי חינוך מוצאים אותה רלוונטית לנושא אותו הם מלמדים בבית הספר? ומי קובע אם מה שאנו כותבים מעניין?
ואז, כמובן בדקתי בגוגל מה זה הבלוג הזה מבחינה של אפיון "ויקיפדי". והנה מה שמצאתי: בלוג-" הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה."(ויקיפדיה).
טוב, חשבתי לעצמי - אז אכן הבנתי. אך יחד עם זאת צריך גם לבדוק מה השימושים האפשריים הבית ספריים במערכת החינוך . האם יש נטייה לקדם כתיבת בלוגים? בין מי למי? בין מורה לתלמיד? אולי רק בין המורים לבין עצמם? ואולי כולם יחד? שאלות רבות -ופונים לויקיפדיה ה"גורו" העכשווי.

הנה מה שכתוב "בכדור הבדולח"
"בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך"
יפה. קצר ומתומצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אך בזאת לא תמה הסאגה רבותי.... קיימים מספר סוגים של בלוגים חינוכיים, אביא כאן בקצרה את אלה שמצאתי בויקיפדיה על מנת להמחיש לכם עד מה רבה חשיבותם בתחום המקצועי והרלוונטי לנו כל כך בתור מורים.

סוגי בלוגים חינוכיים:

1. בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.

2. בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.

3. בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.

4. בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם.

והיתרונות? או... אלה הם רבים!!!

- אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.

- יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.

- מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).

- תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות. (ויקיפדיה)

חברים- קראתי ,התרשמתי ואימצתי.
אני לא מבטיחה לקום מחר בבוקר ולהיות " חיית -בלוגים"! אל תשכחו ,שבכל המכלול אני מורה שרצה 30 שעות שבועיות בין קומות עליונות לתחתונות וצריכה "להרביץ תורה "בתלמידי היקרים. אבל, בהחלט ננסה. מי יודע אולי עוד אשתמש בזאת בתור הערכה חלופית , וגם מאתגרת...
לסיום סרטון המסביר איך אפשר לייצר תנועה בבלוג שלנו- מה שנקרא "עסקים כרגיל"...

בחזרה ללימודים....

שלום לכולם,
היום היתה לנו ישיבת צוות לפני חזרה לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
לאחר שנת שבתון בה התנתקתי מבית הספר מאוד שמחתי לחזור ולהפגש עם הצוות שלי שהוא צוות יעיל  וכריזמתי. לא אשקר לכם, הייתי גם מאוד סקרנית  לבוא ולראות מה התחדש . אולי משהו בכיתות השתנה, אולי הכניסו מחשבים  אולי תלו תמונות על הקירות החשופים או  אולי  שתלו עץ....
 הגעתי בשמחה וממש חיפשתי "מה נשתנה" שכזה.
אני עוברת השנה שנה של חידושים וטלטלה עזה בתחום הידע הטכנולוגי והאפשרויות וחשבתי שגם לבית הספר משהו בוודאי הגיע. מדברים כל כך הרבה על מיומנויות המאה ה21- שמן הסתם הייתי בטוחה שגם לשם זה חילחל .
 אך, כמו שאומרים "לא דובים ולא יער". הכל בדיוק אותו הדבר. !!!דווקא יש לי מספר רעיונות שהבטחתי לעצמי ליישם בשנה הבאה הקשורים בתקשוב ובגרירתו למערך השיעורים שלי , אך לצערי, לא אוכל עקב חוסר מחסור בתשתיות.
אבל...
החלטתי שאם אני לא יכולה להביא את הכיתה אל הטכנולוגיה, אני אשלח  את הטכנולוגיה לכיתה.
 מה אעשה?
החלטתי "להפיק " פרוייקט שבו החברה יצטרכו פעם בשבוע בזוגות לקרא משהו שעניין אותם ולבוא ולספר לכיתה עליו.
אתן להם שמות של אתרי עיתונים מקוונים בשפה האנגלית והם יכינו מין שיחה על הנושא שבחרו ויעניינו את הכיתה.
אפילו חשבתי אולי להתנסות עימם בכתיבת בלוג , אבל את זה אני בינתיים משאירה על "אש קטנה"
 אין! משהו  אני חייבת לנסות!. מה שנקרא "בקטנה".  אני ממש רוצה להתנסות. פתאום נראה לי שאני חוזרת לימי הביניים וזה לא מוצא חן בעיני!!! אני יודעת שיש עוד דברים כייפיים ומעניינים שאני יכולה להכניס לשיעור. לא יכול להיות ששיעור יהיה סביב ספר ומחברת כל הזמן.אפשר וצריך ולגוון ולהכניס את אותו ערך מוסף.
לסיום צפו בסירטון משעשע על  גוגל, כפי שהוא נתפס בעינהם של בלו וילד הגונגל

עוד קצת ודי...

שלום לכל החברים
אנו לקראת סיום הסמסטר השלישי.
מצד אחד אני מאושרת שהסוף קרב ומצד שני אני לא רואה את הסוף... האם אתם מכירים את ההרגשה הזו?

אנו כרגע בעיצומן של הגשת עבודות  רבות  שאינן נגמרות. אני די עייפה. לא עייפה מהעבודות עצמן כמו שאני עייפה מהדרישה להגיש עבודות בסביבות שהן לא מוכרות לי וזרות.
אסביר את עצמי. במשך הסמסטר הזה שמענו על דברים שונים. שמענו על שפת HTML שמענו על "הלוח החכם"
למדנו קורס בצורה מקוונת והציגו בפנינו תוכניות חשובות שרובן מיועד לבתי הספר היסודיים והחטיבה, את כולן צריך לאשר מנהל התיכון,אגב, והכל די תלוי בתובנותיו ובמרכיב הכלכלי.
תוכניות לתיכון - אין. בינתיים. אפילו קיבלנו הצעה לשלוח דברים שאנו עושים למשרד החינוך לאישור. מי יודע אולי יום אחד נהיה סלבריטאים...
ועל מה " הדרמה "הפעם? בוודאי תשאלו  אז הנה זה מגיע.
לא  בכדי בחרתי למעלה את המילה "שמענו על" . הייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לספר לכם ש"למדתי ליישם את ..." אך לא כך הדבר. כל מרצה מדבר ומדבר .הכל נפלא בתאוריית הענן ואנחנו מקשיבים בצימאון ומתים להתנסות אך בצורה ממוקדת עם תרגילים שמראים ואז אנחנו מיישמים וכך לומדים עוד יישום שהוא רלוונטי להוראה. אבל פה מתחילה הטעות הגדולה

א. לא כל קורס אפשר ללמד בתור קורס מקוון!!!
הקורס שנבחר השנה להיות מקוון הינו "שיטות מחקר". התכנים של הקורס מעצם היותו שיטות מחקר הם קשים מאוד להבנה. אינני יודעת מה גרם לצוות הפדגוגי לבחור דווקא אותו להיות מקוון אך אני יודעת מהתנסת אישית  שזו הייתה החלטה שגוייה ולא מתאימה. אנחנו אמנם מגישים עבודות בשלשות אך ממש חורקים שיניים ומנסים ומנסים אבל - זה קשה!!! כמות האנרגיה , הכעסים , חוסר  ההבנה  הם פשוט לא פרופורציונליים  לשום דבר שלמדתי עד כה.

ב. לגבי הסביבות שהוצגו- ובכן הוצגו לנו מספר סביבות בינהם "עת הדעת" ו" Lnet" -כולן חשובות ומעניינות, אך למרצה ניתנה  רק שעה אחת, כך שדי עברנו בריפרוף על האפשרויות- חבל!!!  רצינו להיכנס , להתנסות , לשאול , לחקור. יש  מה לעשות עם כל  מה שראינו ושמענו אז למה כל כך מעט זמן הוקצה לכך?

ג.שפת HTML -
רבותי זה ממש לא צחוק. זוהי שפת כתיבת אתרים עם מליון קודים ואני לא יודעת מי אמר שזה פשוט.למדנו מספר שיעורים והופס... כבר יש עבודה... מזמן לא הזעתי כך! אני באופן אישי לא התחברתי. לא ל- H ולא ל-TML... מה יהיה , מה יהיה איתי?
טוב לא נורא אז לא יהיה לי אתר... לפחות לא כזה, אבל אם נעזוב בצד את הצחוקים , ברגע שאני עוברת בן החבר'ה שם ושואלת איך הם מסתדרים אז הם לא. לאחת יש בעל שמבין במחשבים, לשנייה - הבן, השלישית מוצאת המון סרטונים בYouTube וכך כל אחד מפלס לו את דרכו.

ד.הלוח החכם- שאיתו עובדת המרצה שלנו הקסים אותנו. פתאום אנחנו רואים בעיניים מה באמת אפשר לעשות ובהחלט הוא ראוי להקרא הלוח החכם. אני רוצה להיות שם , לדעת לעשות את כל הדברים הנהדרים האלה ובאמת חשבתי שנלמד אותו על בוריו אבל, לצערי אין מספיק זמן ומה שיצא זה שלא נצליח, גם פה, ללמוד יישום שהוא בהחלט המילה  האחרונה בהכנסת הטכנולוגיה לשירות ההוראה - עוד החמצה ענקית!

מה אני מנסה לומר כאן?

אני אומרת שמרוב עצים לא רואים את היער. אני אומרת שעדיף מעט פחות אבל אותו לדעת מצויין , מאשר לא לדעת כלום ורק לשמוע. אני חושבת שאנחנו נכנסים לסחרור מרוב דברים רבים כל כך שקיימים ורוצים להציג  את כולם  ובדרך מאבדים את הרציונל. אנו קבוצה של מורים. כולנו באים מהשטח. כולנו יודעים  מה אנחנו עושים כל יום ומיומנים בעבודתינו. כולנו רוצים את האלמנט הנוסף, החידוש שבטכנולוגיה שאיתו נצא לדרך.
זה לא קורה. בוודאי לא ברמות גבוהות. רק טועמים, ושומעים, ומי שיש לו זמן, מן הסתם ילך להשתלמויות  בנושא.
חבל. החמצה גדולה.

עוד מימוש טכנולוגי ....

שלום לכולם
באתר של ארגון המורים היתה השבוע כתבה שעוסקת במימוש פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי שנכתבה ע"י בר ישראלי
הנה הקישור לכתבה:

http://www.irgun-hamorim.org.il/content/Microsoft29.5.11.pdf


הכתבה עוסקת בשאלה כיצד ניתן לממש את פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי ואיך אפשר לטפח בקרב דור העתיד יכולות של יזמות , חדשנות ומובילות טכנולוגית.
ברצוני להביא כאן דברים בשם אומרם ואף להגיב עליהם

"שיפור יכולת השיפוט"

"אם בעבר חיפשנו דרכים לצמצם את הפער הטכנולוגי
ולספק למורים את ההכשרה הדרושה לחיפוש באינטרנט
והפעלתם של כלי תוכנה נפוצים, הרי שכיום האתגר גדול
לאין שיעור. המורים, כדמות החינוכית החשובה והמשפיעה
כל כך בחייו של דור העתיד, נדרשים לספק לתלמידיהם, לא
רק כלים וידע הרלוונטיים למציאות העבודה של ימינו, אלא
בעיקר את היכולת לרתום את הטכנולוגיה לטובת שיפור
יכולת השיפוט שלהם והיכולת לסנן את הנתונים העיקריים
והנכונים מתוך ים המידע, שבחלקו, עמוס במידע שגוי ולא
מבוסס.

בית הספר כבר אינו מסתפק כיום בהוראת מיומנויות
היסוד, אלא דואג לטפח בקרב התלמידים את היכולת לטפל
במקורות העכשוויים של המידע, לנתח אותו ובעיקר, להיות
מסוגל להתמודד עם חוסר היציבות והדינמיות הבלתי
פוסקת של השינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולמנו,
תוך שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע."

מורים היום נדרשים לכל כך הרבה מיומנויות ,ידע ושינוי כמובילי דרך שלפעמים אני חושבת ביני לבין עצמי האם לא נותנים לנו יותר מידי קרדיט?
ואולי מאוד נוח לדרוש שאנחנו נעשה את הכל , בבחינת "אלה האחראיים וזהו תפקידם?"
כולנו היינו תלמידים פעם וגם היום( אבוי, זה לא יגמר לעולם?....)
כולנו הושפענו ממורים מסויימים ולכל אחד מאיתנו יש דמות או יותר מדמות של מורה שהשפיעה עלינו ועיצבה אותנו. בתקופתי לא הייתה טכנולוגיה כלל ובני הנוער היו הולכים ברחובות עם רדיוטייפ ענק ומניחים אותו על הכתפיים , למי שזוכר!!! זו הייתה הקידמה והטכנולוגיה הכי ענקית שלנו. ובכל זאת המורים המשפיעים ,והיו רבים כאלה לא השתמשו בשום כלי למעט בחזונם, התנסחותם ויכולתם המאוד מיוחדת להיות פדגוגים . הם הובילו מאות בני נוער מחפשי דרך, מתנסים וחסרי בטחון בדרך מסתורית ונפתלת , שרק לאחר ימים רבים ידענו לפרש,
ובכל זאת, הנה אנו בעידן של טכנולוגייה מתפוצצת ודמות המורה הופכת למין "גורו" של מחשבים ויישומים והבניות ומה לא בעצם?

הייתי רוצה להעלות כאן מספר שאלות והן?

1 עם כל הכבוד לטכנולוגיה- מה עם נפש האדם?
2 האם המורה שהוא בעצם מורה מקצועי ומלמד את מקצוע התמחותו אכן גם צריך ללמד יישומי מחשב?
3 האם אין איזו שהיא היררכיה או סדר אותו יש להחיל מגיל צעיר וללמד את יישומי המחשב ולהכניסם לתוכנית הלימודים כמצרך ברור מאיליו?

אין לי את כל התשובות אך בהחלט יש לי שאלות רבות.
אני בטוחה שכותבת המאמר אכן באמת מאמינה שבעידן טכנולוגי זה מורים צריכים להקנות גם יישומים בנוסף למקצוע ההוראה, גם ללמד את תלמידהם יכולות שיפוטיות.
מה שבטוח הוא שאנו ללא ספק על פתחו של עידן חדש עם כל המשתמע מכך.
תקוותי היחידה היא שכל אחד יעשה את המוטל עליו ועל הצד הטוב ביותר
ונאמר "אמן"

מיומנויות או לא להיות, חלק ב'

שלום לכם,

בפעם האחרונה רשמתי לכם מעט מהגיגי ליבי לגבי מיומנויות המאה  ה-21 כפי שהם נתפסים כיום וכפי שאנו אמורים ליישמן.
 היום ארצה ללכת צעד אחד אחורה ולעשות מעין רפלקציה לגבי  מה הוביל למה  ומה גרם למהפך והוביל לתכניות תקשוב בחינוך.
אנו ערים לכך שבכל העולם יש תכניות תקשוב לאומיות. אנו, כסטודנטים, נחשפנו לתכניות אלה במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב".קראנו, השווינו ורשמנו תובנות לגבי מדינות מפותחות ומתפתחות, כאשר הסקרנות לגבי מה קורה אצלינו רק הלכה והתעצמה.

ולעניינינו- הנה מדיניות התקשוב של ישראל- לינק ישיר


https://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/Home/program


אני מציעה למי שאינו בקיא להיכנס...
אביא מעט מהכתוב שם ובואו נעבור יחד על עיקרי הדברים

"פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית."

 עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה

1.      הכנת בוגרי המערכת למאה ה21

כישורי בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 הם קודם כל הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים. לשם כך יש לשלב זאת בכתה בשגרת הלמידה:

שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:"

2. מענה לשונות בין תלמידים
3. הוראה-למידה שיתופית
4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר
5. הנעה ללמידה
ניהול למידה, משוב,הערכה,בקרה

כל אחד מכללי זהב אלה כותב גם כיצד יש ליישם את המתודה, וברצוני להדגיש כי כל התוספות האלה הם  " בשילוב בשגרת  הלמידה" " ובמקביל לידע ".

לא אשקר לכם, אני קצת חטפתי כאב ראש.... רגע אחד- לעשות את כל מה שאני עושה בכיתה - וזה המון וזה עמוס , ובנוסף גם לשלב וללמד מיומנויות , וכל זה בלי לדעת את חלקם הגדול בעצמי? 

ר ג ע      א ח ד!!!

מישהו פה  חומד לו לצון?

 אז זהו שלא.!!!! החברה במשרד החינוך באמת מתכוונים לזה.

טוב אז תראו 

-  אפילו אני , "סוס קרבות  ותיק" יכולה לומר לכם  שכך זה לא יקרה. עם על הרצון הטוב והמוטיבציה כדאי שננשום עמוק, נראה מה עושים מורים בשטח, תחת אילו תכתיבים ואילוצים הם עובדים ואיך למרות הכל הם יכניסו גם שינוי חידוש וקידום   על פי תוכנית התקשוב של ישראל 

מה צריך באמת בכדי שזה יצליח?

א. שינוי תוכנית הלימודים ע"י משרד החינוך ובעקבות כך שינוי בתוכנית הבגרויות.

ב. הקטנת כיתות ב-50% ולא זו לא הגזמה

ג.שינוי שיטת המדידה וההערכה- גם במבחנים הפנימיים הבית ספריים וגם במבחני הבגרות

ד. לימוד אינטנסיבי למורים לפי צוותי הוראה ותחומי דעת- קרי ,מורים לאנגלית, מורים לביולוגיה, מורים לתנך וכו'

ה.בתי ספר אשר כוללים מחשבים בכל כיתת לימוד כמספר התלמידים וטכנולוגיה הולמת

ו. אנשי צוות המומחים בטכנולוגיות מחשב ונמצאים בשטח , זמינים בכל שעות ההוראה בבית הספר ונותנים מענה מיידי לכל מורה הזקוק לכך.

ו.מנהל ומורים המשמשים "מומחים" בתחום לעזרת המורים, המערכת והתלמידים.

ז. תוספת שעות נרחבת לכל מקצוע על מנת לאפשר התרחבות, שינוי ואספקת כל אותם 6 העקרונות המופיעים למעלה.

ח. מתן משכורות גבוהות והולמות למורים העוסקים במלאכה ובמקצוע אשר הופך ליותר ויותר תובעני ודורש שינויים חדשות לבקרים.

ט. הקמת מקומות עבודה הולמים למורים, פינות שקטות וממוחשבות, איליהן יוכלו לפרוש על מנת לתכנן את רצף השיעורים הבא, לקרוא, ולהיפגש עם תלמידים בשקט

הצלחה תלויה במילוי  כל התנאים!!!!

אחרת זו תהיה בבחינת אופנה חולפת והמורים אשר בשטח יקרסו, יישברו, יפרשו, יתעלמו ויעלמו.

והיה וימלאו את כל התנאים- אזי הגענו לימות המשיח!!!!
לסיום סרטון המראה מהו מורה, ללא  טכנולוגיה  והרבה צלצולים- פשוט בן אדם שקם בבוקר עם משימה- להיות שם ולעזור ולתרום.

.

מיומנויות או לא להיות.... חלק א'

שלום לכם חברים,

במשך השנה האחרונה אנו נחשפים ושומעים רבות את הביטוי " מיומנויות המאה ה-21מין מנטרה כזאת שאומרת שאם נדע ונשתמש הכל יהיה פשוט נפלא!. חיינו השתנו לפתע. פתאום כל מה שאנו מכירים וחווים כבר לא רלוונטי.אם אין שימוש במחשב ווביצועיו לצרכי למידה , הרי שלא השגנו את המטרה. אנחנו נשארים מאחור ומפגרים לחלוטין בכל מה שקשור להשכלה ולחינוך. החלטתי לצאת לשטח ולגלות " הכצעקתה"?...

ובכן בואו ונראה תחילה מה זה אותו יצור בן כלאיים ששמו "מיומנויות המאה ה-21"
וכמובן מה הדבר הראשון שעושים? נכון, נכנסים "לממלכת הגוגל" ורושמים את השם הנחפץ ו"בום" גשם של אוצרות מידע, סרטונים מאמרים וכל טוב.
אז ככה, מיומנויות המאה 21 הן כל אותן מיומנויות אותן אנו מצפים מתלמידינו החכמים לרכוש. אם עד עתה רצינו להגיע למצב שתלמידים מין הסתם ידעו קרוא וכתוב, שפות,חשבון ומדעים, הרי שעכשיו נוספו בהדגשת יתר מיומנויות חדשות אשר נחשבות הטון המכתיב במערכת הלימודים וההשכלה הגבוהה. מעתה אל תאמר "אין התלמיד יודע קרוא וכתוב", אלה אמור "אין התלמיד מיומן בשליחת טקסט והפצתו בגוגל דוקס"...
נשמע מוזר? לא בטוח. המחשב עם שלל אוצרותיו חדר לחיינו וחלק ניכר מתלמידינו משתמש בו בכל דרך אפשרית.
בואו נעשה רשימה מסודרת של המיומנויות האלה, הנה הן לפניכן, נלקח מתוך:

http://www.ncahlc.org/download/annualmeeting/05Handouts/GSUN0145k_Egan.pdf


ICT literacy is…
… the ability to use digital technology, communication
tools, and/or networks to
define
access,
manage,
integrate,
evaluate,
create, and
communicate
information ethically and legally in order to function in a
knowledge society. נתרגם את זה בעברית "קלה" :
מיומנויות המאה ה21- הם היכולות להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, כלים לתקשורת ורשתות חברתיות על מנת להגדיר,לגשת, לנהל, לשלב להעריך ליצור לשתף ולתקשר אינפורמציה באופן חוקי ואתי על מנת לתפקד בחברת הידע.
הלומד שלנו צריך להתקדם לעבר היותו לומד עצמאי אשר רוכש את מיומנויות התקשוב ושולט בהם על מנת ליצור למידה אפקטיבית ומשמעותית
אני מסכימה עם הנאמר ללא כל ספק, עם הסתיגויות , כמובן. אל נשכח פה את תפקידו של המורה ואל נשכח את העומס החדש שאיליו נקלעים המורים. מעתה הם צריכים ללמוד ולהתמקצע במימדים חדשים אשר אינם נהירים לכולם

לסיום הנה סרטון המראה מהן אותן מיומנויות של המאה ה21

איך שיר נולד....

שלום לכם חברים
מכירים את השיר "איך שיר נולד" של יהונתן גפן?
אני מרגישה כך כעת. במה הדברים אמורים בוודאי תשאלו וגם תרימו גבה ( ימנית או שמאלית....)
ובכן צריך להכיר את השיר.
אז בואו ונתחיל בקטע של השיר לפני שנעשה את האנלוגיה

"איך שיר נולד"

הכבש השישה עשר
מילים: יהונתן גפן
לחן: יוני רכטר
נלקח מ-"שירונט"
http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=342&wrkid=179



איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק ....

ולמה השיר הזה בוודדאי תשאלו ואיך הוא בכלל קשור?
ובכן, לסיפור המעשה. אני מחפשת בצורה מאוד ממוקדת סרטונים ב-youtube הקשורים ל"Education" מאחר ויש לי משימה והיא למצוא סרטונים רלוונטיים הקשורים במישרין או בעקיפין לתכנים הנלמדים והנקבעים ע"פ הסילבוס של משרד החינוך אני מחפשת ומחפשת באתר זה. תוך כדי חיפוש החלטתי לחפש בדלישס שלי עוד דברים רלוונטים  ומתוך חיפוש ונבירה מצאתי את עצמי מגיעה בכלל לדברים אחרים, מעניינים ומרתקים שלא תכננתי בכלל.. את הסרטונים עזבתי לרגע(אל תדאגו, עוד אחזור אליהם....) אבל אני רוצה לספר לכם איך "כמו השיר  שמתגלגל החוצה ", כך החיפוש הוביל ללידתו של רעיון!
  כולנו יודעים שיש אלפי אתרים ,ואני מדברת על הרלוונטים  שבהם  אשר אפשר לעשות בהם שימוש למטרות הוראה.מצד שני יש מספר  בעיות והם :

                                          א.  לא כולנו יודעים להגיע אליהם
                                          ב. אין  "מגדיר לאתרים"
                                          ג. צריך לשוטט ולשוטט , עד שמוצאים ויחד עם זאת לא ללכת לאיבוד.
מאחר ואני אדם מאוד פרקטי, וגם באה מהשטח "החם", אני יודעת שאם אצא מהלימודים וממגמת הלימוד אותה בחרתי כפי שנכנסתי, הרי זה יהיה פשוט פיספוס.... אתם לא חושבים?
לכן החלטתי לעשות מעשה ובמקום לקרוא עוד מאמר שעוסק בתיאוריה, אני אלך "לחפור" בשטח כמו כל ארכיאולוג שמכבד את עצמו.
אני מוצאת דברים אדירים רלוונטיים , מסקרנים ,חלקם קשור קשר ישיר וחלקם עקיף. ועכשיו מה אני עושה עם כולם? איך אני מסדרת אותם לפי תוכנית הלימודים שלי? איך אני גורמת לכל נושא אותו אני מחוייבת ללמד לפי תוכנית הלימודים להכיל גם אלמנט מקוון ורלוונטי?
או.. זו שאלת  מיליון הדולר. אני עדיין חושבת על זה. זה עדיין בשלב " ההריון" ההתחלתי. תקוותי היא  שהשיר שיווצר יהיה נעים  לאוזנם של רבים , ועל כך נאמר     "ובא לציון גואל"....

ולסיום סרטון  "קורע "מתוך הסדרה "צחוק מהעבודה" בו לוקח חלק הסטנדאפיסט אורי חזקיה המראה את מעלליו  של מורה מחליפה

תהנו  !

 

כל העולם כולו, גשר צר מאוד....

שלום לכל החברים!

במשך השבועיים האחרונים אנו עוסקים באפיונים של תכניות תקשוב עולמיות במסגרת הקורס" היבטים גלובליים של התקשוב". התבקשנו לבחור מדינה ולנתח אותה ואחרכך, התבקשנו לקרוא ניתוח של סטודנטים אחרים ולחוות דעה. אוי כמה שיעורים....
בתוך תהליך העשייה והבדיקה, קראתי לי להנאתי(!!!) את תוכנית התקשוב של תאילנד שיוצגה ע"י חברותי לכיתה ורד אברהם ואביגיל אטינגר. and the verdict is...

אך רגע ,רגע, הישארו קצת במתח... וזאת למה? מפני שאת תגובותינו העלינו ל-facebook!!! ממש מקסים לדעתי. יש לנו קבוצה וכל אחד מחבריה מעלה את תובנותיו ותגובותיו. יש פה שילוב של טכנולוגיה ופדגוגיה ,ויפה לראות איך דברים מתחברים. אעלה בפניכם את מה שרשמתי. האמת שכאשר הדבקתי את המסמך בפייסבוק הוא יצא פחות מסודר וחלק מהמילים קצת ברח- אך זה רק מראה לכם ששום דבר אינו מושלם....

הנה הדברים כפי שפורסמו:

"שלום חגית, ושלום לכל החברים.
אני בחרתי להתייחס לתכנית של ורד אברהם ואביגיל אטינגר אשר בדקו את תוכנית התקשוב הלאומית של תאילנד


https://docs.google.com/document/d/1qyZwdhQKkcxnnE5_3WlAePZ60-WRtUAAaEVJ6pmI_eo/edit?h


בראשית ברצוני להחמיא לכן ולומר שהיה לי כייף גדול לקרוא את הניתוח המעמיק שלכן. הוא ברור , קולח וממוקד.
כאשר ראיתי שבחרתן בתאילנד, די התעניינתי לראות מה באמת קורה שם. תאילנד אשר רוב אזרחיה הם כפריים פשוטים ולא משכילים, השכילה לערוך שינוי ולהשקיע בענפי הטכנולוגיה השונים.
למה בעצם משקיעם כל כך הרבה כספים? הסיבות נובעות מחשיבה לטווח הארוך-
א- לבנות הון אנושי כמו שהבנות מציינות. הון אנושי הוא העתיד. ידע יוביל לפיתוח טכנולוגי וזה יעזור במיגור הבערות.ייתן קידום ותנופה.
ב- ב-התובנות שקידום טכנולוגי יוביל לקידום כלכלי תעשייתי וישפר את המצב הכלכלי ברמת הפרט גורמת לממשלה להחיל מערך של הקצאת משאבים לקישור יעיל וזול לכל בתי הספר והאוניברסיטאות.
ג- מלכה של תאילנד השכיל להפנים כי יש להחיל מדיניות תקשוב גורפת בכל הענפים ולא רק בחינוך. חלק מהענפים הם: רפואה, בריאות הציבור,חקלאות ותיירות.
לסיכום, מרתק לראות איך מדינה שרוב אוכלוסייתה כפרית עושה כזה שינוי רדיקלי ומפנימה כי תקשוב בכל הענפים וכמה שיותר מוקדם הוא הוא המפתח לחוסן חברתי ולקידום המדינה והצבתה בין שאר מדינות מתקדמות ומפותחות.

והנה סרטון שאינו כל כך מאדיר את מערכת החינוך,פשוט ציוויליציה אחרת!!!

חכמים בלילה....

שלום חברים,
היום אני רוצה להתלבט איתכם ביחד על נפלאות הקידמה... על איך העולם  משתנה ועל איך כל מה שהיה פעם רק הולך ונעלם....
טוב , אל תיקחו אותי יותר מידי ברצינות. אתם הרי יודעים שאני בחורה שמרנית., אך מעשה שהיה ,כך היה:

 התחלנו סמסטר ג' . עם כל ההתרגשות והציפיה ללמוד סוף סוף יישומים שאוכל להיכנס עימם לכיתה, התחלנו את הסמסטר עם מרצה חדשה , ששמחה לשוחח ולהסביר לנו דברים הקשורים בסביבות למידה מתוקשבות. ישבנו כולנו דרוכים. שיעור ראשון של הבוקר וכולנו מאוד ערניים וקשובים. ולפתע -ק ס ם !!! המרצה אינה רק מדברת, אלה היא מדגימה ומראה דברים הרלוונטיים לנושא השיעור באמצעות "הלוח החכם". או.קי פה החמצתי פעימה. אנחנו למדנו על הלוח החכם והכיתה החכמה - כולם חכמים, כולם יודעים את התורה.... אך למרבה הפלא עד היום לא ה ר א  ו  לנו מה זה. מה שנקרא "ללמוד על יבש"..., ולפתע אנו רואים באמת את השימוש שלו ואת כל אותן "חוכמות" שניתן לבצע באמצעותו.

כמובן שכל מה שראינו הוא בהחלט על קצה המזלג, אבל הנה תובנותיי:
יש לוח חכם
יש כיתה  ( חכמה במיוחד) שמעוניינת ללמוד
יש מורה שיודע להפעיל ( בתאוריה, בינתיים)
יש שיעור מעניין, אינטגרטיבי, בונה ונבנה, אחר , גורם ללומד לקחת חלק בלמידה, מעודד ללמידה עצמית ועוד ועוד..
הנה הקישור המסביר - מה זה
 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/golshim7/Golshim7M2.htm



ולכל המעוניין הנה סרטון בנושא המתאר מהו אותו לוח חכם. תהנו.

10 דברים שרציתם לדעת אך לא העזתם לשאול...

 שלום לכולם
באחד  משיטוטי הרבים בממלכת ה-Google  נתקלתי באתר המיועד למורים לאנגלית. האתר הוא כמובן מקוון , מושקע ומכיל אין סוף מידע ופעילויות  מת וקשבות, מידע על טכנולוגיה ושימושיה ושאר דברים רלוונטיים.
 אחד המאמרים צד את עיניי והחלטתי להביא חלקים ממנו ואף לתרגם. קודם כל שמו מבטיח ביותר. הוא נקרא

How to Do the 10 Things All Teachers Should Know"

הנה הקישור לאתר:

http://cheekylit.com/how-to-do-the-10-things-all-teacher-should-know-how-to-do/

 פה חשדתי.... רק עשר?? או. קי. נראה לי שאצליח להתמודד עם זה.

 ולהלן 10 הדברים בקצרה.

1.   Subscribe to an RSS Feed                                                   
2.  Bookmark, tag and annotate websites in the Cloud
3. 3. Create and use a Blog  Create a PDF file for free
4. Create and use a Wiki site
5. Create hyperlinks -in emails, on blogs, websites and wikis
6. Create a PDF file for free 
7.   Capture, Remix and Upload Photos (without copyright restrictions)  
8.    Capture, Remix and Upload Audio and Video     
9.   . Use Google Docs or other collaborative file sharing systemsLocate and participate in 
10. Social Networks on Education, tech tools, 21st Century learning, and content-specific websites

לדעתי אין צורך לתרגם .כל מה שרשום באנגלית אנו גם אומרים בעברית ומדברים על  המונחים הנ"ל  בחלק מהשיעורים.

ומה דעתי על הסעיפים?

ובכן, לדעתי כולם מאוד רלוונטיים לכל מי שעוסק הן בהוראה והן בכל תחום המשלב תקשוב. הם מציגים  בדיוק את מה שצריך כל מורה בתור דברים סופר אלמנטריים, לפי דעתי.

עם יד על הלב, רק את חלקם אני יודעת להפעיל. על חלק מהם אני יודעת רק מבחינת "שמעתי על זה"...

לדעתי, כל אחד מהמורים צריך לדעת ליישם את כל אחד מהסעיפים הנ"ל ברמת  "מאסטר". אני לפחות רוצה להיות תותחית  ולא פחות. אך לצערי, הדרך עוד ארוכה , מפני שכל רכיב כזה כולל בתוכו עוד אפשרויות ועוד הפעלות.  אך חייבים חייבים ללמוד את כולם.  צריך מורה   עם אג'נדה ותלמידים חדורי מוטיבציה.

 האם למישהו יש את הלינק?....

לסיום, משהו משעשע ששלח לכיתתנו חברנו עאטף עאדנאן

לקוח מ-youtube

Google - ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

שלום לכולם

"מנוע חיפוש" אומר לכם משהו?
עד לפני שנים לא רבות ידעתי בדיוק איפה אפשר למצוא מנוע. אפילו הכרתי את הביטוי "שופך מנוע"....
אך  " מנוע חיפוש"    הוא בהחלט מין יצור כלאיים מוזר. מה זה????
 אני לשמחתי מוצאת באמצעות   המנוע די הרבה דברים. אני  תמיד יודעת מה אני מחפשת אך לא תמיד יודעת מה אמצא.
  to cut the long story short אספר לכם על נפלאותיו של מנוע חיפוש שכזה שבאמצעותו אפשר למצוא הכול ועוד...

למי שמאוד רוצה את ההגדרה המדוייקת הנה הקישור  מויקיפדיה המסביר מהו  מנוע החיפוש הפופולרי "גוגל"

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%92%D7%9C   
אני החלטתי היום לערוך מחקר קטן באמצעות מנוע החיפוש של גוגל ופשוט רשמתי  english online
אפילו הרשיתי לעצמי ללא אות גדולה!!!
מה שקיבלתי בהחלט הסעיר אותי- וזאת מדוע?
 ראשית נפתחו בפני אתרים רבים ומגוונים
שנית כל אתר הכיל עוד קישורים ועוד תכנים ועוד ועוד...
כל סעיף קטן מוביל לעוד סעיף. המידע הוא ממש מקור בלתי נדלה.ולמה "מסעיר"???
בתיכון לומדים ספרות אנגלית. זה חלק מתוכנית הלימודים.התלמידים לא ממש משתגעים מקריאת סיפורים ובכל פעם המשפט הכי  שגור שנשמע הוא ",מה זה ,איזה סיפורים בוחר משרד החינוך?" וזה ציטוט מדוייק. מה איכפת לחברה שזה נחשב לקלסיקה או לספרות יפה. תנו להם  אייפונים ואינטרנט והם מבסוטים. מי בכלל צריך שיעורי ספרות עם מושגים מפה ועד אפריקה? החברה רוצים אקשן!!!  רוצים לשפוך דם!!! ולא-" הם ישפכו מנוע"...
 כל שנה בשיעורי הספרות המדהימים שלי ניסיתי להיות הכל - חוץ ממורה- קראתי בהטעמה, עשיתי איתם משחקי תפקידים, ניתחתי והסברתי  בקיצור  הכל והם בשלהם- מ ש ע מ ם!!!
הפעם תוך כדי שיטוט הגוגל מצאתי אתר המיועד למורים ולתלמידים  הכולל דברים הקשורים לסיפורים ולסופרים  אשר נלמדו בכיתה . הוא כולל עבודות עלאוצר מילים ואפילו בחלק יש קטעי פודקאסט עם ראיונות עם הסופרים . פה בהחלט יש מקום להכניס מעט "spice" -  אפשר לשלב את שניהם. פה, בהחלט הטכנולוגיה משרתת את הפדגוגיה!!!
 הנה הקישור לאתר"
http://www.webenglishteacher.com/assessmultimedia.html

הנה כך זה נראה:


Frank McCourt on Angela's Ashes
NPR interview.
Frank McCourt talks about excuse notes
In this audio file, McCourt describes how student writing generated creative writing prompts.
McCourt Goes Back to School in Teacher Man
NPR interview.
World Book Club
Scroll down to a 2006 BBC interview with McCourt, who discusses Angela's Ashes.

Lesson plans and teaching materials

Angela's Ashes
Summary, criticism, and 9 discussion questions.
Angela's Ashes, Worksheet 1 and Worksheet 2
Designed to accompany the movie.
Teacher Man
Summary and 6 discussion questions.

---

אם זה טוב ואם זה רע אין שום דרך חזרה...

שלום לכולם

היום החלטתי לבדוק את האתר של Dr. Phil כאופציה להכנסת תכנים רלוונטיים והעשרה לכיתות בתיכון אותן אני מלמדת.

דר. פיל הוא פסיכולוג מאוד מפורסם בארצות הברית והוא הפך במשך השנים למעין "גורו" ודמות מוערכת מאוד. יש לו תוכנית טלוויזיה עם אחוזי רייטינג גבוהים  והוא מביא בתוכניתיו מגוון אדיר של נושאים בהם הוא מטפל.
 מכיוון שמדובר באנגלית החלטתי  "לצאת  מהריבוע"  ולראות מה אני יכולה לקחת , אילו נושאים יהיו רלוונטיים ויפתחו עניין בכיתה, שיחה, אוצר מילים וכמובן התייחסות לתוכן רלוונטי.

נכנסתי ,"הצצתי" וגם "נפגעתי"...

האתר של הפסיכולוג המפורסם הוא עשיר וגדוש. הוא כולל סרטונים המועלים ב-youtube; והוא כולל קטעי עיתונות , מאמרים ועוד.
על מנת להיכנס להתנסות ולראות הנה הקישור:
 
http://www.drphil.com/shows/page/contactdrphil/



והנה סרטון מרתק המדבר על אם ,שמתעמתת לראשונה עם רוצחי בתה- נושא המוכר מענף הקרימינולוגיה ונקרא "צדק מאחה"-

לסיכום: הנה אנו רואים כיצד הטכנולוגיה וקלות השימוש בה יכולים ליצור עניין ולהוסיף עוד רבדים בהוראה. אם יש גם את הידע הטכנולוגי הרי שזה בכלל נפלא



ואגב, כן צריך ללמד את ה "איך"
מפני שבלעדיו אנשים עם רעיונות נפלאים לא יוכלו לעשות שום שינויים ושום חידושים.

שימוש מושכל בטכנולוגיה

שלום לכולם


במסגרת כתיבת הבלוג ופיתוחו התבקשנו לשלב ווידאו בבלוג.אין זה סוד שאני לא " חיית טכנולוגיה" וגם די פחדנית. בשבילי כל חידוש הוא בבחינת; חרדה ולוקח לי זמן להתגבר עליה.מצד שני אני לא רוצה להשאר מאחור ולהיות "אשת מערות". אני רואה שהשינויים מקדמים ומשפרים. אני מבינה את הצורך ויש לי התובנות שאין; מה לעשות חוץ מאשר להתקדם; ולהילחם כדי לדעת. רק לא ברור לי למה הכל מהר כל כך......

היום החלטתי לספר לכם על המסע המאוד קטן שבו אני נמצאת בעיניין שימוש בטכנולוגיה לצורכי העבודה האישית שלי בשטח.
אני מורה להוראת שפה. אני מלמדת אנגלית. עוד לפני שנים רבות רבות (כן ,כן...) הבנו שהוראת שפה הוא תהליך דינמי, אשר מחייב את המורה להיות מאוד מעודכן ולהשתמש בנושאים דינמיים הקשורים לעולם התוכן של הילדים או במקרה שלי, בני הנוער בתיכון. ספרי הלימוד עברו מהפיכה והנושאים שנלמדו הפכו להיות יותר ויותר רלוונטים.השפה נשארה אותו הדבר אך דרך הלימוד השתנה ועולם התוכן השתנה אף הוא.
היום - כעשרים שנה אחרי אני שוב ניצבת מול שינוי רדיקלי המחייב את כל קהל המורים לעשות שינוי תפיסתי , ארגוני וחשיבתי. העולם השתנה ומשתנה בקצב יומיומי. אני רואה את תלמידי מגיעים לבית הספר במקרים רבים עם תיק ריק ללא ספרים ומחברות אבל על השולחן נמצא הפלפון החדיש ביותר שיש וזה כבר מביא אותנו למצב של " אם אי אפשר להילחם בהם הצטרף אליהם".
בואו ניקח את זה קצת קדימה. החברה כבר בעתיד. הטכנולוגיה כבר פה בהווה ואנחנו , המורים -אנשי הקשר שם ,בעבר. זה באמת לא לעיניין. אז מה אם בבית הספר שלי אין כיתות חכמות , לוחות חכמים ומחשבים יש רק בחדר מחשבים- (שניים לכל תלמיד ואפשר אולי פעם בשנה להגיע לחדר הזה עם תיאום מראש במערכת מאוד מורכבת ומסורבלת.) בבית הספר שבו אני מלמדת אין אמצעים טכנולוגיים מתקדמים עדיין, אך אם ניקח את הפוצנציאל ואת הרצון אז לפחות מבחינה אידאולוגית נעשה שינוי קטן.
תכלס- מה אני כמורה עושה? איזה שינוי בקטן אני יכולה להכניס?
אם ניקח את ההתמודדות בהקניית שפה עם העולם העכשווי, האפשרויות הן מדהימות!!!
אביא שתי דוגמאות להעביר את המסר:
1 אפשר להכנס לסרטונים ב-youtube ולהביא דברים רלונטיים מהשטח
הסרטונים הקיימים הם מדהימים. הנושאים מגוונים ומתאימים לעולם הנוער. הם באנגלית ויוצרים מוקדי עניין ומדגימים אפשרויות של שיחה , יצירת קשר , העמקה , הזדהות, חשיפה ומה לא בנושאים הרלוונטיים

2עיתונים באנגלית online . אפשרות להכנס לעיתונים ולקרוא כתבות שהתפרסמו ממש היום.
שוב גם כאן האפשרויות הן אדירות. עיתון הוא טקסט אמיתי . מהשטח ולא unseen
מיותם וגלמוד שאינו משמעותי לתלמיד.

על מנת שאהיה בבחינת "היה נאה דורש ונאה מקיים" לפניכם הסרטון הבא:
תוכנו של הסירטון הוא "use video to reinvent education " והוא נלקח מאתר
youtube
מקווה שתהנו.

מטרת הבלוג- קצת באיחור....

שלום לכולם

קודם כל - התנצלות. שכחתי משהו חשוב והוא- לרשום את המטרה שלשמה אני כותבת את הבלוג. כיידוע לכם התבקשנו לרשום בלוג כחלק מתוכנית הלימודים במגמת תקשוב בלמידה. מרוב התרגשות וכתיבה ,שלא לומר זרם קולח של למידה ,פשוט שכחתי!!!
 לא ממש נעים.  העירו את תשומת לבי לכך רק לאחר שפרסמתי שלוש רשומות ולצערי גיליתי שלמרות נפלאות הטכנולוגיה , אין באפשרותי  להיכנס לרשומה הראשונה ולהוסיף את מטרת הבלוג. חומר למחשבה...

 ובכן מטרת הבלוג בעיני היא יצירת דרך לתקשורת עם אחרים בעלי אותו תחום עניין , אותן השקפות, אותם עיסוקים. הבלוג הוא מעין פלטפורמה שיתופית, קישורית, שבה הכותב מביע את דעתו בנושאים שונים. אני , מן הסתם, אעסוק בתחומי החינוך והטכנולוגיה, מפני שהבלוג שלי נגזר ממשימת הלימוד במכללה. אם ארצה אוכל להוסיף בלוג אחר , נוסף  שיהיה פתוח לציבור אחר. מטרת הבלוג היא למעשה מתן אפשרות לביטוי והחלפת דעות בן אנשים שונים בתחומי עיניין דומים. אפשר להגיב ,לקרוא ,לשלב קטעי ווידאו , קישוריות בנושאים שונים  ופשוט להביע את דעתך בנדון.

אם אני אנסה לפתח את זה בתחום המקצועי שלי,למשל, בתור מורה בתיכון  אוכל ליצור לבלוג שימושים שונים
 מספר דוגמאות שעולות לי בראש הוא בלוג שיתופי ביני ובן התלמידים על נושאים שנלמדים בכיתה, שיתוף בחוויות ובקשיים , הצגת דילמות, פתרון בעיות ועוד. יכול להיות מאוד  מעניין וחוויתי. מעולם לא ניסיתי אבל נראה לי שאנסה, ולו רק בשביל לבדוק איך זה עובד באמת בכיתה " על אמת" כמו שאומרים.
אני חושבת  שרעיון כתיבת הבלוג יוצרת הזדמנות נוחה  יותר לתגובה מאשר פנים מול פנים. יש איזה שהוא מסך המפריד בן המורה והתלמיד. מצד אחד אתה יכול להסתתר ומצד שני אתה יוצר קשר עם אחרים ומביע את דעותיך. משהו בסגנון רחוק אך גם קרוב. כתיבת בלוג נותנת לנוער את האפשרות לקחת חלק במשהו שיתופי.

אני ממש כבר מחכה להגיע לכיתה ולהתנסות. כל מה שצריך הוא להציג את הנושא ולקוות שהמחשבים בבית הספר יפעלו. אבל זה כבר  נושא אחר לכתיבה...

הנה קישור לסרטון ב-youtube המסביר מהו בלוג

http://youtu.be/qgdfZdDfv8Y

קצת מארועי היום...

שלום לכולם
ברצוני לשתף אתכם בהרהורי ובתובנות שלי לאור האירועים האחרונים
לאור קבלת משימת כתיבת הבלוג  והבקשה לפתוח את דלישס, מה שנראה על פניו כדבר בסיסי ופשוט שכל אחד מאיתנו יכול להתנסות בו ואף להצליח אספר לכם  מעט מהאירועים האחרונים.
לפני כן אספר לכם שאין זה סוד גדול  אך אני משתמשת במחשב לצורך עבודתי כמורה בעיקר לכתיבת מבחנים ושליחתם לשאר המורים . הידע שלי נובע מצורך ולא מהווה תנאי לעבודתי. את מה שאני יודעת אכן למדתי ממספר חברים אך התהליך היה מאוד איטי ולא דרש ידע מוקדם.יכולתי להיעזר בתלמידי אשר לימדו אותי דברים קטנים שמאוד עזרו ובהמון סבלנות ורצון ללמוד למדתי דברים ובהחלט יישרתי קו עם שאר המורים בצוות. כל מה שהם עושים ויודעים גם אני יודעת.
חשבתי שאותו הדבר בדיוק יקרה לי גם במהלך לימודי התואר השני. אני אדם ששואף לדעת אוהבת ללמוד ומאוד נחושה, וחשבתי לעצמי שעם רצון טוב ומשמעת עצמית לא  יתכן שיהיו בעיות.
אז זהו שלא...
קודם כל אנחנו בתור לומדים עצמאיים שונים בדרכי הלמידה שלנו וזה ידוע שלכל אחד מאתנו יש את סגנון הלמידה שלו. ישנם כאלה שמספיק להם להקשיב.אינם רושמים דבר ומצליחים.
ישנם את אלה שחייבים לרשום מילה במילה ואם הם מחמיצים דבר מה אז אבד עליהם על עולמם.
ישנם לומדים שהם מאוד מובנים- צריכים לראות איך הדברים נעשים לרשום בקצרה את התהליך וכך הם יכולים להיעזר בכתוב ולשחזר את המידע
ויש את המגמה "החדשה"- להיעזר בחברים, להתנסות ולהתנסות עד שאתה  מצליח.מה שנקרא" לא מאכילים אותך בכפית"

ביני לבינכם, אני שייכת לדור או לסוג התלמידים שצריכים לרשום את מה שמראים וצריכה כל דבר לראות פעמיים. מה לעשות אני בנויה כך. אני לא מתביישת בזאת. בסופו של התהליך אני מגיעה לאותם מקומות שמגיעים הלומדים העצמאיים יותר המהירים יותר והמסוגלים יותר. הציון ניתן לכולם על התוצר ולא על המאמץ. אז מדוע  מצפים ממני לשנות את צורת הלמידה שלי ולהתאים את עצמי למשהו חדש?
אני חושבת שאנחנו מחמיצים כאן רעיון ענק.באנו לראות איך הטכנולוגיה יכולה לקדם ולשרת דברים פדגוגיים.רצינו לשנות באמצעות הטכנולוגיה יכולות של תלמידים.לעזור להם להגיע רחוק יותר, מהר יותר ,מגוון יותר, מעניין יותר וכו'.הטכנולוגיה היא שפה.אני לא מכירה אותה.אני באתי ללמוד אותה.לא באתי למרחב של התנסויות וכישלונות בלתי פוסקים. אני בתהליך לימודי וככזה הוא צריך ללמד אותי. אם אני יושבת ימים שלמים ומתחננת לעזרה ומוציאה פירורי מידע בשביל לעשות משהו טכנולוגי כל כך פשוט, ולא מצליחה לסיים אותו , אז מישהו כאן נכשל .צריך לבדוק מה קורה פה. שיטת החשיבה צריכה להשתנות! אני מאמינה בהדרכה בצורה מדויקת. אני מאמינה בלתת כללים.ברורים , ישימים רשומים. ייתכן שהסיבה היא היותי מורה לשפה.הטכנולוגיה היא גם שפה.אני לא צריכה בתור תלמידה לחפש עזרה ולהיות במצוקה. אני צריכה להבין כי לימדו אותי בצורה מסודרת. אחרת יש יותר הפסד מרווח.
אני מסיימת את יומי עם טעם נורא של תסכול. אני היום לא הצלחתי.
מחר אגש למורי המלומדים ולא אוותר. אבקש מהם ללמד אותי ולהראות לי.הרי אמרתי שאני נחושה..

סופו של יום מתיש במיוחד...

ושוב שלום לכל החברים!
ברצוני לספר לכם  על המצוקה שבה אני נמצאת. לא להבהל, מדובר במצוקה טכנולוגית, ותחילתו של סיפור היא כזאת- התבקשנו לפני כשבוע ע"  המרצה בקורס תקשוב ולמידה להיכנס ולפתוח חשבון במשהו שנשמע די מוזר- אך טעים-התבקשנו לפתוח חשבון "בדלישס". לאחר שהוסבר לנו מהו אותו "דלישס" המסתורי וגם ניתן לנו קישור המסביר איך להיכנס  הגעתי הביתה והחלטתי ליישם את העניין מה שנאמר"הכה בברזל בעודו חם"... אך מכאן כבר העניינים התפתחו או יותר נכון לומר  נתקעו ואני מוצאת את עצמי מעל לשבוע עושה ניסיונות, נכנסת לאתרים  מבקשת שידגימו לנו ואולי נעשה זאת ביחד בכיתה- אך ללא הועיל . צוות ההוראה החליט שאני צריכה להתנסות עד שאצליח ולבקש עזרה מחברים לכיתה שכבר הצליחו ויודעים איך להגיע לאותו רכיב נלמד שעלינו להשתמש בו.

אז ככה: חיפשתי בכל מקור מידע שקשור למחשב מה בדיוק אומר "הדלישס" הזה. כל הזמן אני שומעת את המונח "אוריינות דיגיטלית" ואני בטוחה שחלק ממורי היו מאוד גאים בנחישות שלי .האמינו לי אני יושבת שעות על גבי שעות ומגיע למקומות מדהימים.לא נעזרתי עדיין באף אחד. אני מאוד עקשנית. יש אשר "אומרים עקשן כמו חמור"... אבל אני מאמינה שאני אצליח. אולי ייקח לי יותר זמן אולי בסוף התהליך אאבד עניין או אחליט שזה לא מצדיק כל כך הרבה שעות של ניסוי וטעייה ,אבל ,לפחות אהיה שלמה שאני ניסיתי. באמת, עם המון רצון ונחישות ועקשנות .ופה נשאלת שאלת מליון הדולר. האם באמת צריך עד כדי כך להסתרבל ולהתייאש ולנסות להתקשר לאנשים שלומדים איתי והם באמת בעלי רצון לעזור?  אני מתביישת. אני גם לא חושבת שכל הזמן צריך להטריד  אנשים. האם באמת זוהי הדרך הנכונה? האם היא נכונה לי? האם היא  בנויה נכון? האם אני כמורה חושבת שצריך לזרוק למים את התלמידים והכל במעטפת הנקראת "למידה עצמית " ו"שיתוף עם צוות לומדים? "האם הלמידה הזו לא תחסיר מטעמה במקום להוסיף לטעמה?

כפי שאתם רואים יש לי שאלות רבות. אני לא מרוצה. אני לא מסכימה עם הגישה הזו. לטעמי "זורקים פה את התינוק עם המים". כל התהליך הזה יכל להיחסך לו היו מדגימים והיינו נדרשים ליישם במקום. כך זוכרים .לטעמי  התהליך הזה מקביל להקניית שפה. השפה היא הטכנולוגיה. הטכנולוגיה לא תפעל אם לא ישתמשו בה .לא ישתמשו בה אם לא ילמדו אותה. אני מצטערת, אך אני ממשילה את עצמי לתלמיד שעדיין לא רכש את מיומנויות הקריאה והכתיבה.
את" דלישוס" עדיין לא הצלחתי להתקין. אני פורשת כעת , אולי מחר יהיה יום טוב יותר...

שלום לכולם
אני לא מאמינה שהגעתי לפה.אם אספר לכם מה עברתי היום ,פשוט לא תאמינו לי אז אני אשאיר את זה לדימיון שלכם...
אבל, אני פה וכמו שאמרה לי המורה למתמטיקה " לא חשובה התוצאה, אך חשובה הדרך..."
לי חשובות שתיהן. ניסיתי שעות לבנות את הבלוג והגעתי לכאן בסופו של דבר ע"י ההנחיה המפורטת שהיתה בתוכנית הקורס.כמה חשוב שיש שם מישהו שחושב עלי ועל הדרך הזו שנקראת "למידה עצמית".אין ספק שזה בונה אותך.
התבקשנו  לבנות בלוג ולרשום את הרפלקציות שלנו ולדעתי היום מימשתי  דרך למידה עצמית  והתנסיתי בלימוד אישי , עצמי, בודד ומלא תסכולים.לומר לכם שאני ממש מאושרת ממספר הפעמים שניסיתי? לא אשקר לכם ,זה ממש עיצבן אותי, אך למרבה הפלא ,כאשר הגעתי ומצאתי, לא הבנתי איך ממהתחלה לא הצלחתי ,זה הרי פשוט כל כך!!! אסיים במשפט קטנטן  שאני מאמינה בו בכל ליבי     "If there is a will',there is a way"
אסיים כאן
לילה טוב לכולכם