והציונים - מה יהיה איתם???...... חלק א

שלום לכולם,
כידוע לכם , כל תלמיד מתחיל מבין מהר מאוד עד כמה חשוב הציון. אנו נבדקים ונבחנים על מה שלמדנו ולא חשוב כרגע באיזו דרך. בסופו של כל תהליך לימודי ישנו הציון ו/ או גם התעודה , אשר מוכיחה כי אכן התלמיד עמד בצלחה בדרישות ,ולא בכדי.

כניסתה של הטכנולוגיה לעולמנו ולעולם החינוכי גוררת לא מעט תובנות ושינויי תפיסה לגבי הערך המוסף שלה, שימושיה השונים והפיכתו המיידית של הלומד ללומד עצמאי ומצליח, כזה שיודע מה הוא רוצה, חדור מוטיבציה וגם טכנולוג מומחה היודע להגיע למקורות מידע ולהוציא עיקר מטפל, לשתף אחרים בהבנותיו , להיות "חיית- חיברות"- אחד שחולק את המידע עם חבריו לספסל הלימודים ובכלל דמות  השואפת קדימה ומצליחה ללא כל מכשול.

המורה הופך מאחד המעביר ידע בשיעורים משמימים ל"חיה טכנולוגית" הנמצאת מאחורי הקלעים , ההופך ממנחה למונחה וממורה למכוון ובעיקר - תומך בתלמידיו ומאיר פנים לכל מי שיודע יותר ממנו בכל הקשור לטכנולוגיה , הן הרי הוא "מהגר דיגיטלי" ואילו תלמידיו נולדו לתוך העולם החדש.
ועכשיו שהכל כל כך ברור,זמין ומאתגר, נשאלת השאלה כיצד ניתן לבדוק ,לבחון וגם להעריך את אותו לומד  טכנולוגי אשר  היה בשיעור גאוגרפיה - ויחד עם חבריו "דיבר " בצאט עם תלמיד מאורוגאווי , שבדיוק עכשיו סיים להכין דגם של הר געש לפי מקורות מידע אינטרניים ואף שיתף את חבריו ביצירת מסמך משותף" בגוגל דוקס".

האם המבחנים אשר היו תקפים בעשור האחרון הינם תקפים  גם היום? איך בוחנים? מה בוחנים? אולי נבחן כישורים חברתיים? אולי נבחן כישורי חיפוש באינטרנט? אולי נבחן העברת ידע לחברים בעולם אותם לא ראינו פנים אל פנים מעולם אך אותם "אישרנו" בפייסבוק?

פתאום מה שנראה כל כך ברור וידוע הופך להיות יותר מאתגר ויותר מורכב.
האם באמת כל התלמידים יודעים מה גורם להתפרצות הר געש? האם כולם הבינו מה כתוב באותו אתר שיתופי? האם יוכלו לענות על שאלות מסדר גבוה? ומה עם שאלות מסדר נמוך?

מה שאני מנסה לומר לכם זה  שהמציאות אליה אנו נקלעים והשינויים שעוברת מערכת החינוך אינם מבטיחים יותר הצלחה או יותר עיניין או יותר ידע. הם גם אינם מתאימים לכולם . יהיה  מסוכן מאוד להתייחס לכל אלה כאל "ראה וקדש"
אני מאמינה ,שגם המהפכה הטכנולוגית , שנמצאת כעת בשיאה ועדיין לא חילחלה לכל מערכות החינוך, שלא לדבר על המורים בשטח ,שהם מצויינים בתחומם וצריכים פתאום לדעת עוד נדבח שלם של טכנולוגיה עכשווית,תרגע ותתמתן ותהפוך להיות כלי נוסף, שימושי ויעיל בתוך כל המכלול.

והציונים- מה יהיה איתם? זו נקודה למחשבה...

לפניכם סרטון קצר המסביר מה אפשר לעשות בשימוש נכון בטכנולוגיה. ואתם יודעים מה אומרים על "סרטון שווה אלף מילים"...

ועכשיו לתלת מימד....

שלום לכולם,
אני  כל כך שמחה לבשר לכם שהדבר היחיד שיסדיר את כל תחלואי מערכת החינוך הוא לא אחר מתלת מימד!!!!
נשמע מופרך? אני לא בטוחה. מה שבטוח ישנם אנשים רבים במערכת שאכן חושבים שזה בדיוק מה שהמערכת צריכה כדי להתקדם לעבר העתיד. השקעה בתלת מימד , מין "אוואטאר" שכזה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה בדיוק אני מנסה לומר לכם , ואל תדאגו, מייד תדעו....
ובכן-חברת "דאסו סיסטמסס" ,, שהיא חברת תוכנה צרפתית, החליטה שיש לשנות את בתי הספר הארכאיים ולהכניס לתוך שיממונם תוכנות תלת מימד.המאמר פורסם באינטרנט והנה הקישור:http://tech.walla.co.il/?w=/4/1881971

קראתי את המאמר בשקיקה, שפשפתי את עיניי והחלטתי שיש להביא את כותב מאמר זה לביקור במספר בתי ספר תיכוניים בארץ. אולי השילוב בן הרצוי למצוי ייתן איזה שהוא  אפקט תובנתי לשני הצדדים.

אל תטעו. אני אינני נגד הכנסת הטכנולוגיה ושימוש בה. נהפוך הוא, אני מאוד בעד, רק שהמינון והתפריט המערכתי צריכים להיות שונים,לדעתי.

מה טוענים החבר'ה שם? או זה פשוט.

החברה מעוניינים לעזור למורים ליצור טכנולוגיות חדשות ומפתחים חומרים עבור מורים- אך רק כאלה שמוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשניות.
החברה מספקת כ 400 קורסים שונים חינמיים בהם הם יכולים להשתמש בכיתה.- פיתוח חומר לימודי. החברה ממש רואה בכך סוג של חינוך מחדש של דור שלם של מורים!!!!

הטענה הרווחת היא - מה שאתה רואה - אתה זוכר. אני מאוד מאמינה בזה.אין כמו מיצג המדגים את הנושא על מנת להבין

מנהל החברה מבטיח כי הדור הצעיר של הילדים יכול ללמוד בקלות מפני שהם מין "מומחי משחקים"
 מנהל החברה גם אומר את הדברים הבאים:

"דלוז מתפאר ביכולותיו של קו תוכנות התלת-מימד של החברה 3dvia, המאפשר לפתח מודלים בתלת-מימד. "זה קל מאוד לשימוש בחינוך", הוא מבטיח. "יש דור צעיר שיודע לשחק, וכשמשחקים – אפשר ללמוד. בתוכנה ניתן לייצר בצינות מורכבות בצורה פשוטה. רק צריך למקם חפצים על המסך. ניתן גם להגדיר את הפיזיקה שלהם. זה אומר שאם אתה נותן מאפיינים לכלי כלשהו - ניתן לראות כיצד הוא ייפול אם יוצא ממשטח העבודה".

נשמע כמו מדע בדיוני? אני כבר יודעת שלא.
ואתם?מה אתם חושבים?
בעידן של אפשרויות בלתי מוגבלות האמצעים כבר קיימים ואנו לא תמיד יודעים איך לשלב אותם.

אני בטוחה שכמו תמיד צריך לדעת איך מכניסים טכנולוגיה, מהם תפקידי המורה ומהם תפקידי התלמיד , בן אם הוא לומד עצמאי או לומד תלותי.מה שחשוב באמת הוא עד כמה הלמידה היא משמעותית, מעניינת, מאתגרת ומפתחת
כל האמצעים מקדשים את המטרה!!!

לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?

שניים אוחזין....

שלום לכולם,

חשבתם פעם כמה נפלא היה לו כל אחד היה יודע את מקומו ותורם א תרומתו בדיוק כשצריך , בדיוק במידה הראויה וכל זאת בלי לשכוח את מקומו ובלי לקחת תהילה של מישהו אחר?

אך מה לעשות יש רצוי ויש מצוי...

גם מערכת החינוך עברה הרים וגבעות בתפיסתה את  הלמידה , את בתי הספר ,את צרכיהם המשתנים של התלמידים ואת אופן הפעלת התלמידים, המורים ,חלוקת המשאבים ונקודת המבט לגבי חלוקת התפקידים שבן כל הגורמים אשר אמונים על המערכת הזו אשר נקראת "מערכת- החינוך".
קראתי השבוע את מאמרו של פרופסור וולנסקי הדן בנושא של ביזור לעומת מרכוז במערכת החינוך

נושא המאמר: מאמר זה דן באינטראקציה בן שלושה גורמים הקשורים למערכת החינוך בן אם בקשר ישיר ובן אם בקשר עקיף. הגורמים הם – משרד החינוך , הרשויות המקומיות ובית הספר.קיימת דינאמיקה בן שלושת גורמים אלה לאורך כל 50 השנה האחרונות כאשר כל אחד מהגורמים מנסה "לנכס" לעצמו את מערכת החינוך מסיבות שונות, מה שגורם למתח ולקונפליקטים בן מידת הביזור והמרכוז של כל אחת מהם.

.1חוק חינוך חובה-היסוד הערכי הראשון והמשמעותי ביותר- אשר השפיע על דרכי עבודת משרד החינוך ועיצובו במשך חמישה עשורים.

2. שאלת השוויון במתן שירותי חינוך- קבלת המדינה לקיים  חינוך ציבורי  ולביטולו של חינוך פרטי .

3.ריכוז החינוך בכל שטח המדינה בידי משרד החינוך על מנת להטמיע את ערך השוויון ואת ערך העלאת שיעורי הלמידה.משרד החינוך הופך בסמכות החוק  לאוכף החוק על מערכת החינוך הפלורליסטית.חוק חינוך חובה הניח גם דפוסים של גיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת , כאשר ההורים,המעסיקים והרשויות המקומיות לוקחים חלק בשמירת חוק זה.

בשנות ה90- מתחילה להתקדם תפיסה  חדשה הבוחנת מתן אפשרות לניהול עצמי של בית ספר כאשר תפקידו של משרד החינוך יתמקד בתחומי התכנון,התקצוב ובקרה ואל בית הספר יועברו סמכויות שהיו נתונות בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות.כל בית ספר יפעל כמשק כספים סגור בסמכות מנהל בית הספר כאשר המוסד החינוכי נושא באחריות להישגים החינוכיים ולשיקולי הדעת לגבי איך להשתמש במשאבים הקיימים בתוך המערכת.

תובנותי לאור קריאת המאמר הן:

לדעתי  מדיניות הפיכתו של בית ספר למוסד חינוכי הלוקח על עצמו הן אחריות חינוכית והן אחריות כלכלית המנוהלת בתור "משק סגור" היא נושא התלוי מאוד בכישוריו של מנהל אשר הופך מתוקף תפקידו החדש ל"מנהל חשבונות". ומה יקרה אם לא ינהל אותם נכונה? האם תהליך זה יפגע בתלמידים ובמוסד הלימודי עצמו? האם למנהל יש או צריך שיהיה מי שינחה אותו איך עושים דברים אלה? צריך המון תובנות ,ידע וניסיון על מנת להצליח בדבר כזה. לא קיבלתי תשובות לגבי נושא זה במאמר עצמו ואין לי ידע בנושא, אך נראה לי כי תקצוב כלכלי הוא אולי משהו שיש להפקיד בידי מומחי תקצוב, אלה אם כן המנהל נמנה עם אנשים אלה ויודע לנווט את דרכו נאמנה.לגבי לקיחת אחריות חינוכית של צוות המוסד על ההישגים ודרכי החינוך- פה תפיסתי יותר גמישה ואני אף חושבת שתהליך זה יכול לקרב וללא ספק לשפר הישגים לימודיים וגם חברתיים מפני שבכל בית ספר ישנם קשיים ואוכלוסייה שונה וכל צוות יכול לקחת על עצמו את קידום הנושאים החינוכיים לאוכלוסייה הרלוונטית. בנוסף, ישנו יתרון עצום לכך שהצוות החינוכי הוא האחראי לגבי כל הקשור ללימודים ולקידומם האישי של תלמידיו וייתכן שזהו אכן המבנה הראוי למנף הן את ההישגים ואת את התכנים.

המדריך למורה המתוקשב.....

שלום לכולם,
בשם החידושים הגלובליים, הצפת עולמינו בחידושים טכנולוגיים ובשם "תוכנית התקשוב הלאומית" פרסם משרד החינוך
יישומים למורים מטעם המנהל למדע וטכנולוגיה.
הנה הקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/PituchTochenDigitali/Oryanut_Machshev.htm
מגמת משרד החינוך לפתח עד כמה שאפשר את נושא התקשוב ולהפוך אותו לנושא לאומי ,שלא לדבר על להטמיע אותו בתוך מערכת החינוך, משמח אותי מאוד, שכן אני בתור מורה לאנגלית מוצאת שיש דברים אדירים, אשר אפשר להכניס לכיתה בזמן שיעור הקשורים לכל מה שנלמד בתוכנית הלימודים באנגלית , בן אם הם קשורים קשר ישיר או קשר עקיף.

במסגרת לימודי לתואר שני הגעתי לאתרים רבים די באקראי, מה שהפך אותי לסוג של "ציידת אתרים", ומכל דבר שאני מחפשת אני מוצאת עוד ועוד דברים המלמדים אותי ונקשרים לכל מיני הפעלות ותכנים אשר אני מלמדת בכיתה.

אחת הבעיות הטכניות המצערות אשר די כובלות אותי (אני חייבת לומר )היא הבעייה הקשורה ב- " אבל איך עושים את זה?"
כמובן שכבר שמעתי את חברי המלומדים אשר מציעים לי קורסים רבים אשר אפשר להירשם אליהם, בעוד אחרים מרמזים לי שתלמידי הם מאגר בלתי נדלה של ידע בנושאים אלה .
אני מוצאת את עצמי די הרבה מחפשת מענה בסביבת הyoutube המוכרת ולומדת לא מעט מסרטונים איך אפשר לעשות דברים, כך שמיותר לציין כמה שמחתי כאשר אחת מחברותי ללימודים העלתה קישור בסביבת הפייסבוק דרכו אפשר  ללמוד כמעט כל מה שחשקה נפשינו באופן אישי ומקוון.אני מתכוונת כמובן לקישור המופיע למעלה.
על מנת לספר לכם מעט על חוויותיי , אפתח ואומר שבדקתי ארבעה קישורים ולא את כולם וכולם היו אקראיים. רציתי לראות האם "סוס קרבות וותיק" שכמוני אכן יצליח להבין וליישם  את הנאמר או שאולי התוכנית יומרנית מידי ומנותקת מהשטח .
הנה ממצאי:
א- חלק מהסרטונים היו ברמת "למתקדמים בלבד"
ב- לאדם כמוני , אשר אינו בקיא ברזי  הטכנולוגיה, הסברים כתובים כפי שהופיעו יכולים לגרום לתחושת תסכול  נוראי שכן הם ממצים מאוד ובהחלט מיועדים  למי שכבר בתוך העולם הזה.
ג- לחלק מהסרטונים לא היתה אפשרות של "קירוב המסך וממש צפייה ממוקדת בטקסט הוויזואלי. כל דרך שלי  לקרב או להגדיל את המסך עלו בתוהו.

לסיכום:
גם כאשר יש רעיון נפלא כמו הרעיון של מנהל המדע והטכנולוגיה, עדיין יש לקחת בחשבון שלא כל המורים עוסקים או בקיאים בענף הטכנולוגיה ולכן אולי יש צורך להכין מקבץ למתחילים ולמתקדמים.
בנוסף חייב להיות מישהו אחראי אשר מפקח על הדברים ובודק אותם לפני שהם מועלים לרשת. אני חייבת להיות גם אובייקטיבית ולציין שלמורים אשר כבר מבינים ברזי הטכנולוגיה, זוהי שיטה מצוינת ללימוד של הנושאים השונים ובהחלט יכול לענות על צרכים  שונים.

לפניכם סרטון מדליק שמצאתי ביוטיוב - סרטון "מדריך פוטושופ איך להכין מברשת חדשה בפוטושופ" . ראו כמה פשוט ,קולח וברור זה נראה וגם נשמע - גם למי שאינו בקיא ברזי הטכנולוגיה.

הקרב החינוכי על הפייסבוק...

שלום לכולם,
בפוסט הקודם שלי ניסיתי במעט להסביר לכם את השימוש בפייסבוק בתור סביבת לימודים מקוונת לשימוש לימודי בתיכון.
השבוע החלטתי לאחר לבטים רבים שאני רוצה להתנסות בפיתוחה של יחידת לימוד מקוונת שאכין ואפרסם בקבוצת לימוד שאפתח בפייסבוק.לשם כך, הלכתי לבקש אישור מסגנית המנהל אשר אמרה לי כי היא תצטרך להתייעץ עם המנהל לגבי נושא זה, אך הפיגה את חששותי באומרה שאין לי מה לדאוג כל עוד מדובר בקבוצת לימוד ולא באישור חברויות עם תלמידים .
יצאתי מרוצה משיחה זו, אולם, מייד למחרת נאמר לי ,שיש איסור מוחלט להשתמש בסביבת הפייסבוק בתור סביבת למידה ולגיבוי- יצא השבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך חוזר העוסק כולו בנושא זה.
הנה הצירוף לקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אם נעיין היטב בחוזר מנכ"ל נוכל להבחין בניואנסים דקים המתירים תקשורת ברמה מסויימת מאוד ועם הסתייגויות רבות.
מנהל בית הספר בו אני לומדת שלח לכל המורים את החוזר לקריאה ובו הדגיש את המשפט הבא"

§      "    גבולות הפרטי והמקצועי: ברשת מתקיימות אינטראקציות באופן שוטף ובמקביל לפעילויות נוספות. מאפיינים אלה תורמים לטשטוש הגבול בין הפרטי למקצועי, בין ההולם לבלתי-הולם ובין הֶקשרים שונים. "

וגם את המשפט הנ"ל:" 

"בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. "

מכיון שאני עובדת במערכת החינוך ומכבדת גם את מנהל בית הספר וגם את משרד החינוך,החלטתי שאת רעיוני אגנוז ואף אנסה דרכים אחרות להעלאת חומר לימודי מקוון אשר יפורסם בסביבה שונה מסביבת הפייסבוק.למרות שהנושא מכיל ניואנסים דקים כפי שציינתי לפני כן ולדעתי אין כאן חריגה מקודים חינוכיים , איני מתכוונת להלחם כדון קישוט בתחנות קמח, אלה לבצע "עיקוף " אלגנטי ולהמשיך למצוא את מה שיעבוד בשבילי ובשביל תלמידי בלי לגרור יותר מידי בעיות אתיות.

לדעתי, יש פה החמצה ואפילו חוסר מודעות דווקא של משרד החינוך להשתמש בסביבת הפייסבוק כפלטפורמה  לימודית מדהימה, אך אני חייבת לציין שאני מבינה בהחלט את החשש הנלווה ואכן הנושא רגיש ועם טיפול בלתי הולם וחוסר ידע של מורה או תלמיד יהיה אפשר לעשות טעויות , אותם מנסה המשרד לבלום מבעוד מועד.

יש לקחת בחשבון שהנושא על כל מורכבויותיו הוא נושא פתוח לדיון אקדמי וייתכן שסביבת התיכון וגילאי התלמידים שם עדיין לא מאפשרים הבשלת תהליך, מה שאפשרי יותר בסביבות אקדמיות אחרות

מעניין יהיה לגלות מה יקרה בהמשך...

פייסבוק או לא פייסבוק???

שלום לכולם,
בשנה האחרונה החלה תאוצה בנושא הכנסת הפייסבוק לבתי הספר התיכוניים ושימוש בסביבת הפייסבוק כאמצעי לימודי נוסף.
הדעות בעד ונגד הן רבות. לכל אחד מהמקטרגים או מהמסנגרים יש את סיבותיו ואת משנתו החינוכית.
הנושא הופך להיות נושא שנוי במחלוקת ונכתבות עליו כתבות רבות הן בעברית והן באנגלית.ארצה להתייחס היום לסביבת הפייסבוק כאל סביבת למידה לכל צורך ועניין ואנסה לשתף אתכם במחשבותי ובתובנותי.

החלטתי השנה לנסות ולהתנסות בשילוב סביבת הפייסבוק כסביבת לימוד מקוונת וא-סינכרונית.נושא הלימוד מרחוק נמצא היום בכל אוניברסיטה ומכללה המכבדת את עצמה וקורסים מקוונים נכנסים כחלק מתוכנית הלימודים והינם  מאושרים ע"י משרד החינוך. הנטייה להפוך את זה לאפשרי גם בבתי הספר התיכוניים היא רק עניין של זמן וכבר מתחילים לראות ניצנים בבתי ספר שונים.
כמובן שיש לבסס כללי יסוד ולקבוע אמנה המחייבת לקודי התנהגות והתנהלות, אך ברגע שעברנו את המשוכה ,אין שום מניעה להכנס לעבודה.
פתיחת סביבת לימוד בפייסבוק היא סביבה בה המורה יכול להכניס סיכומי מאמרים , קישורים רלוונטיים לנושאים נלמדים ותקצירים של נושאים. כל אחד  ויכולותיו ועינייניו.התלמידים יכולים להיוועץ זה בזה  והמורה יכול בתוך מנהל הקבוצה לתמוך ולענות לשאלות ,או לא .
כך שיש לסביבת הפייסבוק יתרונות רבים. ברור שהנושא דורש קיום מחשבים ואנשי תמיכה ,שלא לדבר על מורים עם ראש פתוח והרבה סבלנות, שכן השטח, כפי שהוא היום הוא קשה וצריך המון כוח נפשי על מנת להסתדר.
אני באופן אישי  חושבת שכדאי מאוד לרתום רשת חברתית כזאת למטרותינו המקצועיים מפני שהילדים כבר שם וחבל לא לנצל את המומנטום.
לפניכם סרטון נחמד המראה מה אפשר לעשות בסביבת הפייסבוק.הסרטון משתמש בהומור.- בהחלט לא יזיק... תהנו

עוד קצת ודי...

שלום לכל החברים
אנו לקראת סיום הסמסטר השלישי.
מצד אחד אני מאושרת שהסוף קרב ומצד שני אני לא רואה את הסוף... האם אתם מכירים את ההרגשה הזו?

אנו כרגע בעיצומן של הגשת עבודות  רבות  שאינן נגמרות. אני די עייפה. לא עייפה מהעבודות עצמן כמו שאני עייפה מהדרישה להגיש עבודות בסביבות שהן לא מוכרות לי וזרות.
אסביר את עצמי. במשך הסמסטר הזה שמענו על דברים שונים. שמענו על שפת HTML שמענו על "הלוח החכם"
למדנו קורס בצורה מקוונת והציגו בפנינו תוכניות חשובות שרובן מיועד לבתי הספר היסודיים והחטיבה, את כולן צריך לאשר מנהל התיכון,אגב, והכל די תלוי בתובנותיו ובמרכיב הכלכלי.
תוכניות לתיכון - אין. בינתיים. אפילו קיבלנו הצעה לשלוח דברים שאנו עושים למשרד החינוך לאישור. מי יודע אולי יום אחד נהיה סלבריטאים...
ועל מה " הדרמה "הפעם? בוודאי תשאלו  אז הנה זה מגיע.
לא  בכדי בחרתי למעלה את המילה "שמענו על" . הייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לספר לכם ש"למדתי ליישם את ..." אך לא כך הדבר. כל מרצה מדבר ומדבר .הכל נפלא בתאוריית הענן ואנחנו מקשיבים בצימאון ומתים להתנסות אך בצורה ממוקדת עם תרגילים שמראים ואז אנחנו מיישמים וכך לומדים עוד יישום שהוא רלוונטי להוראה. אבל פה מתחילה הטעות הגדולה

א. לא כל קורס אפשר ללמד בתור קורס מקוון!!!
הקורס שנבחר השנה להיות מקוון הינו "שיטות מחקר". התכנים של הקורס מעצם היותו שיטות מחקר הם קשים מאוד להבנה. אינני יודעת מה גרם לצוות הפדגוגי לבחור דווקא אותו להיות מקוון אך אני יודעת מהתנסת אישית  שזו הייתה החלטה שגוייה ולא מתאימה. אנחנו אמנם מגישים עבודות בשלשות אך ממש חורקים שיניים ומנסים ומנסים אבל - זה קשה!!! כמות האנרגיה , הכעסים , חוסר  ההבנה  הם פשוט לא פרופורציונליים  לשום דבר שלמדתי עד כה.

ב. לגבי הסביבות שהוצגו- ובכן הוצגו לנו מספר סביבות בינהם "עת הדעת" ו" Lnet" -כולן חשובות ומעניינות, אך למרצה ניתנה  רק שעה אחת, כך שדי עברנו בריפרוף על האפשרויות- חבל!!!  רצינו להיכנס , להתנסות , לשאול , לחקור. יש  מה לעשות עם כל  מה שראינו ושמענו אז למה כל כך מעט זמן הוקצה לכך?

ג.שפת HTML -
רבותי זה ממש לא צחוק. זוהי שפת כתיבת אתרים עם מליון קודים ואני לא יודעת מי אמר שזה פשוט.למדנו מספר שיעורים והופס... כבר יש עבודה... מזמן לא הזעתי כך! אני באופן אישי לא התחברתי. לא ל- H ולא ל-TML... מה יהיה , מה יהיה איתי?
טוב לא נורא אז לא יהיה לי אתר... לפחות לא כזה, אבל אם נעזוב בצד את הצחוקים , ברגע שאני עוברת בן החבר'ה שם ושואלת איך הם מסתדרים אז הם לא. לאחת יש בעל שמבין במחשבים, לשנייה - הבן, השלישית מוצאת המון סרטונים בYouTube וכך כל אחד מפלס לו את דרכו.

ד.הלוח החכם- שאיתו עובדת המרצה שלנו הקסים אותנו. פתאום אנחנו רואים בעיניים מה באמת אפשר לעשות ובהחלט הוא ראוי להקרא הלוח החכם. אני רוצה להיות שם , לדעת לעשות את כל הדברים הנהדרים האלה ובאמת חשבתי שנלמד אותו על בוריו אבל, לצערי אין מספיק זמן ומה שיצא זה שלא נצליח, גם פה, ללמוד יישום שהוא בהחלט המילה  האחרונה בהכנסת הטכנולוגיה לשירות ההוראה - עוד החמצה ענקית!

מה אני מנסה לומר כאן?

אני אומרת שמרוב עצים לא רואים את היער. אני אומרת שעדיף מעט פחות אבל אותו לדעת מצויין , מאשר לא לדעת כלום ורק לשמוע. אני חושבת שאנחנו נכנסים לסחרור מרוב דברים רבים כל כך שקיימים ורוצים להציג  את כולם  ובדרך מאבדים את הרציונל. אנו קבוצה של מורים. כולנו באים מהשטח. כולנו יודעים  מה אנחנו עושים כל יום ומיומנים בעבודתינו. כולנו רוצים את האלמנט הנוסף, החידוש שבטכנולוגיה שאיתו נצא לדרך.
זה לא קורה. בוודאי לא ברמות גבוהות. רק טועמים, ושומעים, ומי שיש לו זמן, מן הסתם ילך להשתלמויות  בנושא.
חבל. החמצה גדולה.

עוד מימוש טכנולוגי ....

שלום לכולם
באתר של ארגון המורים היתה השבוע כתבה שעוסקת במימוש פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי שנכתבה ע"י בר ישראלי
הנה הקישור לכתבה:

http://www.irgun-hamorim.org.il/content/Microsoft29.5.11.pdf


הכתבה עוסקת בשאלה כיצד ניתן לממש את פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי ואיך אפשר לטפח בקרב דור העתיד יכולות של יזמות , חדשנות ומובילות טכנולוגית.
ברצוני להביא כאן דברים בשם אומרם ואף להגיב עליהם

"שיפור יכולת השיפוט"

"אם בעבר חיפשנו דרכים לצמצם את הפער הטכנולוגי
ולספק למורים את ההכשרה הדרושה לחיפוש באינטרנט
והפעלתם של כלי תוכנה נפוצים, הרי שכיום האתגר גדול
לאין שיעור. המורים, כדמות החינוכית החשובה והמשפיעה
כל כך בחייו של דור העתיד, נדרשים לספק לתלמידיהם, לא
רק כלים וידע הרלוונטיים למציאות העבודה של ימינו, אלא
בעיקר את היכולת לרתום את הטכנולוגיה לטובת שיפור
יכולת השיפוט שלהם והיכולת לסנן את הנתונים העיקריים
והנכונים מתוך ים המידע, שבחלקו, עמוס במידע שגוי ולא
מבוסס.

בית הספר כבר אינו מסתפק כיום בהוראת מיומנויות
היסוד, אלא דואג לטפח בקרב התלמידים את היכולת לטפל
במקורות העכשוויים של המידע, לנתח אותו ובעיקר, להיות
מסוגל להתמודד עם חוסר היציבות והדינמיות הבלתי
פוסקת של השינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולמנו,
תוך שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע."

מורים היום נדרשים לכל כך הרבה מיומנויות ,ידע ושינוי כמובילי דרך שלפעמים אני חושבת ביני לבין עצמי האם לא נותנים לנו יותר מידי קרדיט?
ואולי מאוד נוח לדרוש שאנחנו נעשה את הכל , בבחינת "אלה האחראיים וזהו תפקידם?"
כולנו היינו תלמידים פעם וגם היום( אבוי, זה לא יגמר לעולם?....)
כולנו הושפענו ממורים מסויימים ולכל אחד מאיתנו יש דמות או יותר מדמות של מורה שהשפיעה עלינו ועיצבה אותנו. בתקופתי לא הייתה טכנולוגיה כלל ובני הנוער היו הולכים ברחובות עם רדיוטייפ ענק ומניחים אותו על הכתפיים , למי שזוכר!!! זו הייתה הקידמה והטכנולוגיה הכי ענקית שלנו. ובכל זאת המורים המשפיעים ,והיו רבים כאלה לא השתמשו בשום כלי למעט בחזונם, התנסחותם ויכולתם המאוד מיוחדת להיות פדגוגים . הם הובילו מאות בני נוער מחפשי דרך, מתנסים וחסרי בטחון בדרך מסתורית ונפתלת , שרק לאחר ימים רבים ידענו לפרש,
ובכל זאת, הנה אנו בעידן של טכנולוגייה מתפוצצת ודמות המורה הופכת למין "גורו" של מחשבים ויישומים והבניות ומה לא בעצם?

הייתי רוצה להעלות כאן מספר שאלות והן?

1 עם כל הכבוד לטכנולוגיה- מה עם נפש האדם?
2 האם המורה שהוא בעצם מורה מקצועי ומלמד את מקצוע התמחותו אכן גם צריך ללמד יישומי מחשב?
3 האם אין איזו שהיא היררכיה או סדר אותו יש להחיל מגיל צעיר וללמד את יישומי המחשב ולהכניסם לתוכנית הלימודים כמצרך ברור מאיליו?

אין לי את כל התשובות אך בהחלט יש לי שאלות רבות.
אני בטוחה שכותבת המאמר אכן באמת מאמינה שבעידן טכנולוגי זה מורים צריכים להקנות גם יישומים בנוסף למקצוע ההוראה, גם ללמד את תלמידהם יכולות שיפוטיות.
מה שבטוח הוא שאנו ללא ספק על פתחו של עידן חדש עם כל המשתמע מכך.
תקוותי היחידה היא שכל אחד יעשה את המוטל עליו ועל הצד הטוב ביותר
ונאמר "אמן"