רשומות
שלום לכולם,
חברים,הגענו לנקודת הסיום.
נשמע מאוד מוזר נכון?אני יודעת. אני לא בדיוק יודעת איך ומה אך אנסה בפוסט זה לסכם את החוויה האדירה שחוויתי השנה במסגרת הלימודים ב"מכללה ללימודים אקדמיים " באור יהודה.
לפני כשנה וארבעה חודשים לערך ,לאחר התלבטויות רבות, החלטתי לנצל את שנת השבתון שלי וללמוד משהו בעל משמעות עבורי. עולם החינוך נהיר לי ועולם המחשבים חדש לי, ולאחר שהתוודעתי לעובדה שיש לימודי תעודה המשלבים תואר שני בחינוך עם התמקדות בתקשוב ולמידה לא היתה שמחה ממני.
הגעתי ללמודים עם הרבה חששות - מוצדקים או לא ,זמנים זמנים יגידו. אולי לא אתאים? אולי יהיה לי קשה?אולי זה לא מה שאני חושבת? אולי התחום חדש מאוד ולא רלוונטי?ועד כהנה וכהנה "אוליים".
אני בת מזל מאזניים וידוע שבני מזל זה מאוד אטיים בקבלת החלטות..... יחד עם זאת כאשר אנו מחליטים סוף סוף אנו נצמדים למטרותינו בסוג של עקשנות עיקשת!!!!
החודשים הראשונים ,לא אשקר לכם, היו די מתסכלים עבורי.מצאתי את עצמי יושבת עם "תותחים כבדים". רבים מהסטודנטים היו עמוק בעולם התקשוב, חלקם עוסק בעבודות הדרכת מחשבים , חלקם עובד בשטח עם מחשבים ויש גם חלק, לא קטן, של מורות כמוני, כל אחת ותחום הוראתה , שהמילה מחשב הסתכמה עבורם בשיטוט ברשת, קצת מיילים ועוד ממש מעט יישומים.בואו נעמיד דברים על דיוקים- אני ממש אבל ממש לא הייתי קרובה אפילו לא לאלה שרחוקים מהמרכז.....
ובכן, פה החל המסע שלי.
לאחר חודשים ארוכים ומתישים של עבודה סיזיפית מול המחשב והעולם המתוקשב, הבנתי שאם לא אצרף את עצמי לקבוצה שיודעת יותר ממני - חיי יהפכו במקום למאתגרים, לאפורים ,לא נעימים והכי חשוב- לא אפיק כלום מהתהליך הלימודי הזה אותו בחרתי מרצוני.וכך במקום להתבכיין החלטתי לנסות ולהעז ולהיעזר בחברים טובים אשר כל אחד קצת תרם מרצונו וטוב ליבו והראה בהפסקה אחת יישום כזה או אחר, בהפסקה שנייה הראה איך עובדים עם תוכנה זו או אחרת ,ואני שעשיתי "עבודת מאסטר" בעולם ה "יו- טיוב"- מצאתי את עצמי יושבת ימים על גבי ימים ולומדת לבד מסרטונים איך עושים כל מיני דברים שבמשך חיי לא שמעתי עליהם -עד שהגעתי ללמודים!!!
במשך השנה וארבעה הארוכה הזאת נראה כאילו הזמן עמד מלכת.לא אייסר אתכם בתיאורים מפורטים , אך אספר לכם מה הם תובנותיי, ואם אתרום בכך דבר או שניים- הרי שזכיתי.
* למדו רק ורק את מה שאתם באמת אוהבים- כל דבר הנעשה מתוך רצון ועניין, גם אם יהיה קשה ומפרך-יתרום לכם לאין ערוך.
* קבלו את העובדה כי תמיד יהיו אנשים מוכשרים ממכם , וטובים יותר. התייחסו לזה כאל יתרון. זה נפלא שאפשר ללמוד מחברים. הרבה דברים שאני יודעת היום ומתייחסת אליהם כפשוטים ומובנים ,הם בחזקת "סינית" לחלק מחברי המורים.
***זה בסדר לא לדעת הכל. מה שחשוב הוא מה אתה אוסף אתך בדרך. אני ממשילה את זה לאיש קשיש שהולך ביער חשוך עם שקו על גבו. כל דבר בעל ערך הנקרא בדרכו נכנס מייד לשק. בסוף ההליכה אותו קשיש רואה כי השק הולך ונעשה כבד יותר ויותר. כך גם בתהליך הלימודים .אספתי וליקטתי דברים יקרים מפז וכולם נמצאים בשק שלי.
*החברות, השיתוף, המילה החמה והתמיכה הם אלה שחיזקו את ידיי.בזה ,לדעתי, נבחנת למידה ערכית מכל למידה אחרת.נחשפתי בפעם הראשונה בחיי לחברים שממש שמחו לעזור, כל אחד בדרכו, והיוו לי משענת ותמיכה.
*גיליתי כי יש בי כוחות נפש עצומים וכוח רצון מאוד חזק. אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי. כל דבר שאני יודעת היום הוא בזכות ולא בחסד.
* הלימודים ה"לא - פורמליים" אותם הצלחתי להבין הם אלה המשמעותיים ביותר בעיניי. כל מה שמצאתי בדרך- עולם מרתק ועשיר של חומרי למידה ויישומים הרלוונטיים לעבודתי המקצועית- שווים ויקרים מפז.
*ולבסוף, אני רוצה להודות לכל מוריי מהם למדתי והשכלתי. אני חושבת שכל אחד בדרכו הכניס את ראיית העולם שלו ואת האני מאמין שלו- ועל כך תודתי.
תודה, תודה. תודה.
חברים,הגענו לנקודת הסיום.
נשמע מאוד מוזר נכון?אני יודעת. אני לא בדיוק יודעת איך ומה אך אנסה בפוסט זה לסכם את החוויה האדירה שחוויתי השנה במסגרת הלימודים ב"מכללה ללימודים אקדמיים " באור יהודה.
לפני כשנה וארבעה חודשים לערך ,לאחר התלבטויות רבות, החלטתי לנצל את שנת השבתון שלי וללמוד משהו בעל משמעות עבורי. עולם החינוך נהיר לי ועולם המחשבים חדש לי, ולאחר שהתוודעתי לעובדה שיש לימודי תעודה המשלבים תואר שני בחינוך עם התמקדות בתקשוב ולמידה לא היתה שמחה ממני.
הגעתי ללמודים עם הרבה חששות - מוצדקים או לא ,זמנים זמנים יגידו. אולי לא אתאים? אולי יהיה לי קשה?אולי זה לא מה שאני חושבת? אולי התחום חדש מאוד ולא רלוונטי?ועד כהנה וכהנה "אוליים".
אני בת מזל מאזניים וידוע שבני מזל זה מאוד אטיים בקבלת החלטות..... יחד עם זאת כאשר אנו מחליטים סוף סוף אנו נצמדים למטרותינו בסוג של עקשנות עיקשת!!!!
החודשים הראשונים ,לא אשקר לכם, היו די מתסכלים עבורי.מצאתי את עצמי יושבת עם "תותחים כבדים". רבים מהסטודנטים היו עמוק בעולם התקשוב, חלקם עוסק בעבודות הדרכת מחשבים , חלקם עובד בשטח עם מחשבים ויש גם חלק, לא קטן, של מורות כמוני, כל אחת ותחום הוראתה , שהמילה מחשב הסתכמה עבורם בשיטוט ברשת, קצת מיילים ועוד ממש מעט יישומים.בואו נעמיד דברים על דיוקים- אני ממש אבל ממש לא הייתי קרובה אפילו לא לאלה שרחוקים מהמרכז.....
ובכן, פה החל המסע שלי.
לאחר חודשים ארוכים ומתישים של עבודה סיזיפית מול המחשב והעולם המתוקשב, הבנתי שאם לא אצרף את עצמי לקבוצה שיודעת יותר ממני - חיי יהפכו במקום למאתגרים, לאפורים ,לא נעימים והכי חשוב- לא אפיק כלום מהתהליך הלימודי הזה אותו בחרתי מרצוני.וכך במקום להתבכיין החלטתי לנסות ולהעז ולהיעזר בחברים טובים אשר כל אחד קצת תרם מרצונו וטוב ליבו והראה בהפסקה אחת יישום כזה או אחר, בהפסקה שנייה הראה איך עובדים עם תוכנה זו או אחרת ,ואני שעשיתי "עבודת מאסטר" בעולם ה "יו- טיוב"- מצאתי את עצמי יושבת ימים על גבי ימים ולומדת לבד מסרטונים איך עושים כל מיני דברים שבמשך חיי לא שמעתי עליהם -עד שהגעתי ללמודים!!!
במשך השנה וארבעה הארוכה הזאת נראה כאילו הזמן עמד מלכת.לא אייסר אתכם בתיאורים מפורטים , אך אספר לכם מה הם תובנותיי, ואם אתרום בכך דבר או שניים- הרי שזכיתי.
* למדו רק ורק את מה שאתם באמת אוהבים- כל דבר הנעשה מתוך רצון ועניין, גם אם יהיה קשה ומפרך-יתרום לכם לאין ערוך.
* קבלו את העובדה כי תמיד יהיו אנשים מוכשרים ממכם , וטובים יותר. התייחסו לזה כאל יתרון. זה נפלא שאפשר ללמוד מחברים. הרבה דברים שאני יודעת היום ומתייחסת אליהם כפשוטים ומובנים ,הם בחזקת "סינית" לחלק מחברי המורים.
***זה בסדר לא לדעת הכל. מה שחשוב הוא מה אתה אוסף אתך בדרך. אני ממשילה את זה לאיש קשיש שהולך ביער חשוך עם שקו על גבו. כל דבר בעל ערך הנקרא בדרכו נכנס מייד לשק. בסוף ההליכה אותו קשיש רואה כי השק הולך ונעשה כבד יותר ויותר. כך גם בתהליך הלימודים .אספתי וליקטתי דברים יקרים מפז וכולם נמצאים בשק שלי.
*החברות, השיתוף, המילה החמה והתמיכה הם אלה שחיזקו את ידיי.בזה ,לדעתי, נבחנת למידה ערכית מכל למידה אחרת.נחשפתי בפעם הראשונה בחיי לחברים שממש שמחו לעזור, כל אחד בדרכו, והיוו לי משענת ותמיכה.
*גיליתי כי יש בי כוחות נפש עצומים וכוח רצון מאוד חזק. אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי. כל דבר שאני יודעת היום הוא בזכות ולא בחסד.
* הלימודים ה"לא - פורמליים" אותם הצלחתי להבין הם אלה המשמעותיים ביותר בעיניי. כל מה שמצאתי בדרך- עולם מרתק ועשיר של חומרי למידה ויישומים הרלוונטיים לעבודתי המקצועית- שווים ויקרים מפז.
*ולבסוף, אני רוצה להודות לכל מוריי מהם למדתי והשכלתי. אני חושבת שכל אחד בדרכו הכניס את ראיית העולם שלו ואת האני מאמין שלו- ועל כך תודתי.
תודה, תודה. תודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה