‏הצגת רשומות עם תוויות הרהורים על בית ספר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרהורים על בית ספר. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 בינואר 2012

והציונים - מה יהיה איתם??? חלק ב

שלום לכולם,

ברשומה הקודמת שטחתי בפניכם מעט על כל המשתמע מהשינויים הכוללים את הטכנולוגיה במערכת החינוך. התלבטתי יחד עמכם כיצד בעצם אפשר לבחון השגים. איך אפשר לאמוד הצלחה או כישלון העידן הטכנולוגי? אולי לא צריך לתת ציונים?אולי צריך להעריך בצורה חדשה?
כך או כך מגיעים אלינו נתונים חדשים אשר בודקים מה קורה עם הצלחתם של הלומדים ה"חדשים".

בעיתון "דה-מרקר" התפרסמה בתחילת השנה כתבה מאוד מעניינת בנושא זה. כותרתה של הכתבה היה

"הכיתה הממוחשבת: חברות הטכנולוגיה מרוויחות - והישגי התלמידים לא עולים"http://it.themarker.com/tmit/article/16778

בכתבה מספרים כיצד למרות קיומם של כיתות ממוחשבות, מחשבים ניידים ,לוחות חכמים והשקעות של מליוני דולרים בעיר צ'נדלר  שבאריזונה,  אין  שיפור בציוני בית הספר בקריאה ובחשבון מאז שנת 2005 ,ואף נאמר שם כי "השיפור בהישגי התלמידים נמוך מזה שנראה בכיתות לימוד סטנדרטיות"!!!!
צורת הלימוד היא לא ממש מה שמקובל אצלינו ואני מניחה שבעוד מקומות בעולם. הילדים יושבים בקבוצות, או על הרצפה, חלקם עסוק בניתוח יצירת המופת "כטוב בעינכם"של שקספיר דרך הפייסבוק- לא ממש מהלך שגרתי - ובעוד פעילויות מגוונות אחרות , אך , למרבית הצער ואף למרבית הפלא אין שיפור בציונים

מה אנחנו יכולים להסיק מכך? האם אופיו של הלומד העצמאי והמחובר למקורות המידע הוא מה שעושה את השינוי? האם הטכנולוגיה כשלה? אולי למרות כל הקידמה צריך שיהיה ערך מוסף אותו בונה המורה בסוף כל פעילות שכזו?

כמובן, שהתומכים טוענים "שהעידן הדיגיטלי מאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, מקנה את הכישורים הנדרשים בכלכלה מודרנית ומצליח לרכז את תשומת הלב של דור שגדל על גאדג'טים."

בן השאר הם טוענים שעדיין אין אפשרות ללכוד את מגוון הכישורים  אשר באמצעותם מתפתחים התלמידים בכיתה.
 יכול להיות שכל זאת נכון, אך עלינו לקחת בחשבון שכל עוד אנו מאמינים בדור אשר יודע לקרא ואף להבין את הכתוב , שלא לדבר על כישורים מתמטיים, אין אנו יכולים להוציא מהכלל את  חשיבותם של שני אלה כחלק לא קטן המאפיין את דמותו של הלומד- כל לומד באשר הוא.

יהיה מסוכן מאוד לשכוח את כל הראציונאל העומד מאחורי מערכת חינוך שלמה ובשם הטכנולוגיה אשר, כבודה במקומו מונח,לעשות שינויים מרחיקי לכת כאלה אשר דוחקים לפינה מאובקת את כל מה שהיה חשוב ומהותי עד עתה.
אני חוזרת וטוענת- כל מהפיכה - חשוב שתהייה מתונה- לפחות במערכת החינוך.אני יודעת שטיבען של מהפיכות הוא להיות ההפך ממתונות , שהרי מה הרעיון?

אבל חינוך אינו שווה ומשתווה לשום דבר אחר.זהו תהליך ארוך ומתמשך הנמשך על פני שנים ואשר כורך בתוכו הרבה מאוד אידאלים, רגשות , תכניות, ובל נשכח- שני מוקדים חשובים מאוד- המורה       והתלמיד.
על מנת לשמור על גילוי נאות, אני חייבת לציין כי העיתון "דהמרקר" מציין כי ברמת המדינה וארה"ב נרשם שיפור משמעותי בציונים, וכי האינטרס הגדול ביותר בכל העניין הן חברות הטכנולוגיה,.

אני מניחה , שעם הזמן ועם קיומם של מחקרים בנושא , אנו עוד נהיה עדים לכך ,שכמו כל דבר בחיים , גם כאן, הכל צריך להתנהל בתבונה.

יום שלישי, 17 בינואר 2012

והציונים - מה יהיה איתם???...... חלק א

שלום לכולם,
כידוע לכם , כל תלמיד מתחיל מבין מהר מאוד עד כמה חשוב הציון. אנו נבדקים ונבחנים על מה שלמדנו ולא חשוב כרגע באיזו דרך. בסופו של כל תהליך לימודי ישנו הציון ו/ או גם התעודה , אשר מוכיחה כי אכן התלמיד עמד בצלחה בדרישות ,ולא בכדי.

כניסתה של הטכנולוגיה לעולמנו ולעולם החינוכי גוררת לא מעט תובנות ושינויי תפיסה לגבי הערך המוסף שלה, שימושיה השונים והפיכתו המיידית של הלומד ללומד עצמאי ומצליח, כזה שיודע מה הוא רוצה, חדור מוטיבציה וגם טכנולוג מומחה היודע להגיע למקורות מידע ולהוציא עיקר מטפל, לשתף אחרים בהבנותיו , להיות "חיית- חיברות"- אחד שחולק את המידע עם חבריו לספסל הלימודים ובכלל דמות  השואפת קדימה ומצליחה ללא כל מכשול.

המורה הופך מאחד המעביר ידע בשיעורים משמימים ל"חיה טכנולוגית" הנמצאת מאחורי הקלעים , ההופך ממנחה למונחה וממורה למכוון ובעיקר - תומך בתלמידיו ומאיר פנים לכל מי שיודע יותר ממנו בכל הקשור לטכנולוגיה , הן הרי הוא "מהגר דיגיטלי" ואילו תלמידיו נולדו לתוך העולם החדש.
ועכשיו שהכל כל כך ברור,זמין ומאתגר, נשאלת השאלה כיצד ניתן לבדוק ,לבחון וגם להעריך את אותו לומד  טכנולוגי אשר  היה בשיעור גאוגרפיה - ויחד עם חבריו "דיבר " בצאט עם תלמיד מאורוגאווי , שבדיוק עכשיו סיים להכין דגם של הר געש לפי מקורות מידע אינטרניים ואף שיתף את חבריו ביצירת מסמך משותף" בגוגל דוקס".

האם המבחנים אשר היו תקפים בעשור האחרון הינם תקפים  גם היום? איך בוחנים? מה בוחנים? אולי נבחן כישורים חברתיים? אולי נבחן כישורי חיפוש באינטרנט? אולי נבחן העברת ידע לחברים בעולם אותם לא ראינו פנים אל פנים מעולם אך אותם "אישרנו" בפייסבוק?

פתאום מה שנראה כל כך ברור וידוע הופך להיות יותר מאתגר ויותר מורכב.
האם באמת כל התלמידים יודעים מה גורם להתפרצות הר געש? האם כולם הבינו מה כתוב באותו אתר שיתופי? האם יוכלו לענות על שאלות מסדר גבוה? ומה עם שאלות מסדר נמוך?

מה שאני מנסה לומר לכם זה  שהמציאות אליה אנו נקלעים והשינויים שעוברת מערכת החינוך אינם מבטיחים יותר הצלחה או יותר עיניין או יותר ידע. הם גם אינם מתאימים לכולם . יהיה  מסוכן מאוד להתייחס לכל אלה כאל "ראה וקדש"
אני מאמינה ,שגם המהפכה הטכנולוגית , שנמצאת כעת בשיאה ועדיין לא חילחלה לכל מערכות החינוך, שלא לדבר על המורים בשטח ,שהם מצויינים בתחומם וצריכים פתאום לדעת עוד נדבח שלם של טכנולוגיה עכשווית,תרגע ותתמתן ותהפוך להיות כלי נוסף, שימושי ויעיל בתוך כל המכלול.

והציונים- מה יהיה איתם? זו נקודה למחשבה...

לפניכם סרטון קצר המסביר מה אפשר לעשות בשימוש נכון בטכנולוגיה. ואתם יודעים מה אומרים על "סרטון שווה אלף מילים"...

יום שבת, 14 בינואר 2012

ועכשיו לתלת מימד....

שלום לכולם,
אני  כל כך שמחה לבשר לכם שהדבר היחיד שיסדיר את כל תחלואי מערכת החינוך הוא לא אחר מתלת מימד!!!!
נשמע מופרך? אני לא בטוחה. מה שבטוח ישנם אנשים רבים במערכת שאכן חושבים שזה בדיוק מה שהמערכת צריכה כדי להתקדם לעבר העתיד. השקעה בתלת מימד , מין "אוואטאר" שכזה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה בדיוק אני מנסה לומר לכם , ואל תדאגו, מייד תדעו....
ובכן-חברת "דאסו סיסטמסס" ,, שהיא חברת תוכנה צרפתית, החליטה שיש לשנות את בתי הספר הארכאיים ולהכניס לתוך שיממונם תוכנות תלת מימד.המאמר פורסם באינטרנט והנה הקישור:http://tech.walla.co.il/?w=/4/1881971

קראתי את המאמר בשקיקה, שפשפתי את עיניי והחלטתי שיש להביא את כותב מאמר זה לביקור במספר בתי ספר תיכוניים בארץ. אולי השילוב בן הרצוי למצוי ייתן איזה שהוא  אפקט תובנתי לשני הצדדים.

אל תטעו. אני אינני נגד הכנסת הטכנולוגיה ושימוש בה. נהפוך הוא, אני מאוד בעד, רק שהמינון והתפריט המערכתי צריכים להיות שונים,לדעתי.

מה טוענים החבר'ה שם? או זה פשוט.

החברה מעוניינים לעזור למורים ליצור טכנולוגיות חדשות ומפתחים חומרים עבור מורים- אך רק כאלה שמוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשניות.
החברה מספקת כ 400 קורסים שונים חינמיים בהם הם יכולים להשתמש בכיתה.- פיתוח חומר לימודי. החברה ממש רואה בכך סוג של חינוך מחדש של דור שלם של מורים!!!!

הטענה הרווחת היא - מה שאתה רואה - אתה זוכר. אני מאוד מאמינה בזה.אין כמו מיצג המדגים את הנושא על מנת להבין

מנהל החברה מבטיח כי הדור הצעיר של הילדים יכול ללמוד בקלות מפני שהם מין "מומחי משחקים"
 מנהל החברה גם אומר את הדברים הבאים:

"דלוז מתפאר ביכולותיו של קו תוכנות התלת-מימד של החברה 3dvia, המאפשר לפתח מודלים בתלת-מימד. "זה קל מאוד לשימוש בחינוך", הוא מבטיח. "יש דור צעיר שיודע לשחק, וכשמשחקים – אפשר ללמוד. בתוכנה ניתן לייצר בצינות מורכבות בצורה פשוטה. רק צריך למקם חפצים על המסך. ניתן גם להגדיר את הפיזיקה שלהם. זה אומר שאם אתה נותן מאפיינים לכלי כלשהו - ניתן לראות כיצד הוא ייפול אם יוצא ממשטח העבודה".

נשמע כמו מדע בדיוני? אני כבר יודעת שלא.
ואתם?מה אתם חושבים?
בעידן של אפשרויות בלתי מוגבלות האמצעים כבר קיימים ואנו לא תמיד יודעים איך לשלב אותם.

אני בטוחה שכמו תמיד צריך לדעת איך מכניסים טכנולוגיה, מהם תפקידי המורה ומהם תפקידי התלמיד , בן אם הוא לומד עצמאי או לומד תלותי.מה שחשוב באמת הוא עד כמה הלמידה היא משמעותית, מעניינת, מאתגרת ומפתחת
כל האמצעים מקדשים את המטרה!!!




לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?



לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?
"קלה מאוד לשימוש בחינוך". תוכנת 3dvia



יום שבת, 7 בינואר 2012

שניים אוחזין....

שלום לכולם,

חשבתם פעם כמה נפלא היה לו כל אחד היה יודע את מקומו ותורם א תרומתו בדיוק כשצריך , בדיוק במידה הראויה וכל זאת בלי לשכוח את מקומו ובלי לקחת תהילה של מישהו אחר?

אך מה לעשות יש רצוי ויש מצוי...

גם מערכת החינוך עברה הרים וגבעות בתפיסתה את  הלמידה , את בתי הספר ,את צרכיהם המשתנים של התלמידים ואת אופן הפעלת התלמידים, המורים ,חלוקת המשאבים ונקודת המבט לגבי חלוקת התפקידים שבן כל הגורמים אשר אמונים על המערכת הזו אשר נקראת "מערכת- החינוך".
קראתי השבוע את מאמרו של פרופסור וולנסקי הדן בנושא של ביזור לעומת מרכוז במערכת החינוך

נושא המאמר: מאמר זה דן באינטראקציה בן שלושה גורמים הקשורים למערכת החינוך בן אם בקשר ישיר ובן אם בקשר עקיף. הגורמים הם – משרד החינוך , הרשויות המקומיות ובית הספר.קיימת דינאמיקה בן שלושת גורמים אלה לאורך כל 50 השנה האחרונות כאשר כל אחד מהגורמים מנסה "לנכס" לעצמו את מערכת החינוך מסיבות שונות, מה שגורם למתח ולקונפליקטים בן מידת הביזור והמרכוז של כל אחת מהם.
.1חוק חינוך חובה-היסוד הערכי הראשון והמשמעותי ביותר- אשר השפיע על דרכי עבודת משרד החינוך ועיצובו במשך חמישה עשורים.
2. שאלת השוויון במתן שירותי חינוך- קבלת המדינה לקיים  חינוך ציבורי  ולביטולו של חינוך פרטי .
3.ריכוז החינוך בכל שטח המדינה בידי משרד החינוך על מנת להטמיע את ערך השוויון ואת ערך העלאת שיעורי הלמידה.משרד החינוך הופך בסמכות החוק  לאוכף החוק על מערכת החינוך הפלורליסטית.חוק חינוך חובה הניח גם דפוסים של גיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת , כאשר ההורים,המעסיקים והרשויות המקומיות לוקחים חלק בשמירת חוק זה.
בשנות ה90- מתחילה להתקדם תפיסה  חדשה הבוחנת מתן אפשרות לניהול עצמי של בית ספר כאשר תפקידו של משרד החינוך יתמקד בתחומי התכנון,התקצוב ובקרה ואל בית הספר יועברו סמכויות שהיו נתונות בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות.כל בית ספר יפעל כמשק כספים סגור בסמכות מנהל בית הספר כאשר המוסד החינוכי נושא באחריות להישגים החינוכיים ולשיקולי הדעת לגבי איך להשתמש במשאבים הקיימים בתוך המערכת.
תובנותי לאור קריאת המאמר הן:
לדעתי  מדיניות הפיכתו של בית ספר למוסד חינוכי הלוקח על עצמו הן אחריות חינוכית והן אחריות כלכלית המנוהלת בתור "משק סגור" היא נושא התלוי מאוד בכישוריו של מנהל אשר הופך מתוקף תפקידו החדש ל"מנהל חשבונות". ומה יקרה אם לא ינהל אותם נכונה? האם תהליך זה יפגע בתלמידים ובמוסד הלימודי עצמו? האם למנהל יש או צריך שיהיה מי שינחה אותו איך עושים דברים אלה? צריך המון תובנות ,ידע וניסיון על מנת להצליח בדבר כזה. לא קיבלתי תשובות לגבי נושא זה במאמר עצמו ואין לי ידע בנושא, אך נראה לי כי תקצוב כלכלי הוא אולי משהו שיש להפקיד בידי מומחי תקצוב, אלה אם כן המנהל נמנה עם אנשים אלה ויודע לנווט את דרכו נאמנה.לגבי לקיחת אחריות חינוכית של צוות המוסד על ההישגים ודרכי החינוך- פה תפיסתי יותר גמישה ואני אף חושבת שתהליך זה יכול לקרב וללא ספק לשפר הישגים לימודיים וגם חברתיים מפני שבכל בית ספר ישנם קשיים ואוכלוסייה שונה וכל צוות יכול לקחת על עצמו את קידום הנושאים החינוכיים לאוכלוסייה הרלוונטית. בנוסף, ישנו יתרון עצום לכך שהצוות החינוכי הוא האחראי לגבי כל הקשור ללימודים ולקידומם האישי של תלמידיו וייתכן שזהו אכן המבנה הראוי למנף הן את ההישגים ואת את התכנים.

יום שבת, 31 בדצמבר 2011

"רפורמות בחינוך- פופוליסטיות זולה או חשיבה מערכתית אמיתית?

שלום לכולם,
במערכת החינוך בישראל  וגם במדינות העולם הנאורות היו מתמיד מתחים  וניסיונות
שינוי בכל הקשור למערכת החינוך , אופיה והצהרות הממשלות השונות בדבר אותה "חשיבות עליונה " שכולם  מאוד מייחסים לנושא. נשאלת השאלה האם באמת כל אחת מהממשלות השונות מעריכה נכונה ויודעת מהו ערכו של חינוך טוב, מערכת ערכים אמיתית ויכולת של מערכת אחת הקושרת תלמידים ומורים בקשר אחד ורציף להוביל שינויים ,אשר אינם  שזורים בד בבד עם  מערכות אחרות במדינה  ואינם באים לידי ביטוי גם במערכות אחרות בו זמנית.

בקורס "סוגיות במדיניות החינוך"  אותו אנו לומדים במכללה התבקשנו לקרא מאמר  העוסק בנושא של "עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה"-  אתו כתב מרצה הקורס שלנו-פרופ' עמי וולנסקי.

המאמר דן בנושא הסטנדרטיזציה של מערכת החינוך במדינות שונות ובודק האם אכן אכיפתה של סטנדרטיזציה הייתה הפתרון לכל תחלואי החברה ועזרה בשיפור הישגיהם של התלמידים.
בשנות ה-80 ו ה-90 מערכת החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטים.- מה שהוביל אותה לשימוש במבחנים המבוססים על מדיניות זו ואשר תפקידם לבדוק האם אכן כל התלמידים עומדים ברף החינוכי אשר הוצב.מדיניות זו הייתה מאוד קשוחה ולא לקחה בחשבון מה רוצים תלמידים ומורים,כיצד אפשר לשלב ולקדם יצירתיות ובעצם נצמדה לשיטות ארגוניות ישנות ולא התאימה את עצמה לחידושים החברתיים ולקדמה. איכות בחינוך פורשה בדרך של סטנדרטיזציה והייתה מאוד שרירותית.אחד הדברים החשובים ביותר היה הסטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים ובשטח החלו להתפתח  שני סוגי הערכה: האחת בודקת ידע והשנייה בודקת מסוגלות .כך הפכו הבחינות לחלק הקושר את מערכת הלימודים להצלחתה של החברה.בסטנדרטיזציה נכללו  שלושה מקצועות ליבה ושישה מקצועות יסודכאשר כולם היו צריכים להיות מקושרים למטרות וברי מדידה והשגה.בשנת 1989 גובש בארה"ב מסמך  המסמן את המשימות אותן יש להשיג עד שנת 2000 ובו פירוט של דברים כמו- "90% מהתלמידים יסיימו תיכון , כל בית ספר אמריקאי יהיה נקי מסמים ואלימות, תלמידי ד' ח' ויוד יפגינו שליטה טובה במקצועות היסוד  וכל אחד מהבוגרים יהיה אוריין ובעל כלים להתמודד עם הכלכלה העולמית."
 ישראל מקימה "כוח משימה לאומי" בשנת 2003 בו היא מתווה את קביעת הסטנדרטים במקצועות השונים – ושוב סטנדרטים הופכים לעדיפות עליונה.
לאחר קריאת מאמר מעניין זה, גיליתי שיש לי מספר הסתייגויות  והתחבטויות לגבי אופייה האמיתי של רפורמה , מה היא צריכה להשיג ומה הם הכלים בהם היא משתמשת, להלן תובנותי:
סטנדרטים ומסגרת הם דבר שנכון ליצור אותו והמתווה שלהם חשוב.יחד עם זאת, צריך לשמור על "ראש –פתוח" ולהבין שלא כל מה שמתאים למדינה ולתרבות אחת יכול בהכרח להתאים למדינה אחרת.חינוך ובוודאי חינוך לערכים הוא אינו קל למיתוג ולהערכה מספרית. תהליכים חינוכיים רבים המתחילים במערכת החינוך מבשילים שנים רבות לאחר שהתלמיד עזב את מערכת החינוך הקונבנציונלית.הפיכת הסטנדרטיזציה הפכה את המורים לכלי לניגוח ולמעין "כלבוייניק" אשר אחראי על כל תוצרי החינוך וכשלונותיו. אף מערכת לא השכילה עד היום לחלק את החינוך ואת שנות בית הספר לכלים יישומים ונראה כי רוב הזמן עסוקים בלשנות את השינוי.חינוך אינו אופנה משתנה , אך הוא פתוח וצריך לקחת בחשבון צרכים שונים  רצונות שונים והתאמות של תוכניות הלימודים לקדמה.כל זאת יש לעשות יחד עם מתווה ברור והצבת גבולות של מה כן ומה לא. צרכי החברה הם משתנים ויש להפוך את מערכת החינוך ליותר גמישה ולשנות יעדים לפי הצרכים המשתנים. מערכת החינוך צריכה לאפשר לתלמידה יותר אפשרויות בחירה ויותר גיוון ,תוך שימת דגש על חיברות, כבוד הדדי ופתיחות.אם רוצים אכן לגלות כי לחינוך יש כוח יש להפעיל את התלמידים ולהפוך אותם לחלק פעיל ולוקח חלק בחברה אשר מחוץ לכותלי בית הספר.יש לאפשר לנוער להתנדב במסגרות שונות , להקים צוותים של "נוער עוזר לנוער" ולאפשר יותר אפשרויות בחירה בתוכנית הלימודים. אני מאמינה שדיאלוג כזה יהיה מועיל יותר ויאפשר סביבת לימודים מיטבית.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

לא שכחו אותי בבית....

שלום לכולם,
האם אתם מכירים את התסריט בו המורה נכנסת לכיתה ומבקשת מהתלמידים להוציא ספרים?
ואת ההמשך הצפוי בו התלמידים אומרים ששכחו את הספר בבית?....
ובכן, לא עוד!!!!

השבוע התבשרנו כי החל משנת תשע"ג יוכלו ללמוד כל ילדי ישראל מתוך ספרים דיגיטליים.לא רק שיוכלו, אלא אפילו ישלמו פחות כסף על ספרים כאלה ב-60%!!!!

אכן,הגיעו ימי המשיח!

משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל ובו הפירוט והעדכון לגבי נושא זה.
הנה הקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2012-1-6-3-1.htm


יתרונו של הספר הדיגיטלי על פני הספר בעל הכריכה הקשה הוא כלכלי ובעל אמות מידה חדשות ממה שהיו נהוגות וידועות עד היום. מהיום הספרים הדיגיטליים יכילו בנוסף לתכנים הלימודיים גם קישורים רלוונטים למקורות מידע נוספים, סרטונים ובכלל עולם שלם של אמצעים טכנולוגיים שלא היו עולים על הדעת אלמלא העידן הטכנולוגי שפשט בכל חלקה טובה ואלמלא הצורך הקושר אותו עם העולם החינוכי -תקשובי.
הילדים יוכלו מהיום להיות נגישים מתוך הספר שלהם -למקורות מידע שונים, מילונים, להדפיס דברים, לסמן לחפש ומה לא. עולם עתידני? ממש לא!.
אני רוצה להביא בפניכם ציטוט הנלקח מתוך חוזר מנכ"ל אשר פורסם החודש לגבי נושא זה.

"להלן הגדרות של רמות פיתוח שונות לספרי לימוד דיגיטליים. תקנים מפורטים לכל אחת מרמות אלה יפורסמו בהמשך.









1.ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google).

2.ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google).
3.ספר לימוד דיגיטלי – רמה ב' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א', הכולל את התוספות האלה:
4.ספר לימוד דיגיטלי – רמה ג' – ספר העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה ב' ובנוסף מכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי שהוא חלק אימננטי מהספר, וכן תמיכה במערכות לניהול למידה (Learning Management System - LMS) ."

אני ,באופן אישי כבר לא יכולה לחכות. זה נשמע לי ממש הזוי . איך זה ייתכן, הרי זו ממש מהפיכה. האם באמת נוכל כולנו להגיע למצב בו אנו שואלים את הילדים מי  לא שכח את הספר בבית...?


יום שבת, 10 בדצמבר 2011

הקרב החינוכי על הפייסבוק...

שלום לכולם,
בפוסט הקודם שלי ניסיתי במעט להסביר לכם את השימוש בפייסבוק בתור סביבת לימודים מקוונת לשימוש לימודי בתיכון.
השבוע החלטתי לאחר לבטים רבים שאני רוצה להתנסות בפיתוחה של יחידת לימוד מקוונת שאכין ואפרסם בקבוצת לימוד שאפתח בפייסבוק.לשם כך, הלכתי לבקש אישור מסגנית המנהל אשר אמרה לי כי היא תצטרך להתייעץ עם המנהל לגבי נושא זה, אך הפיגה את חששותי באומרה שאין לי מה לדאוג כל עוד מדובר בקבוצת לימוד ולא באישור חברויות עם תלמידים .
יצאתי מרוצה משיחה זו, אולם, מייד למחרת נאמר לי ,שיש איסור מוחלט להשתמש בסביבת הפייסבוק בתור סביבת למידה ולגיבוי- יצא השבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך חוזר העוסק כולו בנושא זה.
הנה הצירוף לקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אם נעיין היטב בחוזר מנכ"ל נוכל להבחין בניואנסים דקים המתירים תקשורת ברמה מסויימת מאוד ועם הסתייגויות רבות.
מנהל בית הספר בו אני לומדת שלח לכל המורים את החוזר לקריאה ובו הדגיש את המשפט הבא"
§      "    גבולות הפרטי והמקצועי: ברשת מתקיימות אינטראקציות באופן שוטף ובמקביל לפעילויות נוספות. מאפיינים אלה תורמים לטשטוש הגבול בין הפרטי למקצועי, בין ההולם לבלתי-הולם ובין הֶקשרים שונים. "

וגם את המשפט הנ"ל:" 
"בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. "
מכיון שאני עובדת במערכת החינוך ומכבדת גם את מנהל בית הספר וגם את משרד החינוך,החלטתי שאת רעיוני אגנוז ואף אנסה דרכים אחרות להעלאת חומר לימודי מקוון אשר יפורסם בסביבה שונה מסביבת הפייסבוק.למרות שהנושא מכיל ניואנסים דקים כפי שציינתי לפני כן ולדעתי אין כאן חריגה מקודים חינוכיים , איני מתכוונת להלחם כדון קישוט בתחנות קמח, אלה לבצע "עיקוף " אלגנטי ולהמשיך למצוא את מה שיעבוד בשבילי ובשביל תלמידי בלי לגרור יותר מידי בעיות אתיות.
לדעתי, יש פה החמצה ואפילו חוסר מודעות דווקא של משרד החינוך להשתמש בסביבת הפייסבוק כפלטפורמה  לימודית מדהימה, אך אני חייבת לציין שאני מבינה בהחלט את החשש הנלווה ואכן הנושא רגיש ועם טיפול בלתי הולם וחוסר ידע של מורה או תלמיד יהיה אפשר לעשות טעויות , אותם מנסה המשרד לבלום מבעוד מועד.
יש לקחת בחשבון שהנושא על כל מורכבויותיו הוא נושא פתוח לדיון אקדמי וייתכן שסביבת התיכון וגילאי התלמידים שם עדיין לא מאפשרים הבשלת תהליך, מה שאפשרי יותר בסביבות אקדמיות אחרות
מעניין יהיה לגלות מה יקרה בהמשך...

יום שני, 21 בנובמבר 2011

מי במרכז???

שלום לכולם,

היום במסגרת השיעור של פרופסור וולנסקי-" סוגיות במדיניות החינוך בישראל" התבקשנו לקרא מאמר העוסק ברפורמות  במערכת החינוך ולחוות את דעתינו בנושא. שמו של המאמר הוא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובאן  ,אשר דן בנושא הרפורמות  מראשית המאה  ה- 19. כותב המאמר מסביר שבמשך שנים רבות עברה מערכת החינוך טלטלות רבות, מה שגרם לשלוש גישות בסיסיות ועיקריות


-א. המורה במרכז.
ב-התלמיד במרכז.
ג- תוכנית הלימודים ותכניה במרכז.

לפני 150 שנה ,לאחר מלחמת האזרחים  הושם   דגש על "הילד במרכז "ותכנים לימודיים הרלוונטיים לעולמו. אנשי החינוך הפרוגרסיביים נאבקו על מנת להפוך את התלמיד למוקד העניין והכול נסב סביבו..החל מ 1970 ואילך שאפו אנשי חינוך פרוגרסיביים למעורבות פעילה של תלמידים, ללמידה פעילה שלהם  וליחסים בלתי פורמאליים בין מורה לתלמיד ולחיבור ההוראה אל העולם שבחוץ, שיטות הוראה חדשניות כמו קבוצות קטנות ,פרויקטים פעילים ושילוב טכנולוגיות חדשות היוו את ציון הדרך האולטימטיבי על מנת להתמקד בתלמיד
הנהגת ליבת תכנים או מקצועות משותפים אשר  תאפיין את לימודי כול התלמידים –הופכת בימינו למאסט.יחד עם זאת אנשי הזרם הפרוגרסיבי מתנגדים בנחרצות וטוענים כי יש לתת לתלמידים חשיפה למגוון נושאים ותכנים ועל התלמידים למצוא את המתאים והמעניין בעיניהם.חטיבות הביניים והחטיבות העליונות הם דוגמה לכך.

שינויים ורפורמות במערכת החינוך תמיד היו ותמיד יהיו. כל עוד קיימים תלמידים ומערכת על "היודעת" מה טוב ומה נכון ,לכאורה, יהיו קיימים רפורמות  המשתנות חדשות לבקרים.

האדם הוא יצור חושב, מנסה, מתנסה ומשנה. ככזה ,יש מין תפישה שאומרת,שחדש הוא טוב יותר ונכון יותר ומה שקשור לעבר הוא מן הסתם פחות רלוונטי.עצם קיומם של רפורמות ותפיסות חינוכיות שונות השמות פעם את המורה במרכז, פעם את התלמיד במרכז ופעם את תוכנית הלימודים במרכז הם רק אפיון אחד של התופעה. הדעות לגבי מה נכון ומה רצוי היו ותהיינה חלוקות באותה מידה שאנשים ותכנים משתנים ופני התרבות משתנה.

בתי ספר הם חלק אינטגרלי ממערכת שלמה הקשורה לפוליטיקה, לחוזק מדיני, לתרבויות ולכלכלה.

מערכת החינוך מתאפיינת בשינויים כמו שכלכלה וערכים חברתיים עוברים שינויים והתאמות. מערכת החינוך מצד אחד צריכה לבצע את התאמותיה לחברה לכלכלה ולפוליטיקה, אך מצד שני יש בה שוני אשר מקשה עליה  להשתנות ולתקן את עצמה באותה מהירות שעושות זאת הכלכלה והשינויים הפוליטים והאזרחיים.

חינוך טוב אשר תוצריו הם נערים ונערות צעירים אך בוגרים אשר מבינים מה נעשה בעולם ויודעים להתנהל ,לקחת אחריות ולהבין שפות ואריתמטיקה, יכולים להפגין "תוצרים" אלה רק לאחר שנים של לימוד והפנמה גם אם  נתעלם  משיטת הלימוד,תוכנית הלימודים או מי נמצא מרכז.

יש דברים אשר קשה מאוד לאמוד אותם ודרושות שנים על מנת שיהיה אפשר לבדוק איזו שיטה נכונה יותר.אין ספק שמערכת החינוך גם היא צריכה אוורור והתאמה לתקופה בה אנו חיים ואי אפשר להתנהל במאה ה21  עם שיטות לימוד, מבחנים וכיתות לימוד כפי שהיו נהוגות במאה ה-19.יחד עם זאת יש להפעיל שיקול דעת ולא "לזרוק את התינוק  יחד עם המים. "


יום שבת, 10 בספטמבר 2011

תחל שנה וברכותיה....

שלום חברי היקרים,

התחילה שנת הלימודים תשע"ב ,הבאה עלינו לטובה.
הגעתי לבית הספר עם הרבה שמחה ורצון לחדש ולראות מה אני יכולה לתת ,שהוא שונה ונוסף ,ממה שנתתי עד היום.לתת את אותו ערך מוסף החשוב כל כך.
אני מספרת לכם עכשיו משהו אמיתי,לא הזוי ,הלקוח מתוך החיים. אני נכנסת לכיתת מב"ר. כיתה קטנה בת 10 תלמידים.נחמד , נכון?
אני נכנסת ,כל התלמידים בכיתה , עומדים. הסיבה- יש רק שני שולחנות .איפה כל השאר בוודאי תשאלו?
 אין!!!
אני לא מאבדת את העשתונות ומיד יוצרת קשר עם אב הבית האחראי למצבים אלה. הכל נעשה בשיעור , אני מזכירה לכם,  שיחה של מס' דקות ואב הבית טוען שאין מה לעשות , אולי אני לא צריכה ללמד בכיתה הזאת וייתכן שאני טועה???אני מסתכלת שוב במערכת שניתנה לי. לא , אני לא טועה .זו הכיתה ובה יש שולחנות שניים, כסאות שניים ותלמידים עשרה.פשוט, ברור . אוקיי.  לא נורא, לא נאבד עשתונות. פשוט שולחים מספר ילדים לחפש בכיתות אחרות. אולי משם תבוא הישועה.
כך מתנהל השיעור , כעבור עשרים דקות התלמידים מביאים את הכיסאות והשולחנות שהם צריכים הצליחו "לשנורר" מכיתות אחרות . יפה. עכשיו בואו נתחיל מההתחלה. ילדה אחת צועקת-  חם לה, למה המזגן לא עובד???
 צודקת, אני ניגשת למזגן ומנסה ללחוץ, אך אבוי, אין הוא עובד כלל!!!. שוב שיחה לאב הבית, שוב סחיטה של הבטחות על מנת שיבוא לסדר. היום כבר לא אך אולי מחר...

באותו היום חזרתי הביתה  על סף משבר. אני מורה כבר 18 שנה.  אני מאמינה בתלמידי. אני יודעת שאפשר לעשות שינוי ושהם דור העתיד ואנו -תפקידנו קשה, סיזיפי, מאתגר, נחוש, מעניין ומרתק.
אני לא תמימה. אני מכירה את המערכת . דברים קורים. זה גם חלק מהמציאות שלנו. לא אשקר לכם התלבטתי רבות אם לפרסם את הרשומה הזאת , והחלטתי שכן, משום שאיתה אני רצה קדימה במחשבה לאחד השיעורים שהיו לנו במכללה  עם מר. רוני דיין ממשרד החינוך ,אשר הרצה לנו על מערכת התקשוב שתיכנס לבתי הספר בקצב מואץ. בכיתה נערך דיון ומספר מורות הדגישו את חשיבותו של איש טכני בבית הספר ,אשר חייב להיות זמין, למקרה של תקלות ברשת ועד כמה איש כזה הוא נחוץ ועד כמה בלעדיו דברים מדהימים ורצון טוב לא יבואו לידי מימוש.

דרך אגב, הסיפור עם השולחנות, הכיסאות והמזגן לא נסגר..
אנו נודדים משיעור לשיעור ומחפשים כיתה פנויה.הבטיחו לי שהזמינו שולחנות ותוך שבוע הנושא יטופל. אז מה היה הנושא? שילוב טכנולוגיה במאה ה-21?
צרפתי לכם סרטון המראה פן אחר של המערכת, חייבים להיות אובייקטיביים , לא?

 הסרטון המראה מה עושה קבוצת ילדים בבית ספר כל יום במשך כ- 5 דקות, שדווקא לא קשור לטכנולוגיה, וכן יש להם כסאות בכיתה...
תהנו


יום שבת, 27 באוגוסט 2011

בלוג או ספוג ?

שלום לכולם,
היום חשבתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה לספר לכם או אולי לדון איתכם ואז החלטתי שאחרי פוסטים בנושאים שונים אני רוצה בעצם לבדוק את הסביבה בה אני כותבת והיא סביבת הבלוג.
היום כל מי שהוא מישהו או רוצה שיתייחסו אליו כאל מישהו כותב בלוג.כולנו נהיינו בלוגרים - והשמחה רבה...
פוליטיקאים משתמשים בהם, סלבריטאים משתמשים בהם ,עיתונאים משתמשים בהם ואנשי חינוך משתמשים בהם . הכיוון הוא כמובן פתוח וכל אחד משתמש בזה לצרכיו , על פי תכונותיו וכישוריו.
ההתלבטות שלי היא האם כתיבת בלוג בתור פלטפורמה חינוכית אינה מוערכת יתר על המידה? האם באמת אנשי חינוך מוצאים אותה רלוונטית לנושא אותו הם מלמדים בבית הספר? ומי קובע אם מה שאנו כותבים מעניין?
ואז, כמובן בדקתי בגוגל מה זה הבלוג הזה מבחינה של אפיון "ויקיפדי". והנה מה שמצאתי: בלוג-" הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה."(ויקיפדיה).
טוב, חשבתי לעצמי - אז אכן הבנתי. אך יחד עם זאת צריך גם לבדוק מה השימושים האפשריים הבית ספריים במערכת החינוך . האם יש נטייה לקדם כתיבת בלוגים? בין מי למי? בין מורה לתלמיד? אולי רק בין המורים לבין עצמם? ואולי כולם יחד? שאלות רבות -ופונים לויקיפדיה ה"גורו" העכשווי.

הנה מה שכתוב "בכדור הבדולח"
"בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך"
יפה. קצר ומתומצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אך בזאת לא תמה הסאגה רבותי.... קיימים מספר סוגים של בלוגים חינוכיים, אביא כאן בקצרה את אלה שמצאתי בויקיפדיה על מנת להמחיש לכם עד מה רבה חשיבותם בתחום המקצועי והרלוונטי לנו כל כך בתור מורים.

סוגי בלוגים חינוכיים:

1. בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.

2. בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.

3. בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.

4. בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם.

והיתרונות? או... אלה הם רבים!!!

- אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.

- יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.

- מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).

- תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות. (ויקיפדיה)

חברים- קראתי ,התרשמתי ואימצתי.
אני לא מבטיחה לקום מחר בבוקר ולהיות " חיית -בלוגים"! אל תשכחו ,שבכל המכלול אני מורה שרצה 30 שעות שבועיות בין קומות עליונות לתחתונות וצריכה "להרביץ תורה "בתלמידי היקרים. אבל, בהחלט ננסה. מי יודע אולי עוד אשתמש בזאת בתור הערכה חלופית , וגם מאתגרת...
לסיום סרטון המסביר איך אפשר לייצר תנועה בבלוג שלנו- מה שנקרא "עסקים כרגיל"...






יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

בחזרה ללימודים....

שלום לכולם,
היום היתה לנו ישיבת צוות לפני חזרה לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
לאחר שנת שבתון בה התנתקתי מבית הספר מאוד שמחתי לחזור ולהפגש עם הצוות שלי שהוא צוות יעיל  וכריזמתי. לא אשקר לכם, הייתי גם מאוד סקרנית  לבוא ולראות מה התחדש . אולי משהו בכיתות השתנה, אולי הכניסו מחשבים  אולי תלו תמונות על הקירות החשופים או  אולי  שתלו עץ....
 הגעתי בשמחה וממש חיפשתי "מה נשתנה" שכזה.
אני עוברת השנה שנה של חידושים וטלטלה עזה בתחום הידע הטכנולוגי והאפשרויות וחשבתי שגם לבית הספר משהו בוודאי הגיע. מדברים כל כך הרבה על מיומנויות המאה ה21- שמן הסתם הייתי בטוחה שגם לשם זה חילחל .
 אך, כמו שאומרים "לא דובים ולא יער". הכל בדיוק אותו הדבר. !!!דווקא יש לי מספר רעיונות שהבטחתי לעצמי ליישם בשנה הבאה הקשורים בתקשוב ובגרירתו למערך השיעורים שלי , אך לצערי, לא אוכל עקב חוסר מחסור בתשתיות.
אבל...
החלטתי שאם אני לא יכולה להביא את הכיתה אל הטכנולוגיה, אני אשלח  את הטכנולוגיה לכיתה.
 מה אעשה?
החלטתי "להפיק " פרוייקט שבו החברה יצטרכו פעם בשבוע בזוגות לקרא משהו שעניין אותם ולבוא ולספר לכיתה עליו.
אתן להם שמות של אתרי עיתונים מקוונים בשפה האנגלית והם יכינו מין שיחה על הנושא שבחרו ויעניינו את הכיתה.
אפילו חשבתי אולי להתנסות עימם בכתיבת בלוג , אבל את זה אני בינתיים משאירה על "אש קטנה"
 אין! משהו  אני חייבת לנסות!. מה שנקרא "בקטנה".  אני ממש רוצה להתנסות. פתאום נראה לי שאני חוזרת לימי הביניים וזה לא מוצא חן בעיני!!! אני יודעת שיש עוד דברים כייפיים ומעניינים שאני יכולה להכניס לשיעור. לא יכול להיות ששיעור יהיה סביב ספר ומחברת כל הזמן.אפשר וצריך ולגוון ולהכניס את אותו ערך מוסף.
לסיום צפו בסירטון משעשע על  גוגל, כפי שהוא נתפס בעינהם של בלו וילד הגונגל