סוף סוף רואים את הסוף.......

שלום לכולם,

חברים,הגענו לנקודת הסיום.

נשמע מאוד מוזר נכון?אני יודעת. אני לא בדיוק יודעת איך ומה אך אנסה בפוסט זה לסכם את החוויה האדירה שחוויתי השנה במסגרת הלימודים ב"מכללה ללימודים אקדמיים " באור יהודה.

לפני כשנה וארבעה חודשים לערך ,לאחר התלבטויות רבות, החלטתי לנצל את שנת השבתון שלי וללמוד משהו בעל משמעות עבורי. עולם החינוך נהיר לי ועולם המחשבים חדש לי, ולאחר שהתוודעתי לעובדה שיש לימודי תעודה המשלבים תואר שני בחינוך עם התמקדות בתקשוב ולמידה לא היתה שמחה ממני.

הגעתי ללמודים עם הרבה חששות - מוצדקים או לא ,זמנים זמנים יגידו. אולי לא אתאים? אולי יהיה לי קשה?אולי זה לא מה שאני חושבת? אולי התחום חדש מאוד ולא רלוונטי?ועד כהנה וכהנה "אוליים".

אני בת מזל מאזניים וידוע  שבני מזל זה  מאוד אטיים בקבלת החלטות..... יחד עם זאת כאשר אנו מחליטים סוף סוף אנו נצמדים למטרותינו בסוג של עקשנות עיקשת!!!!

החודשים הראשונים ,לא אשקר לכם, היו די מתסכלים עבורי.מצאתי את עצמי יושבת עם "תותחים כבדים". רבים מהסטודנטים היו עמוק בעולם התקשוב, חלקם עוסק בעבודות הדרכת מחשבים , חלקם עובד בשטח עם מחשבים ויש גם חלק, לא קטן, של מורות כמוני, כל אחת ותחום הוראתה , שהמילה מחשב הסתכמה  עבורם בשיטוט ברשת, קצת מיילים  ועוד ממש מעט יישומים.בואו נעמיד דברים על דיוקים- אני ממש אבל ממש לא הייתי קרובה אפילו לא לאלה שרחוקים מהמרכז.....

ובכן, פה החל המסע שלי.
לאחר חודשים ארוכים ומתישים של עבודה סיזיפית מול המחשב והעולם המתוקשב, הבנתי שאם לא אצרף את עצמי לקבוצה שיודעת יותר ממני - חיי יהפכו במקום למאתגרים, לאפורים ,לא נעימים והכי חשוב- לא אפיק כלום מהתהליך הלימודי הזה אותו בחרתי מרצוני.וכך במקום להתבכיין  החלטתי לנסות ולהעז ולהיעזר בחברים טובים אשר כל אחד קצת תרם מרצונו  וטוב ליבו והראה בהפסקה  אחת יישום כזה או אחר,  בהפסקה שנייה הראה איך עובדים עם תוכנה זו או אחרת ,ואני שעשיתי "עבודת מאסטר" בעולם ה "יו- טיוב"- מצאתי את עצמי יושבת ימים על גבי ימים ולומדת לבד מסרטונים איך עושים כל מיני דברים שבמשך חיי לא שמעתי עליהם -עד שהגעתי ללמודים!!!

במשך השנה וארבעה הארוכה הזאת נראה כאילו הזמן עמד מלכת.לא אייסר אתכם בתיאורים מפורטים , אך אספר לכם מה הם תובנותיי, ואם אתרום בכך דבר או שניים- הרי שזכיתי.

*   למדו רק ורק את מה שאתם באמת אוהבים- כל דבר הנעשה מתוך רצון ועניין, גם אם יהיה קשה ומפרך-יתרום לכם לאין ערוך.

*   קבלו את העובדה כי תמיד יהיו אנשים מוכשרים ממכם , וטובים יותר. התייחסו לזה כאל יתרון. זה נפלא שאפשר ללמוד מחברים. הרבה דברים שאני יודעת היום ומתייחסת אליהם כפשוטים ומובנים ,הם בחזקת "סינית" לחלק מחברי המורים.

***זה בסדר לא לדעת הכל. מה שחשוב הוא מה אתה אוסף אתך בדרך. אני ממשילה את זה לאיש קשיש שהולך ביער חשוך עם שקו על גבו. כל דבר בעל ערך הנקרא בדרכו נכנס מייד לשק. בסוף ההליכה אותו קשיש רואה כי השק הולך ונעשה כבד יותר ויותר. כך גם בתהליך הלימודים .אספתי וליקטתי דברים יקרים מפז וכולם נמצאים בשק שלי.

*החברות, השיתוף, המילה החמה והתמיכה הם אלה שחיזקו את ידיי.בזה ,לדעתי, נבחנת למידה ערכית מכל למידה אחרת.נחשפתי בפעם הראשונה בחיי לחברים שממש שמחו לעזור, כל אחד בדרכו, והיוו לי משענת ותמיכה.

*גיליתי כי יש בי כוחות נפש עצומים וכוח רצון מאוד חזק. אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי. כל דבר שאני יודעת היום הוא בזכות ולא בחסד.

* הלימודים ה"לא - פורמליים" אותם הצלחתי להבין הם אלה המשמעותיים ביותר בעיניי. כל מה שמצאתי בדרך- עולם מרתק ועשיר של חומרי למידה ויישומים הרלוונטיים לעבודתי המקצועית- שווים ויקרים מפז.

*ולבסוף, אני רוצה להודות לכל מוריי מהם למדתי והשכלתי. אני חושבת שכל אחד  בדרכו הכניס את ראיית העולם שלו ואת האני מאמין שלו- ועל כך תודתי.

תודה, תודה. תודה.

והציונים - מה יהיה איתם??? חלק ב

שלום לכולם,

ברשומה הקודמת שטחתי בפניכם מעט על כל המשתמע מהשינויים הכוללים את הטכנולוגיה במערכת החינוך. התלבטתי יחד עמכם כיצד בעצם אפשר לבחון השגים. איך אפשר לאמוד הצלחה או כישלון העידן הטכנולוגי? אולי לא צריך לתת ציונים?אולי צריך להעריך בצורה חדשה?
כך או כך מגיעים אלינו נתונים חדשים אשר בודקים מה קורה עם הצלחתם של הלומדים ה"חדשים".

בעיתון "דה-מרקר" התפרסמה בתחילת השנה כתבה מאוד מעניינת בנושא זה. כותרתה של הכתבה היה

"הכיתה הממוחשבת: חברות הטכנולוגיה מרוויחות - והישגי התלמידים לא עולים"http://it.themarker.com/tmit/article/16778

בכתבה מספרים כיצד למרות קיומם של כיתות ממוחשבות, מחשבים ניידים ,לוחות חכמים והשקעות של מליוני דולרים בעיר צ'נדלר  שבאריזונה,  אין  שיפור בציוני בית הספר בקריאה ובחשבון מאז שנת 2005 ,ואף נאמר שם כי "השיפור בהישגי התלמידים נמוך מזה שנראה בכיתות לימוד סטנדרטיות"!!!!
צורת הלימוד היא לא ממש מה שמקובל אצלינו ואני מניחה שבעוד מקומות בעולם. הילדים יושבים בקבוצות, או על הרצפה, חלקם עסוק בניתוח יצירת המופת "כטוב בעינכם"של שקספיר דרך הפייסבוק- לא ממש מהלך שגרתי - ובעוד פעילויות מגוונות אחרות , אך , למרבית הצער ואף למרבית הפלא אין שיפור בציונים

מה אנחנו יכולים להסיק מכך? האם אופיו של הלומד העצמאי והמחובר למקורות המידע הוא מה שעושה את השינוי? האם הטכנולוגיה כשלה? אולי למרות כל הקידמה צריך שיהיה ערך מוסף אותו בונה המורה בסוף כל פעילות שכזו?

כמובן, שהתומכים טוענים "שהעידן הדיגיטלי מאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, מקנה את הכישורים הנדרשים בכלכלה מודרנית ומצליח לרכז את תשומת הלב של דור שגדל על גאדג'טים."

בן השאר הם טוענים שעדיין אין אפשרות ללכוד את מגוון הכישורים  אשר באמצעותם מתפתחים התלמידים בכיתה.
 יכול להיות שכל זאת נכון, אך עלינו לקחת בחשבון שכל עוד אנו מאמינים בדור אשר יודע לקרא ואף להבין את הכתוב , שלא לדבר על כישורים מתמטיים, אין אנו יכולים להוציא מהכלל את  חשיבותם של שני אלה כחלק לא קטן המאפיין את דמותו של הלומד- כל לומד באשר הוא.

יהיה מסוכן מאוד לשכוח את כל הראציונאל העומד מאחורי מערכת חינוך שלמה ובשם הטכנולוגיה אשר, כבודה במקומו מונח,לעשות שינויים מרחיקי לכת כאלה אשר דוחקים לפינה מאובקת את כל מה שהיה חשוב ומהותי עד עתה.
אני חוזרת וטוענת- כל מהפיכה - חשוב שתהייה מתונה- לפחות במערכת החינוך.אני יודעת שטיבען של מהפיכות הוא להיות ההפך ממתונות , שהרי מה הרעיון?

אבל חינוך אינו שווה ומשתווה לשום דבר אחר.זהו תהליך ארוך ומתמשך הנמשך על פני שנים ואשר כורך בתוכו הרבה מאוד אידאלים, רגשות , תכניות, ובל נשכח- שני מוקדים חשובים מאוד- המורה       והתלמיד.
על מנת לשמור על גילוי נאות, אני חייבת לציין כי העיתון "דהמרקר" מציין כי ברמת המדינה וארה"ב נרשם שיפור משמעותי בציונים, וכי האינטרס הגדול ביותר בכל העניין הן חברות הטכנולוגיה,.

אני מניחה , שעם הזמן ועם קיומם של מחקרים בנושא , אנו עוד נהיה עדים לכך ,שכמו כל דבר בחיים , גם כאן, הכל צריך להתנהל בתבונה.

והציונים - מה יהיה איתם???...... חלק א

שלום לכולם,
כידוע לכם , כל תלמיד מתחיל מבין מהר מאוד עד כמה חשוב הציון. אנו נבדקים ונבחנים על מה שלמדנו ולא חשוב כרגע באיזו דרך. בסופו של כל תהליך לימודי ישנו הציון ו/ או גם התעודה , אשר מוכיחה כי אכן התלמיד עמד בצלחה בדרישות ,ולא בכדי.

כניסתה של הטכנולוגיה לעולמנו ולעולם החינוכי גוררת לא מעט תובנות ושינויי תפיסה לגבי הערך המוסף שלה, שימושיה השונים והפיכתו המיידית של הלומד ללומד עצמאי ומצליח, כזה שיודע מה הוא רוצה, חדור מוטיבציה וגם טכנולוג מומחה היודע להגיע למקורות מידע ולהוציא עיקר מטפל, לשתף אחרים בהבנותיו , להיות "חיית- חיברות"- אחד שחולק את המידע עם חבריו לספסל הלימודים ובכלל דמות  השואפת קדימה ומצליחה ללא כל מכשול.

המורה הופך מאחד המעביר ידע בשיעורים משמימים ל"חיה טכנולוגית" הנמצאת מאחורי הקלעים , ההופך ממנחה למונחה וממורה למכוון ובעיקר - תומך בתלמידיו ומאיר פנים לכל מי שיודע יותר ממנו בכל הקשור לטכנולוגיה , הן הרי הוא "מהגר דיגיטלי" ואילו תלמידיו נולדו לתוך העולם החדש.
ועכשיו שהכל כל כך ברור,זמין ומאתגר, נשאלת השאלה כיצד ניתן לבדוק ,לבחון וגם להעריך את אותו לומד  טכנולוגי אשר  היה בשיעור גאוגרפיה - ויחד עם חבריו "דיבר " בצאט עם תלמיד מאורוגאווי , שבדיוק עכשיו סיים להכין דגם של הר געש לפי מקורות מידע אינטרניים ואף שיתף את חבריו ביצירת מסמך משותף" בגוגל דוקס".

האם המבחנים אשר היו תקפים בעשור האחרון הינם תקפים  גם היום? איך בוחנים? מה בוחנים? אולי נבחן כישורים חברתיים? אולי נבחן כישורי חיפוש באינטרנט? אולי נבחן העברת ידע לחברים בעולם אותם לא ראינו פנים אל פנים מעולם אך אותם "אישרנו" בפייסבוק?

פתאום מה שנראה כל כך ברור וידוע הופך להיות יותר מאתגר ויותר מורכב.
האם באמת כל התלמידים יודעים מה גורם להתפרצות הר געש? האם כולם הבינו מה כתוב באותו אתר שיתופי? האם יוכלו לענות על שאלות מסדר גבוה? ומה עם שאלות מסדר נמוך?

מה שאני מנסה לומר לכם זה  שהמציאות אליה אנו נקלעים והשינויים שעוברת מערכת החינוך אינם מבטיחים יותר הצלחה או יותר עיניין או יותר ידע. הם גם אינם מתאימים לכולם . יהיה  מסוכן מאוד להתייחס לכל אלה כאל "ראה וקדש"
אני מאמינה ,שגם המהפכה הטכנולוגית , שנמצאת כעת בשיאה ועדיין לא חילחלה לכל מערכות החינוך, שלא לדבר על המורים בשטח ,שהם מצויינים בתחומם וצריכים פתאום לדעת עוד נדבח שלם של טכנולוגיה עכשווית,תרגע ותתמתן ותהפוך להיות כלי נוסף, שימושי ויעיל בתוך כל המכלול.

והציונים- מה יהיה איתם? זו נקודה למחשבה...

לפניכם סרטון קצר המסביר מה אפשר לעשות בשימוש נכון בטכנולוגיה. ואתם יודעים מה אומרים על "סרטון שווה אלף מילים"...

ועכשיו לתלת מימד....

שלום לכולם,
אני  כל כך שמחה לבשר לכם שהדבר היחיד שיסדיר את כל תחלואי מערכת החינוך הוא לא אחר מתלת מימד!!!!
נשמע מופרך? אני לא בטוחה. מה שבטוח ישנם אנשים רבים במערכת שאכן חושבים שזה בדיוק מה שהמערכת צריכה כדי להתקדם לעבר העתיד. השקעה בתלת מימד , מין "אוואטאר" שכזה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה בדיוק אני מנסה לומר לכם , ואל תדאגו, מייד תדעו....
ובכן-חברת "דאסו סיסטמסס" ,, שהיא חברת תוכנה צרפתית, החליטה שיש לשנות את בתי הספר הארכאיים ולהכניס לתוך שיממונם תוכנות תלת מימד.המאמר פורסם באינטרנט והנה הקישור:http://tech.walla.co.il/?w=/4/1881971

קראתי את המאמר בשקיקה, שפשפתי את עיניי והחלטתי שיש להביא את כותב מאמר זה לביקור במספר בתי ספר תיכוניים בארץ. אולי השילוב בן הרצוי למצוי ייתן איזה שהוא  אפקט תובנתי לשני הצדדים.

אל תטעו. אני אינני נגד הכנסת הטכנולוגיה ושימוש בה. נהפוך הוא, אני מאוד בעד, רק שהמינון והתפריט המערכתי צריכים להיות שונים,לדעתי.

מה טוענים החבר'ה שם? או זה פשוט.

החברה מעוניינים לעזור למורים ליצור טכנולוגיות חדשות ומפתחים חומרים עבור מורים- אך רק כאלה שמוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשניות.
החברה מספקת כ 400 קורסים שונים חינמיים בהם הם יכולים להשתמש בכיתה.- פיתוח חומר לימודי. החברה ממש רואה בכך סוג של חינוך מחדש של דור שלם של מורים!!!!

הטענה הרווחת היא - מה שאתה רואה - אתה זוכר. אני מאוד מאמינה בזה.אין כמו מיצג המדגים את הנושא על מנת להבין

מנהל החברה מבטיח כי הדור הצעיר של הילדים יכול ללמוד בקלות מפני שהם מין "מומחי משחקים"
 מנהל החברה גם אומר את הדברים הבאים:

"דלוז מתפאר ביכולותיו של קו תוכנות התלת-מימד של החברה 3dvia, המאפשר לפתח מודלים בתלת-מימד. "זה קל מאוד לשימוש בחינוך", הוא מבטיח. "יש דור צעיר שיודע לשחק, וכשמשחקים – אפשר ללמוד. בתוכנה ניתן לייצר בצינות מורכבות בצורה פשוטה. רק צריך למקם חפצים על המסך. ניתן גם להגדיר את הפיזיקה שלהם. זה אומר שאם אתה נותן מאפיינים לכלי כלשהו - ניתן לראות כיצד הוא ייפול אם יוצא ממשטח העבודה".

נשמע כמו מדע בדיוני? אני כבר יודעת שלא.
ואתם?מה אתם חושבים?
בעידן של אפשרויות בלתי מוגבלות האמצעים כבר קיימים ואנו לא תמיד יודעים איך לשלב אותם.

אני בטוחה שכמו תמיד צריך לדעת איך מכניסים טכנולוגיה, מהם תפקידי המורה ומהם תפקידי התלמיד , בן אם הוא לומד עצמאי או לומד תלותי.מה שחשוב באמת הוא עד כמה הלמידה היא משמעותית, מעניינת, מאתגרת ומפתחת
כל האמצעים מקדשים את המטרה!!!

לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?

שניים אוחזין....

שלום לכולם,

חשבתם פעם כמה נפלא היה לו כל אחד היה יודע את מקומו ותורם א תרומתו בדיוק כשצריך , בדיוק במידה הראויה וכל זאת בלי לשכוח את מקומו ובלי לקחת תהילה של מישהו אחר?

אך מה לעשות יש רצוי ויש מצוי...

גם מערכת החינוך עברה הרים וגבעות בתפיסתה את  הלמידה , את בתי הספר ,את צרכיהם המשתנים של התלמידים ואת אופן הפעלת התלמידים, המורים ,חלוקת המשאבים ונקודת המבט לגבי חלוקת התפקידים שבן כל הגורמים אשר אמונים על המערכת הזו אשר נקראת "מערכת- החינוך".
קראתי השבוע את מאמרו של פרופסור וולנסקי הדן בנושא של ביזור לעומת מרכוז במערכת החינוך

נושא המאמר: מאמר זה דן באינטראקציה בן שלושה גורמים הקשורים למערכת החינוך בן אם בקשר ישיר ובן אם בקשר עקיף. הגורמים הם – משרד החינוך , הרשויות המקומיות ובית הספר.קיימת דינאמיקה בן שלושת גורמים אלה לאורך כל 50 השנה האחרונות כאשר כל אחד מהגורמים מנסה "לנכס" לעצמו את מערכת החינוך מסיבות שונות, מה שגורם למתח ולקונפליקטים בן מידת הביזור והמרכוז של כל אחת מהם.

.1חוק חינוך חובה-היסוד הערכי הראשון והמשמעותי ביותר- אשר השפיע על דרכי עבודת משרד החינוך ועיצובו במשך חמישה עשורים.

2. שאלת השוויון במתן שירותי חינוך- קבלת המדינה לקיים  חינוך ציבורי  ולביטולו של חינוך פרטי .

3.ריכוז החינוך בכל שטח המדינה בידי משרד החינוך על מנת להטמיע את ערך השוויון ואת ערך העלאת שיעורי הלמידה.משרד החינוך הופך בסמכות החוק  לאוכף החוק על מערכת החינוך הפלורליסטית.חוק חינוך חובה הניח גם דפוסים של גיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת , כאשר ההורים,המעסיקים והרשויות המקומיות לוקחים חלק בשמירת חוק זה.

בשנות ה90- מתחילה להתקדם תפיסה  חדשה הבוחנת מתן אפשרות לניהול עצמי של בית ספר כאשר תפקידו של משרד החינוך יתמקד בתחומי התכנון,התקצוב ובקרה ואל בית הספר יועברו סמכויות שהיו נתונות בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות.כל בית ספר יפעל כמשק כספים סגור בסמכות מנהל בית הספר כאשר המוסד החינוכי נושא באחריות להישגים החינוכיים ולשיקולי הדעת לגבי איך להשתמש במשאבים הקיימים בתוך המערכת.

תובנותי לאור קריאת המאמר הן:

לדעתי  מדיניות הפיכתו של בית ספר למוסד חינוכי הלוקח על עצמו הן אחריות חינוכית והן אחריות כלכלית המנוהלת בתור "משק סגור" היא נושא התלוי מאוד בכישוריו של מנהל אשר הופך מתוקף תפקידו החדש ל"מנהל חשבונות". ומה יקרה אם לא ינהל אותם נכונה? האם תהליך זה יפגע בתלמידים ובמוסד הלימודי עצמו? האם למנהל יש או צריך שיהיה מי שינחה אותו איך עושים דברים אלה? צריך המון תובנות ,ידע וניסיון על מנת להצליח בדבר כזה. לא קיבלתי תשובות לגבי נושא זה במאמר עצמו ואין לי ידע בנושא, אך נראה לי כי תקצוב כלכלי הוא אולי משהו שיש להפקיד בידי מומחי תקצוב, אלה אם כן המנהל נמנה עם אנשים אלה ויודע לנווט את דרכו נאמנה.לגבי לקיחת אחריות חינוכית של צוות המוסד על ההישגים ודרכי החינוך- פה תפיסתי יותר גמישה ואני אף חושבת שתהליך זה יכול לקרב וללא ספק לשפר הישגים לימודיים וגם חברתיים מפני שבכל בית ספר ישנם קשיים ואוכלוסייה שונה וכל צוות יכול לקחת על עצמו את קידום הנושאים החינוכיים לאוכלוסייה הרלוונטית. בנוסף, ישנו יתרון עצום לכך שהצוות החינוכי הוא האחראי לגבי כל הקשור ללימודים ולקידומם האישי של תלמידיו וייתכן שזהו אכן המבנה הראוי למנף הן את ההישגים ואת את התכנים.

"רפורמות בחינוך- פופוליסטיות זולה או חשיבה מערכתית אמיתית?

שלום לכולם,
במערכת החינוך בישראל  וגם במדינות העולם הנאורות היו מתמיד מתחים  וניסיונות
שינוי בכל הקשור למערכת החינוך , אופיה והצהרות הממשלות השונות בדבר אותה "חשיבות עליונה " שכולם  מאוד מייחסים לנושא. נשאלת השאלה האם באמת כל אחת מהממשלות השונות מעריכה נכונה ויודעת מהו ערכו של חינוך טוב, מערכת ערכים אמיתית ויכולת של מערכת אחת הקושרת תלמידים ומורים בקשר אחד ורציף להוביל שינויים ,אשר אינם  שזורים בד בבד עם  מערכות אחרות במדינה  ואינם באים לידי ביטוי גם במערכות אחרות בו זמנית.

בקורס "סוגיות במדיניות החינוך"  אותו אנו לומדים במכללה התבקשנו לקרא מאמר  העוסק בנושא של "עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה"-  אתו כתב מרצה הקורס שלנו-פרופ' עמי וולנסקי.

המאמר דן בנושא הסטנדרטיזציה של מערכת החינוך במדינות שונות ובודק האם אכן אכיפתה של סטנדרטיזציה הייתה הפתרון לכל תחלואי החברה ועזרה בשיפור הישגיהם של התלמידים.

בשנות ה-80 ו ה-90 מערכת החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטים.- מה שהוביל אותה לשימוש במבחנים המבוססים על מדיניות זו ואשר תפקידם לבדוק האם אכן כל התלמידים עומדים ברף החינוכי אשר הוצב.מדיניות זו הייתה מאוד קשוחה ולא לקחה בחשבון מה רוצים תלמידים ומורים,כיצד אפשר לשלב ולקדם יצירתיות ובעצם נצמדה לשיטות ארגוניות ישנות ולא התאימה את עצמה לחידושים החברתיים ולקדמה. איכות בחינוך פורשה בדרך של סטנדרטיזציה והייתה מאוד שרירותית.אחד הדברים החשובים ביותר היה הסטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים ובשטח החלו להתפתח  שני סוגי הערכה: האחת בודקת ידע והשנייה בודקת מסוגלות .כך הפכו הבחינות לחלק הקושר את מערכת הלימודים להצלחתה של החברה.בסטנדרטיזציה נכללו  שלושה מקצועות ליבה ושישה מקצועות יסודכאשר כולם היו צריכים להיות מקושרים למטרות וברי מדידה והשגה.בשנת 1989 גובש בארה"ב מסמך  המסמן את המשימות אותן יש להשיג עד שנת 2000 ובו פירוט של דברים כמו- "90% מהתלמידים יסיימו תיכון , כל בית ספר אמריקאי יהיה נקי מסמים ואלימות, תלמידי ד' ח' ויוד יפגינו שליטה טובה במקצועות היסוד  וכל אחד מהבוגרים יהיה אוריין ובעל כלים להתמודד עם הכלכלה העולמית."

 ישראל מקימה "כוח משימה לאומי" בשנת 2003 בו היא מתווה את קביעת הסטנדרטים במקצועות השונים – ושוב סטנדרטים הופכים לעדיפות עליונה.

לאחר קריאת מאמר מעניין זה, גיליתי שיש לי מספר הסתייגויות  והתחבטויות לגבי אופייה האמיתי של רפורמה , מה היא צריכה להשיג ומה הם הכלים בהם היא משתמשת, להלן תובנותי:

סטנדרטים ומסגרת הם דבר שנכון ליצור אותו והמתווה שלהם חשוב.יחד עם זאת, צריך לשמור על "ראש –פתוח" ולהבין שלא כל מה שמתאים למדינה ולתרבות אחת יכול בהכרח להתאים למדינה אחרת.חינוך ובוודאי חינוך לערכים הוא אינו קל למיתוג ולהערכה מספרית. תהליכים חינוכיים רבים המתחילים במערכת החינוך מבשילים שנים רבות לאחר שהתלמיד עזב את מערכת החינוך הקונבנציונלית.הפיכת הסטנדרטיזציה הפכה את המורים לכלי לניגוח ולמעין "כלבוייניק" אשר אחראי על כל תוצרי החינוך וכשלונותיו. אף מערכת לא השכילה עד היום לחלק את החינוך ואת שנות בית הספר לכלים יישומים ונראה כי רוב הזמן עסוקים בלשנות את השינוי.חינוך אינו אופנה משתנה , אך הוא פתוח וצריך לקחת בחשבון צרכים שונים  רצונות שונים והתאמות של תוכניות הלימודים לקדמה.כל זאת יש לעשות יחד עם מתווה ברור והצבת גבולות של מה כן ומה לא. צרכי החברה הם משתנים ויש להפוך את מערכת החינוך ליותר גמישה ולשנות יעדים לפי הצרכים המשתנים. מערכת החינוך צריכה לאפשר לתלמידה יותר אפשרויות בחירה ויותר גיוון ,תוך שימת דגש על חיברות, כבוד הדדי ופתיחות.אם רוצים אכן לגלות כי לחינוך יש כוח יש להפעיל את התלמידים ולהפוך אותם לחלק פעיל ולוקח חלק בחברה אשר מחוץ לכותלי בית הספר.יש לאפשר לנוער להתנדב במסגרות שונות , להקים צוותים של "נוער עוזר לנוער" ולאפשר יותר אפשרויות בחירה בתוכנית הלימודים. אני מאמינה שדיאלוג כזה יהיה מועיל יותר ויאפשר סביבת לימודים מיטבית.

להוציא אייפונים בבקשה?.....

שלום לכולם,
היום במסגרת שיעור בספרות אנגלית  קראנו את הפואמה המפורסמת     " The Road Not Taken" של רוברט פרוסט.זהו שיר מאוד עמוק המתאר את בחירתו של הסופר העומד בצומת דרכים ובוחר דרך אחת על פני השנייה תוך התלבטויות רבות בינו לבין עצמו לגבי מהות בחירתו ,האם היא נכונה והאם שונות בחירתו גורמת לו ללכת" בדרכים בה מעטים הלכו" עם כל ההשתמעויות הפילוסופיות. עד כאן זה נשמע טוב ויפה אלמלא זה היה כתוב באנגלית גבוהה עם מטפורות ודקויות ומיועד לחברה בכיתה יוד ולא הכיתה אינת כיתת דוברי אנגלית...

טוב, לא נורא!!! נעבד את זה, נדבר על זה, נסביר את זה ונעבור גם את המשימה הזו.לא?
ואיך זה קשור לאייפונים אתם בוודאי תוהים.ובכן הנה סיפור המעשה...
לאחר שהבטחתי לכיתה שאת השיר המורכב/פילוסופי/ לא ברור /כבד /מעורר השראה/רוחני הזה אנו נעבור בצורה חלקה ולאחר שביצענו מספר פעילויות מקדימות להבנת הפואמה הקלאסית חלפה בראשי מחשבה שאולי יש משהו מוכר יותר ומתנגן יותר שיוכל לעזור להם.רציתי להראות להם איך ההתמודדות היום יומית והבחירה שכל אחד מאתנו עושה בחייו היא דבר מאוד שכיח ומה שחשוב הוא שנהיה שלמים עם הבחירה שלנו ועם התוצאות שלה.ואז עלתה בראשי התובנה שאולי אולי אולי... אם אוכל להשמיע להם את השיר " I did it my way " המפורסם של פרנק סינטרה,  הם יוכלו לשמוע ולהתחבר יותר. ואז שאלתי "לכמה יש אייפונים או טלפונים עם אינטרנט? כל הידיים הורמו.לא היה צריך לשאול  מי לא הביא ... ותוך דקה יכולנו לשמוע את השיר ואת המנגינה.

הכיתה היתה מאושרת. ראיתי על הפנים שלהם את השמחה ואיך הדברים לאט לאט "נופלים למקומות הנכונים". ואז הבנתי כמה חשוב שיש אפשרות גישה לאינטרנט ומחשבים  ואייפונים. הכל  בשירות החומר הנלמד.אין מנוס וגם לא צריך שיהיה, כייף,ממש כייף שאפשר לעשות גם דברים כאלה!!!

לסיום, נסיים  בשיר המדהים של פרנק סינטרה  I did it my way

לא שכחו אותי בבית....

שלום לכולם,
האם אתם מכירים את התסריט בו המורה נכנסת לכיתה ומבקשת מהתלמידים להוציא ספרים?
ואת ההמשך הצפוי בו התלמידים אומרים ששכחו את הספר בבית?....
ובכן, לא עוד!!!!

השבוע התבשרנו כי החל משנת תשע"ג יוכלו ללמוד כל ילדי ישראל מתוך ספרים דיגיטליים.לא רק שיוכלו, אלא אפילו ישלמו פחות כסף על ספרים כאלה ב-60%!!!!

אכן,הגיעו ימי המשיח!

משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל ובו הפירוט והעדכון לגבי נושא זה.
הנה הקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2012-1-6-3-1.htm


יתרונו של הספר הדיגיטלי על פני הספר בעל הכריכה הקשה הוא כלכלי ובעל אמות מידה חדשות ממה שהיו נהוגות וידועות עד היום. מהיום הספרים הדיגיטליים יכילו בנוסף לתכנים הלימודיים גם קישורים רלוונטים למקורות מידע נוספים, סרטונים ובכלל עולם שלם של אמצעים טכנולוגיים שלא היו עולים על הדעת אלמלא העידן הטכנולוגי שפשט בכל חלקה טובה ואלמלא הצורך הקושר אותו עם העולם החינוכי -תקשובי.
הילדים יוכלו מהיום להיות נגישים מתוך הספר שלהם -למקורות מידע שונים, מילונים, להדפיס דברים, לסמן לחפש ומה לא. עולם עתידני? ממש לא!.
אני רוצה להביא בפניכם ציטוט הנלקח מתוך חוזר מנכ"ל אשר פורסם החודש לגבי נושא זה.

"להלן הגדרות של רמות פיתוח שונות לספרי לימוד דיגיטליים. תקנים מפורטים לכל אחת מרמות אלה יפורסמו בהמשך.

1.

ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 2. ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 3. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ב' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א', הכולל את התוספות האלה: 4. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ג' – ספר העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה ב' ובנוסף מכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי שהוא חלק אימננטי מהספר, וכן תמיכה במערכות לניהול למידה (Learning Management System - LMS) ." אני ,באופן אישי כבר לא יכולה לחכות. זה נשמע לי ממש הזוי . איך זה ייתכן, הרי זו ממש מהפיכה. האם באמת נוכל כולנו להגיע למצב בו אנו שואלים את הילדים מי  לא שכח את הספר בבית...?

המדריך למורה המתוקשב.....

שלום לכולם,
בשם החידושים הגלובליים, הצפת עולמינו בחידושים טכנולוגיים ובשם "תוכנית התקשוב הלאומית" פרסם משרד החינוך
יישומים למורים מטעם המנהל למדע וטכנולוגיה.
הנה הקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/PituchTochenDigitali/Oryanut_Machshev.htm
מגמת משרד החינוך לפתח עד כמה שאפשר את נושא התקשוב ולהפוך אותו לנושא לאומי ,שלא לדבר על להטמיע אותו בתוך מערכת החינוך, משמח אותי מאוד, שכן אני בתור מורה לאנגלית מוצאת שיש דברים אדירים, אשר אפשר להכניס לכיתה בזמן שיעור הקשורים לכל מה שנלמד בתוכנית הלימודים באנגלית , בן אם הם קשורים קשר ישיר או קשר עקיף.

במסגרת לימודי לתואר שני הגעתי לאתרים רבים די באקראי, מה שהפך אותי לסוג של "ציידת אתרים", ומכל דבר שאני מחפשת אני מוצאת עוד ועוד דברים המלמדים אותי ונקשרים לכל מיני הפעלות ותכנים אשר אני מלמדת בכיתה.

אחת הבעיות הטכניות המצערות אשר די כובלות אותי (אני חייבת לומר )היא הבעייה הקשורה ב- " אבל איך עושים את זה?"
כמובן שכבר שמעתי את חברי המלומדים אשר מציעים לי קורסים רבים אשר אפשר להירשם אליהם, בעוד אחרים מרמזים לי שתלמידי הם מאגר בלתי נדלה של ידע בנושאים אלה .
אני מוצאת את עצמי די הרבה מחפשת מענה בסביבת הyoutube המוכרת ולומדת לא מעט מסרטונים איך אפשר לעשות דברים, כך שמיותר לציין כמה שמחתי כאשר אחת מחברותי ללימודים העלתה קישור בסביבת הפייסבוק דרכו אפשר  ללמוד כמעט כל מה שחשקה נפשינו באופן אישי ומקוון.אני מתכוונת כמובן לקישור המופיע למעלה.
על מנת לספר לכם מעט על חוויותיי , אפתח ואומר שבדקתי ארבעה קישורים ולא את כולם וכולם היו אקראיים. רציתי לראות האם "סוס קרבות וותיק" שכמוני אכן יצליח להבין וליישם  את הנאמר או שאולי התוכנית יומרנית מידי ומנותקת מהשטח .
הנה ממצאי:
א- חלק מהסרטונים היו ברמת "למתקדמים בלבד"
ב- לאדם כמוני , אשר אינו בקיא ברזי  הטכנולוגיה, הסברים כתובים כפי שהופיעו יכולים לגרום לתחושת תסכול  נוראי שכן הם ממצים מאוד ובהחלט מיועדים  למי שכבר בתוך העולם הזה.
ג- לחלק מהסרטונים לא היתה אפשרות של "קירוב המסך וממש צפייה ממוקדת בטקסט הוויזואלי. כל דרך שלי  לקרב או להגדיל את המסך עלו בתוהו.

לסיכום:
גם כאשר יש רעיון נפלא כמו הרעיון של מנהל המדע והטכנולוגיה, עדיין יש לקחת בחשבון שלא כל המורים עוסקים או בקיאים בענף הטכנולוגיה ולכן אולי יש צורך להכין מקבץ למתחילים ולמתקדמים.
בנוסף חייב להיות מישהו אחראי אשר מפקח על הדברים ובודק אותם לפני שהם מועלים לרשת. אני חייבת להיות גם אובייקטיבית ולציין שלמורים אשר כבר מבינים ברזי הטכנולוגיה, זוהי שיטה מצוינת ללימוד של הנושאים השונים ובהחלט יכול לענות על צרכים  שונים.

לפניכם סרטון מדליק שמצאתי ביוטיוב - סרטון "מדריך פוטושופ איך להכין מברשת חדשה בפוטושופ" . ראו כמה פשוט ,קולח וברור זה נראה וגם נשמע - גם למי שאינו בקיא ברזי הטכנולוגיה.

הקרב החינוכי על הפייסבוק...

שלום לכולם,
בפוסט הקודם שלי ניסיתי במעט להסביר לכם את השימוש בפייסבוק בתור סביבת לימודים מקוונת לשימוש לימודי בתיכון.
השבוע החלטתי לאחר לבטים רבים שאני רוצה להתנסות בפיתוחה של יחידת לימוד מקוונת שאכין ואפרסם בקבוצת לימוד שאפתח בפייסבוק.לשם כך, הלכתי לבקש אישור מסגנית המנהל אשר אמרה לי כי היא תצטרך להתייעץ עם המנהל לגבי נושא זה, אך הפיגה את חששותי באומרה שאין לי מה לדאוג כל עוד מדובר בקבוצת לימוד ולא באישור חברויות עם תלמידים .
יצאתי מרוצה משיחה זו, אולם, מייד למחרת נאמר לי ,שיש איסור מוחלט להשתמש בסביבת הפייסבוק בתור סביבת למידה ולגיבוי- יצא השבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך חוזר העוסק כולו בנושא זה.
הנה הצירוף לקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אם נעיין היטב בחוזר מנכ"ל נוכל להבחין בניואנסים דקים המתירים תקשורת ברמה מסויימת מאוד ועם הסתייגויות רבות.
מנהל בית הספר בו אני לומדת שלח לכל המורים את החוזר לקריאה ובו הדגיש את המשפט הבא"

§      "    גבולות הפרטי והמקצועי: ברשת מתקיימות אינטראקציות באופן שוטף ובמקביל לפעילויות נוספות. מאפיינים אלה תורמים לטשטוש הגבול בין הפרטי למקצועי, בין ההולם לבלתי-הולם ובין הֶקשרים שונים. "

וגם את המשפט הנ"ל:" 

"בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. "

מכיון שאני עובדת במערכת החינוך ומכבדת גם את מנהל בית הספר וגם את משרד החינוך,החלטתי שאת רעיוני אגנוז ואף אנסה דרכים אחרות להעלאת חומר לימודי מקוון אשר יפורסם בסביבה שונה מסביבת הפייסבוק.למרות שהנושא מכיל ניואנסים דקים כפי שציינתי לפני כן ולדעתי אין כאן חריגה מקודים חינוכיים , איני מתכוונת להלחם כדון קישוט בתחנות קמח, אלה לבצע "עיקוף " אלגנטי ולהמשיך למצוא את מה שיעבוד בשבילי ובשביל תלמידי בלי לגרור יותר מידי בעיות אתיות.

לדעתי, יש פה החמצה ואפילו חוסר מודעות דווקא של משרד החינוך להשתמש בסביבת הפייסבוק כפלטפורמה  לימודית מדהימה, אך אני חייבת לציין שאני מבינה בהחלט את החשש הנלווה ואכן הנושא רגיש ועם טיפול בלתי הולם וחוסר ידע של מורה או תלמיד יהיה אפשר לעשות טעויות , אותם מנסה המשרד לבלום מבעוד מועד.

יש לקחת בחשבון שהנושא על כל מורכבויותיו הוא נושא פתוח לדיון אקדמי וייתכן שסביבת התיכון וגילאי התלמידים שם עדיין לא מאפשרים הבשלת תהליך, מה שאפשרי יותר בסביבות אקדמיות אחרות

מעניין יהיה לגלות מה יקרה בהמשך...

פייסבוק או לא פייסבוק???

שלום לכולם,
בשנה האחרונה החלה תאוצה בנושא הכנסת הפייסבוק לבתי הספר התיכוניים ושימוש בסביבת הפייסבוק כאמצעי לימודי נוסף.
הדעות בעד ונגד הן רבות. לכל אחד מהמקטרגים או מהמסנגרים יש את סיבותיו ואת משנתו החינוכית.
הנושא הופך להיות נושא שנוי במחלוקת ונכתבות עליו כתבות רבות הן בעברית והן באנגלית.ארצה להתייחס היום לסביבת הפייסבוק כאל סביבת למידה לכל צורך ועניין ואנסה לשתף אתכם במחשבותי ובתובנותי.

החלטתי השנה לנסות ולהתנסות בשילוב סביבת הפייסבוק כסביבת לימוד מקוונת וא-סינכרונית.נושא הלימוד מרחוק נמצא היום בכל אוניברסיטה ומכללה המכבדת את עצמה וקורסים מקוונים נכנסים כחלק מתוכנית הלימודים והינם  מאושרים ע"י משרד החינוך. הנטייה להפוך את זה לאפשרי גם בבתי הספר התיכוניים היא רק עניין של זמן וכבר מתחילים לראות ניצנים בבתי ספר שונים.
כמובן שיש לבסס כללי יסוד ולקבוע אמנה המחייבת לקודי התנהגות והתנהלות, אך ברגע שעברנו את המשוכה ,אין שום מניעה להכנס לעבודה.
פתיחת סביבת לימוד בפייסבוק היא סביבה בה המורה יכול להכניס סיכומי מאמרים , קישורים רלוונטיים לנושאים נלמדים ותקצירים של נושאים. כל אחד  ויכולותיו ועינייניו.התלמידים יכולים להיוועץ זה בזה  והמורה יכול בתוך מנהל הקבוצה לתמוך ולענות לשאלות ,או לא .
כך שיש לסביבת הפייסבוק יתרונות רבים. ברור שהנושא דורש קיום מחשבים ואנשי תמיכה ,שלא לדבר על מורים עם ראש פתוח והרבה סבלנות, שכן השטח, כפי שהוא היום הוא קשה וצריך המון כוח נפשי על מנת להסתדר.
אני באופן אישי  חושבת שכדאי מאוד לרתום רשת חברתית כזאת למטרותינו המקצועיים מפני שהילדים כבר שם וחבל לא לנצל את המומנטום.
לפניכם סרטון נחמד המראה מה אפשר לעשות בסביבת הפייסבוק.הסרטון משתמש בהומור.- בהחלט לא יזיק... תהנו

חיפוש עצמי...

שלום לכולם,

במסגרת שנת הלימודים הנוכחית ב"מכללה ללימודים אקדמיים" באור  יהודה התבקשנו  כולנו לחשוב על נושא לכתיבת סמינריון.
לאחר לבטים , קשיים וחששות החלטתי שאנסה לבדוק מה באמת אפשר לעשות בכיתה  בתיכון כאשר  תוכנית הלימודים החדשה באנגלית הכוללת קריאת יצירות ספרותיות וניתוחם על פי שבעה מאפיינים מסדר חשיבה גבוה, הפחתת שעות לימוד בכיתות שאינן ניגשות לבגרות והוספת עוד ספרי לימוד לנגד עיניי.

לא אשקר לכם, פעמים רבות שאלתי את עצמי בשביל מה אני צריכה את כל זה. האם באמת חסרים לי לחצים מיותרים? האם עצם העובדה ש   שאין מחשבים  בכיתות ושאין מערכת לשימוש במחשבים היא מספיקה לכשעצמה  כדי לגרום לכל אדם בר דעת להימנע מלהכניס לעצמו רעיונות לראש?

לאחר התלבטויות רבות ביני ובין עצמי החלטתי שאכן זמן בכיתה אין אבל אוכלל לקשור נושא לימודי שקראנו בספר הלימוד ואני אצור איזה שהוא עניין סביב עבודה הכוללת שימוש באמצעים מתוקשבים - אך אותה הם יצטרכו לעשות בבית.מכיוון שבתוך עמי אני יושבת החלטתי לקשור את העבודה במתן ציון ואפשרתי לכיתה לעבוד בקבוצות של ארבעה.
 נושא השיעור מהספר היה על בני נוער ששותים לשכרה ומתים כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול ועל ההשלכות של אלכוהול בכלל הן כתופעה חברתית והן כסכנה חברתית.
מהדיון שהתנהל בכיתה ומהצחקוקים  התרשמתי שהנושא אינו זר להם וכי חלק מהם יודעים על הנושא הרבה יותר מקרוב...
כאדם אשר דעותיו מאוד נחרצות ( יש אשר יגידו מיושנות) בנושא אלכוהול ובוודאי אלכוהול ובני נוער , החלטתי להרים את הכפפה ולשלוח את כיתתי לשיטוט בשדה האינטרנט ובצפייה מה הם יוכלו ללקט לי שם.
המטלה שלהם כללה את הסעיפים הבאים.
א. מציאת טקסט באנגלית (כמובן) הקשור לבני נוער וצריכת אלכוהול. נתתי הנחייה שהם יכולים לבחור מה שמעניין אותם - כל עוד הוא קשור בנושא - נפלא!
ב. את הטקסט יש לסכם במילים שלהם ולא חלילה "העתק הדבק" ( או איזו מהומה.... למה, כמה איפה ושמה... )
ג. להוציא  10 מילים באנגלית שהם חדשות ולא היו מוכרות.
ד. את תמצית המאמר לחלק לילדי שאר הכיתה ולפתח דיון בנושא הכולל  שאלות המתבססות על הסיכום הקצר.
ה. הבאת   סרטון הקשור לנושא מיוטיוב או כל מקור אחר שהם מכירים.
ו. מציאת שיר הקשור לנושא
(וואו, עכשיו אני רואה שהם ממש קיבלו  miniproject...)

הם יכולים להציג את הנושא באמצעות מצגת או כל דרך אחרת הנראית להם.ניתן להם תאריך יעד של חודש לעבודה.

ומה שקרה  במשך השבוע שלאחר מכן....
חלקם רץ למחנכת  והתלונן שאין להם זמן ומה פתאום גם  יש כל כך הרבה עבודה וגם  מבחן בעוד שבוע וגם bookreport  וגם שיעורי בית ובכלל... הם לא רגילים לכל כך הרבה עבודה!.
המחנכת כל  הפסקה תופסת אותי ושואלת האם אני יכולה לדחות או בכלל לבטל ,הם עמוסים מאוד...
אני- כבר שבועיים מחפשת שעתיים שאוכל להיות איתם בחדר מחשבים או להתחלף עם אחת המורות אשר מלמדת בחדר מסויים בו יש מקרן ומחשב סגור ונעול בתוך ארון...

ועכשיו תגידו לי אתם - מה בדיוק היה חסר לי? שלווה?  אומץ?  אולי שכל...?
בעוד שבועיים הם אמורים להציג את התוצרים שלהם. אספר לכם מה יהיה בהמשך.
אני באופן אישי מאוד התלהבתי , אני חושבת שזה תהליך מרתק ומעניין  אשר יוסיף תוכן ועניין ללימוד הרגיל בכיתה. מעניין מה יגידו החברה...

לסיום הנה סרטון המראה שימושים שונים של טכנולוגיה בהם מורים יכולים להשתמש בכיתה, המראה את כל התלבטויותיי :האם יש לנו זמן, מכשור אמצעים טכניים וטכנולוגים. ומי יעזור? הם לי? אני להם? האם זה מצדיק את כל העבודה והאנרגיות המושקעות בהסבר?  וכן, זה חשוב ,וכן ,זה מעניין, וכן הם הופכים גם ללומדים עצמאיים וכן ,דרך ההערכה משתנה- לא רק מבחן אלא גם משהו שיתופי ומקוון

מי במרכז???

שלום לכולם,

היום במסגרת השיעור של פרופסור וולנסקי-" סוגיות במדיניות החינוך בישראל" התבקשנו לקרא מאמר העוסק ברפורמות  במערכת החינוך ולחוות את דעתינו בנושא. שמו של המאמר הוא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובאן  ,אשר דן בנושא הרפורמות  מראשית המאה  ה- 19. כותב המאמר מסביר שבמשך שנים רבות עברה מערכת החינוך טלטלות רבות, מה שגרם לשלוש גישות בסיסיות ועיקריות

-א. המורה במרכז.

ב-התלמיד במרכז.

ג- תוכנית הלימודים ותכניה במרכז.

לפני 150 שנה ,לאחר מלחמת האזרחים  הושם   דגש על "הילד במרכז "ותכנים לימודיים הרלוונטיים לעולמו. אנשי החינוך הפרוגרסיביים נאבקו על מנת להפוך את התלמיד למוקד העניין והכול נסב סביבו..החל מ 1970 ואילך שאפו אנשי חינוך פרוגרסיביים למעורבות פעילה של תלמידים, ללמידה פעילה שלהם  וליחסים בלתי פורמאליים בין מורה לתלמיד ולחיבור ההוראה אל העולם שבחוץ, שיטות הוראה חדשניות כמו קבוצות קטנות ,פרויקטים פעילים ושילוב טכנולוגיות חדשות היוו את ציון הדרך האולטימטיבי על מנת להתמקד בתלמיד

הנהגת ליבת תכנים או מקצועות משותפים אשר  תאפיין את לימודי כול התלמידים –הופכת בימינו למאסט.יחד עם זאת אנשי הזרם הפרוגרסיבי מתנגדים בנחרצות וטוענים כי יש לתת לתלמידים חשיפה למגוון נושאים ותכנים ועל התלמידים למצוא את המתאים והמעניין בעיניהם.חטיבות הביניים והחטיבות העליונות הם דוגמה לכך.

שינויים ורפורמות במערכת החינוך תמיד היו ותמיד יהיו. כל עוד קיימים תלמידים ומערכת על "היודעת" מה טוב ומה נכון ,לכאורה, יהיו קיימים רפורמות  המשתנות חדשות לבקרים.

האדם הוא יצור חושב, מנסה, מתנסה ומשנה. ככזה ,יש מין תפישה שאומרת,שחדש הוא טוב יותר ונכון יותר ומה שקשור לעבר הוא מן הסתם פחות רלוונטי.עצם קיומם של רפורמות ותפיסות חינוכיות שונות השמות פעם את המורה במרכז, פעם את התלמיד במרכז ופעם את תוכנית הלימודים במרכז הם רק אפיון אחד של התופעה. הדעות לגבי מה נכון ומה רצוי היו ותהיינה חלוקות באותה מידה שאנשים ותכנים משתנים ופני התרבות משתנה.

בתי ספר הם חלק אינטגרלי ממערכת שלמה הקשורה לפוליטיקה, לחוזק מדיני, לתרבויות ולכלכלה.

מערכת החינוך מתאפיינת בשינויים כמו שכלכלה וערכים חברתיים עוברים שינויים והתאמות. מערכת החינוך מצד אחד צריכה לבצע את התאמותיה לחברה לכלכלה ולפוליטיקה, אך מצד שני יש בה שוני אשר מקשה עליה  להשתנות ולתקן את עצמה באותה מהירות שעושות זאת הכלכלה והשינויים הפוליטים והאזרחיים.

חינוך טוב אשר תוצריו הם נערים ונערות צעירים אך בוגרים אשר מבינים מה נעשה בעולם ויודעים להתנהל ,לקחת אחריות ולהבין שפות ואריתמטיקה, יכולים להפגין "תוצרים" אלה רק לאחר שנים של לימוד והפנמה גם אם  נתעלם  משיטת הלימוד,תוכנית הלימודים או מי נמצא מרכז.

יש דברים אשר קשה מאוד לאמוד אותם ודרושות שנים על מנת שיהיה אפשר לבדוק איזו שיטה נכונה יותר.אין ספק שמערכת החינוך גם היא צריכה אוורור והתאמה לתקופה בה אנו חיים ואי אפשר להתנהל במאה ה21  עם שיטות לימוד, מבחנים וכיתות לימוד כפי שהיו נהוגות במאה ה-19.יחד עם זאת יש להפעיל שיקול דעת ולא "לזרוק את התינוק  יחד עם המים. "

כל שאבקש לו יהי...

שלום לכל החברים,
ארצה לשתף אתכם היום במאמר שקראתי  השבוע ואשר התפרסם באתר "ארגון המורים" אודי מלכה פרסם מאמר ושמו:  "1 0 עצות למורים לשילוב טכנולוגיה בהוראה".
הנה הקישור:http://www.irgun-hamorim.org.il/Content.aspx?atcid=21876

מה שמיוחד במאמר זה הוא עצם העובדה שמורה "בשטח ",ללא הרבה רעש וצלצולים מבין שאנחנו כבר בתוך עידן שילוב הטכנולוגיות השונות והשימוש בהן , וכי מערכת החינוך אינה יכולה לפסוח על כל מה שקורה בכל מקום אחר.

מר אודי מלכה מדבר על 10 עקרונות שונים וברשותכם אתייחס לכמה מהם.

"פרסם מידע חשוב - אחד היתרונות של הטכנולוגיה ובתוכה אתרי האינטרנט הוא יתרון הזמינות. ניתן להעלות לרשת מידע על הקורס שאתה מלמד, מידע שיישאר זמין לצפייה לאורך כל הסמסטר".

עד היום די הסתדרנו עם לכתוב דברים על הלוח או לתת דף מודפס.היום, ככל שאני לומדת יותר ,אני מבינה עד כמה חשובה נתינת פלטפורה לתלמידים המכילה את תכני השיעור , קישורים שונים ואף מאפשרת סביבת פורום פתוח בין התלמידים לבין עצמם או בינם לבין המורה.
תקשורת פנים אל פנים היא חשובה מאין כמוה, אך גיבוי הנושאים הנלמדים בצורת אתר כיתתי או פתיחת קבוצה כיתתית בפייסבוק היא חשובה לא פחות!!!

"אבל בבית זה עבד! - לא משנה מה הכנת: מצגת, סרטון או סתם קישור לאתר שתכננת לצפות בו ביחד עם התלמידים בזמן השיעור - חשוב לבדוק שדברים שעבדו בבית או על המחשב שעליו עבדת, יעבדו בדיוק גם על המחשב שעליו תציג בבית הספר. "

ללא ספק אחד הדברים המעצבנים ביותר שקורים  לנו!!!.המורה מכין מצגת או סרטון או משלב מספר אלמנטים שהוא רוצה להציג בשיעור באמצעות המחשב והופ- הוא מגיע לכיתה חדור רצון טוב ונרגש - אך תקלות טכניות שאינן קשורות בו מומעות ממנו להתקדם. לא מומלץ  לנסות חוויה כזאת עם כיתה בת 36 תלמידים רועשים וחסרי סבלנות....
הדבר היחיד שאני חושבת לעצמי הוא אולי להביא את המחשב הנייד האישי ואיתו לנסות מה שרוצים.
כן אני יודעת וגם מסכימה עם כל אלה מכם ,שמרימים גבה כרגע, ושואלים : נו באמת מה עוד תרצי שנעשה?....
לגמרי נושא כאוב.

" יצירת תוצרים על ידי התלמידים - נצל את הטכנולוגיה לפיתוח תוצרים על ידי התלמידים.

תיעוד התוצרים, שיתופם והצגתם מעלים את המוטיבציה של התלמידים ומאפשרים להם להציג תוצרים שהם גאים בהם"

רבותי, השבוע החלטתי שאני יוצאת מהקופסה וביקשתי מכיתה יוד שלי לעשות עבודה מתוקשבת. החברה הסתכלו עלי בבעתה ולא ממש ידעו מה אני רוצה מהם.מאחר ודנו בטקסט לימודי הדן בשימוש באלכוהול בקרב בני נוער, ביקשתי מהם למצוא באינטרנט מקורות מידע בנושא, סרטונים  שילוב של קטעי עתונות וכו' ולהכין איזושהיא פעילות המסכמת את הנושא , אך בצורה מקוונת.נתתי להם יד חופשית ואפשרות לעבוד בקבוצות של ארבעה והבטחתי להם חדר עם מחשב על מנת שנוכל להעלות את השיעורים שלהם.

האמת, הם די התרגשו ואני -די בפאניקה לראות האם הכל יעבוד ומה יהיו התוצאות.
אעדכן אתכם בהמשך...

לסיכום, מערכת החינוך צריכה לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות ולגרום להם להיות חלק אינטגראלי מהשיעורים.זה מעשיר ,זה מגוון, זה מעניין וזה הופך כל נושא להרבה יותר רלוונטי.
עד כאן להיום. נשתמע ברשומה הבאה...

תחל שנה וברכותיה....

שלום חברי היקרים,

התחילה שנת הלימודים תשע"ב ,הבאה עלינו לטובה.
הגעתי לבית הספר עם הרבה שמחה ורצון לחדש ולראות מה אני יכולה לתת ,שהוא שונה ונוסף ,ממה שנתתי עד היום.לתת את אותו ערך מוסף החשוב כל כך.
אני מספרת לכם עכשיו משהו אמיתי,לא הזוי ,הלקוח מתוך החיים. אני נכנסת לכיתת מב"ר. כיתה קטנה בת 10 תלמידים.נחמד , נכון?
אני נכנסת ,כל התלמידים בכיתה , עומדים. הסיבה- יש רק שני שולחנות .איפה כל השאר בוודאי תשאלו?
 אין!!!
אני לא מאבדת את העשתונות ומיד יוצרת קשר עם אב הבית האחראי למצבים אלה. הכל נעשה בשיעור , אני מזכירה לכם,  שיחה של מס' דקות ואב הבית טוען שאין מה לעשות , אולי אני לא צריכה ללמד בכיתה הזאת וייתכן שאני טועה???אני מסתכלת שוב במערכת שניתנה לי. לא , אני לא טועה .זו הכיתה ובה יש שולחנות שניים, כסאות שניים ותלמידים עשרה.פשוט, ברור . אוקיי.  לא נורא, לא נאבד עשתונות. פשוט שולחים מספר ילדים לחפש בכיתות אחרות. אולי משם תבוא הישועה.
כך מתנהל השיעור , כעבור עשרים דקות התלמידים מביאים את הכיסאות והשולחנות שהם צריכים הצליחו "לשנורר" מכיתות אחרות . יפה. עכשיו בואו נתחיל מההתחלה. ילדה אחת צועקת-  חם לה, למה המזגן לא עובד???
 צודקת, אני ניגשת למזגן ומנסה ללחוץ, אך אבוי, אין הוא עובד כלל!!!. שוב שיחה לאב הבית, שוב סחיטה של הבטחות על מנת שיבוא לסדר. היום כבר לא אך אולי מחר...

באותו היום חזרתי הביתה  על סף משבר. אני מורה כבר 18 שנה.  אני מאמינה בתלמידי. אני יודעת שאפשר לעשות שינוי ושהם דור העתיד ואנו -תפקידנו קשה, סיזיפי, מאתגר, נחוש, מעניין ומרתק.
אני לא תמימה. אני מכירה את המערכת . דברים קורים. זה גם חלק מהמציאות שלנו. לא אשקר לכם התלבטתי רבות אם לפרסם את הרשומה הזאת , והחלטתי שכן, משום שאיתה אני רצה קדימה במחשבה לאחד השיעורים שהיו לנו במכללה  עם מר. רוני דיין ממשרד החינוך ,אשר הרצה לנו על מערכת התקשוב שתיכנס לבתי הספר בקצב מואץ. בכיתה נערך דיון ומספר מורות הדגישו את חשיבותו של איש טכני בבית הספר ,אשר חייב להיות זמין, למקרה של תקלות ברשת ועד כמה איש כזה הוא נחוץ ועד כמה בלעדיו דברים מדהימים ורצון טוב לא יבואו לידי מימוש.

דרך אגב, הסיפור עם השולחנות, הכיסאות והמזגן לא נסגר..
אנו נודדים משיעור לשיעור ומחפשים כיתה פנויה.הבטיחו לי שהזמינו שולחנות ותוך שבוע הנושא יטופל. אז מה היה הנושא? שילוב טכנולוגיה במאה ה-21?
צרפתי לכם סרטון המראה פן אחר של המערכת, חייבים להיות אובייקטיביים , לא?

 הסרטון המראה מה עושה קבוצת ילדים בבית ספר כל יום במשך כ- 5 דקות, שדווקא לא קשור לטכנולוגיה, וכן יש להם כסאות בכיתה...

תהנו

מדריכות ומדריכים...

שלום לכולם,
כולנו מכירים את התופעה שבה אנו תוך כדי תהליך לימודי, או שיעור בכיתה  מרגישים שעברנו על מספר  דברים חשובים אותם אנו מסמנים ומציינים בצד על מנת לבדוק יותר לעומק, כאשר נחזור הביתה ונתפנה.
לעתים אנו רוצים להתמקצע יותר בנושא מסויים ומחפשים מקורות מידע שאינם נמצאים בכיתה על מנת להיעזר בהם ולחקור אותם.
סביבה אחת אפשרית אותה אני מצאתי , ואף נעזרתי בה היא "אתר מדריכים",
 הנה הקישור: http://www.onlineisrael.info/

מה שמאוד מצא חן בעיני באתר זה הוא הידידותיות שלו. הוא נוח למשתמש שאינו ,"חיית מחשבים", והוא בנוי מפירוט מדויק ובשלבים. לי בתור תלמידה שלומדת מהר כשמסבירים לה לאט זה מתאים...
בנוסף האתר מאוד מגוון ונותן מענה יפה למגוון נושאים הקשורים בחיפוש מידע אינטרנטי עדכני.חשוב לציין שהאתר הוא חינמי , וההתחברות אליו פשוטה.
 הנה מספר דוגמאות לדברים שאפשר למצוא באתר זה:

אתר מדריכים חינם: בניית אתרים, בלוגים, קידום, גימייל, גוגל, אינטרנט, מחשב ועוד .

בנוסף, מדריך לבניית אתרים בחינם, גוגל סייטס,גוגל אדסנס ,אקסל ועוד.

סביבה נוספת היא סביבת ה- YouTube

הנה הקישור:    http://www.youtube.com/?gl=IL   

המאפיין והייחודי בסביבה זו היא האפשרות המדהימה בה אתה ממש רואה איך נעשים הדברים בסרטונים. כמעט כל מה שאתה מחפש אתה יכול לראות ועל כל נושא יש אין סוף סרטוני הדגמה הן בעברית והן באנגלית.תפקידי כאדם מחפש הוא לבדוק למה אני מתחברת ומה לדעתי מציג את הנושא אותו אני מחפשת בצורה מקיפה ובנויה ביותר בשבילי.

בקיצור נמרץ, ראו כמה החיים  הטכנולוגיים יכולים להיות קלים אם רק יודעים במה להיעזר.

נסיים בדוגמה מאתר ה-יוטיוב המראה איך אפשר ליצור מסמך בגוגלדוקס.

 

בלוג או ספוג ?

שלום לכולם,
היום חשבתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה לספר לכם או אולי לדון איתכם ואז החלטתי שאחרי פוסטים בנושאים שונים אני רוצה בעצם לבדוק את הסביבה בה אני כותבת והיא סביבת הבלוג.
היום כל מי שהוא מישהו או רוצה שיתייחסו אליו כאל מישהו כותב בלוג.כולנו נהיינו בלוגרים - והשמחה רבה...
פוליטיקאים משתמשים בהם, סלבריטאים משתמשים בהם ,עיתונאים משתמשים בהם ואנשי חינוך משתמשים בהם . הכיוון הוא כמובן פתוח וכל אחד משתמש בזה לצרכיו , על פי תכונותיו וכישוריו.
ההתלבטות שלי היא האם כתיבת בלוג בתור פלטפורמה חינוכית אינה מוערכת יתר על המידה? האם באמת אנשי חינוך מוצאים אותה רלוונטית לנושא אותו הם מלמדים בבית הספר? ומי קובע אם מה שאנו כותבים מעניין?
ואז, כמובן בדקתי בגוגל מה זה הבלוג הזה מבחינה של אפיון "ויקיפדי". והנה מה שמצאתי: בלוג-" הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה."(ויקיפדיה).
טוב, חשבתי לעצמי - אז אכן הבנתי. אך יחד עם זאת צריך גם לבדוק מה השימושים האפשריים הבית ספריים במערכת החינוך . האם יש נטייה לקדם כתיבת בלוגים? בין מי למי? בין מורה לתלמיד? אולי רק בין המורים לבין עצמם? ואולי כולם יחד? שאלות רבות -ופונים לויקיפדיה ה"גורו" העכשווי.

הנה מה שכתוב "בכדור הבדולח"
"בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך"
יפה. קצר ומתומצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אך בזאת לא תמה הסאגה רבותי.... קיימים מספר סוגים של בלוגים חינוכיים, אביא כאן בקצרה את אלה שמצאתי בויקיפדיה על מנת להמחיש לכם עד מה רבה חשיבותם בתחום המקצועי והרלוונטי לנו כל כך בתור מורים.

סוגי בלוגים חינוכיים:

1. בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.

2. בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.

3. בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.

4. בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם.

והיתרונות? או... אלה הם רבים!!!

- אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.

- יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.

- מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).

- תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות. (ויקיפדיה)

חברים- קראתי ,התרשמתי ואימצתי.
אני לא מבטיחה לקום מחר בבוקר ולהיות " חיית -בלוגים"! אל תשכחו ,שבכל המכלול אני מורה שרצה 30 שעות שבועיות בין קומות עליונות לתחתונות וצריכה "להרביץ תורה "בתלמידי היקרים. אבל, בהחלט ננסה. מי יודע אולי עוד אשתמש בזאת בתור הערכה חלופית , וגם מאתגרת...
לסיום סרטון המסביר איך אפשר לייצר תנועה בבלוג שלנו- מה שנקרא "עסקים כרגיל"...

בחזרה ללימודים....

שלום לכולם,
היום היתה לנו ישיבת צוות לפני חזרה לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
לאחר שנת שבתון בה התנתקתי מבית הספר מאוד שמחתי לחזור ולהפגש עם הצוות שלי שהוא צוות יעיל  וכריזמתי. לא אשקר לכם, הייתי גם מאוד סקרנית  לבוא ולראות מה התחדש . אולי משהו בכיתות השתנה, אולי הכניסו מחשבים  אולי תלו תמונות על הקירות החשופים או  אולי  שתלו עץ....
 הגעתי בשמחה וממש חיפשתי "מה נשתנה" שכזה.
אני עוברת השנה שנה של חידושים וטלטלה עזה בתחום הידע הטכנולוגי והאפשרויות וחשבתי שגם לבית הספר משהו בוודאי הגיע. מדברים כל כך הרבה על מיומנויות המאה ה21- שמן הסתם הייתי בטוחה שגם לשם זה חילחל .
 אך, כמו שאומרים "לא דובים ולא יער". הכל בדיוק אותו הדבר. !!!דווקא יש לי מספר רעיונות שהבטחתי לעצמי ליישם בשנה הבאה הקשורים בתקשוב ובגרירתו למערך השיעורים שלי , אך לצערי, לא אוכל עקב חוסר מחסור בתשתיות.
אבל...
החלטתי שאם אני לא יכולה להביא את הכיתה אל הטכנולוגיה, אני אשלח  את הטכנולוגיה לכיתה.
 מה אעשה?
החלטתי "להפיק " פרוייקט שבו החברה יצטרכו פעם בשבוע בזוגות לקרא משהו שעניין אותם ולבוא ולספר לכיתה עליו.
אתן להם שמות של אתרי עיתונים מקוונים בשפה האנגלית והם יכינו מין שיחה על הנושא שבחרו ויעניינו את הכיתה.
אפילו חשבתי אולי להתנסות עימם בכתיבת בלוג , אבל את זה אני בינתיים משאירה על "אש קטנה"
 אין! משהו  אני חייבת לנסות!. מה שנקרא "בקטנה".  אני ממש רוצה להתנסות. פתאום נראה לי שאני חוזרת לימי הביניים וזה לא מוצא חן בעיני!!! אני יודעת שיש עוד דברים כייפיים ומעניינים שאני יכולה להכניס לשיעור. לא יכול להיות ששיעור יהיה סביב ספר ומחברת כל הזמן.אפשר וצריך ולגוון ולהכניס את אותו ערך מוסף.
לסיום צפו בסירטון משעשע על  גוגל, כפי שהוא נתפס בעינהם של בלו וילד הגונגל

עוד קצת ודי...

שלום לכל החברים
אנו לקראת סיום הסמסטר השלישי.
מצד אחד אני מאושרת שהסוף קרב ומצד שני אני לא רואה את הסוף... האם אתם מכירים את ההרגשה הזו?

אנו כרגע בעיצומן של הגשת עבודות  רבות  שאינן נגמרות. אני די עייפה. לא עייפה מהעבודות עצמן כמו שאני עייפה מהדרישה להגיש עבודות בסביבות שהן לא מוכרות לי וזרות.
אסביר את עצמי. במשך הסמסטר הזה שמענו על דברים שונים. שמענו על שפת HTML שמענו על "הלוח החכם"
למדנו קורס בצורה מקוונת והציגו בפנינו תוכניות חשובות שרובן מיועד לבתי הספר היסודיים והחטיבה, את כולן צריך לאשר מנהל התיכון,אגב, והכל די תלוי בתובנותיו ובמרכיב הכלכלי.
תוכניות לתיכון - אין. בינתיים. אפילו קיבלנו הצעה לשלוח דברים שאנו עושים למשרד החינוך לאישור. מי יודע אולי יום אחד נהיה סלבריטאים...
ועל מה " הדרמה "הפעם? בוודאי תשאלו  אז הנה זה מגיע.
לא  בכדי בחרתי למעלה את המילה "שמענו על" . הייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לספר לכם ש"למדתי ליישם את ..." אך לא כך הדבר. כל מרצה מדבר ומדבר .הכל נפלא בתאוריית הענן ואנחנו מקשיבים בצימאון ומתים להתנסות אך בצורה ממוקדת עם תרגילים שמראים ואז אנחנו מיישמים וכך לומדים עוד יישום שהוא רלוונטי להוראה. אבל פה מתחילה הטעות הגדולה

א. לא כל קורס אפשר ללמד בתור קורס מקוון!!!
הקורס שנבחר השנה להיות מקוון הינו "שיטות מחקר". התכנים של הקורס מעצם היותו שיטות מחקר הם קשים מאוד להבנה. אינני יודעת מה גרם לצוות הפדגוגי לבחור דווקא אותו להיות מקוון אך אני יודעת מהתנסת אישית  שזו הייתה החלטה שגוייה ולא מתאימה. אנחנו אמנם מגישים עבודות בשלשות אך ממש חורקים שיניים ומנסים ומנסים אבל - זה קשה!!! כמות האנרגיה , הכעסים , חוסר  ההבנה  הם פשוט לא פרופורציונליים  לשום דבר שלמדתי עד כה.

ב. לגבי הסביבות שהוצגו- ובכן הוצגו לנו מספר סביבות בינהם "עת הדעת" ו" Lnet" -כולן חשובות ומעניינות, אך למרצה ניתנה  רק שעה אחת, כך שדי עברנו בריפרוף על האפשרויות- חבל!!!  רצינו להיכנס , להתנסות , לשאול , לחקור. יש  מה לעשות עם כל  מה שראינו ושמענו אז למה כל כך מעט זמן הוקצה לכך?

ג.שפת HTML -
רבותי זה ממש לא צחוק. זוהי שפת כתיבת אתרים עם מליון קודים ואני לא יודעת מי אמר שזה פשוט.למדנו מספר שיעורים והופס... כבר יש עבודה... מזמן לא הזעתי כך! אני באופן אישי לא התחברתי. לא ל- H ולא ל-TML... מה יהיה , מה יהיה איתי?
טוב לא נורא אז לא יהיה לי אתר... לפחות לא כזה, אבל אם נעזוב בצד את הצחוקים , ברגע שאני עוברת בן החבר'ה שם ושואלת איך הם מסתדרים אז הם לא. לאחת יש בעל שמבין במחשבים, לשנייה - הבן, השלישית מוצאת המון סרטונים בYouTube וכך כל אחד מפלס לו את דרכו.

ד.הלוח החכם- שאיתו עובדת המרצה שלנו הקסים אותנו. פתאום אנחנו רואים בעיניים מה באמת אפשר לעשות ובהחלט הוא ראוי להקרא הלוח החכם. אני רוצה להיות שם , לדעת לעשות את כל הדברים הנהדרים האלה ובאמת חשבתי שנלמד אותו על בוריו אבל, לצערי אין מספיק זמן ומה שיצא זה שלא נצליח, גם פה, ללמוד יישום שהוא בהחלט המילה  האחרונה בהכנסת הטכנולוגיה לשירות ההוראה - עוד החמצה ענקית!

מה אני מנסה לומר כאן?

אני אומרת שמרוב עצים לא רואים את היער. אני אומרת שעדיף מעט פחות אבל אותו לדעת מצויין , מאשר לא לדעת כלום ורק לשמוע. אני חושבת שאנחנו נכנסים לסחרור מרוב דברים רבים כל כך שקיימים ורוצים להציג  את כולם  ובדרך מאבדים את הרציונל. אנו קבוצה של מורים. כולנו באים מהשטח. כולנו יודעים  מה אנחנו עושים כל יום ומיומנים בעבודתינו. כולנו רוצים את האלמנט הנוסף, החידוש שבטכנולוגיה שאיתו נצא לדרך.
זה לא קורה. בוודאי לא ברמות גבוהות. רק טועמים, ושומעים, ומי שיש לו זמן, מן הסתם ילך להשתלמויות  בנושא.
חבל. החמצה גדולה.

עוד מימוש טכנולוגי ....

שלום לכולם
באתר של ארגון המורים היתה השבוע כתבה שעוסקת במימוש פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי שנכתבה ע"י בר ישראלי
הנה הקישור לכתבה:

http://www.irgun-hamorim.org.il/content/Microsoft29.5.11.pdf


הכתבה עוסקת בשאלה כיצד ניתן לממש את פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי ואיך אפשר לטפח בקרב דור העתיד יכולות של יזמות , חדשנות ומובילות טכנולוגית.
ברצוני להביא כאן דברים בשם אומרם ואף להגיב עליהם

"שיפור יכולת השיפוט"

"אם בעבר חיפשנו דרכים לצמצם את הפער הטכנולוגי
ולספק למורים את ההכשרה הדרושה לחיפוש באינטרנט
והפעלתם של כלי תוכנה נפוצים, הרי שכיום האתגר גדול
לאין שיעור. המורים, כדמות החינוכית החשובה והמשפיעה
כל כך בחייו של דור העתיד, נדרשים לספק לתלמידיהם, לא
רק כלים וידע הרלוונטיים למציאות העבודה של ימינו, אלא
בעיקר את היכולת לרתום את הטכנולוגיה לטובת שיפור
יכולת השיפוט שלהם והיכולת לסנן את הנתונים העיקריים
והנכונים מתוך ים המידע, שבחלקו, עמוס במידע שגוי ולא
מבוסס.

בית הספר כבר אינו מסתפק כיום בהוראת מיומנויות
היסוד, אלא דואג לטפח בקרב התלמידים את היכולת לטפל
במקורות העכשוויים של המידע, לנתח אותו ובעיקר, להיות
מסוגל להתמודד עם חוסר היציבות והדינמיות הבלתי
פוסקת של השינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולמנו,
תוך שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע."

מורים היום נדרשים לכל כך הרבה מיומנויות ,ידע ושינוי כמובילי דרך שלפעמים אני חושבת ביני לבין עצמי האם לא נותנים לנו יותר מידי קרדיט?
ואולי מאוד נוח לדרוש שאנחנו נעשה את הכל , בבחינת "אלה האחראיים וזהו תפקידם?"
כולנו היינו תלמידים פעם וגם היום( אבוי, זה לא יגמר לעולם?....)
כולנו הושפענו ממורים מסויימים ולכל אחד מאיתנו יש דמות או יותר מדמות של מורה שהשפיעה עלינו ועיצבה אותנו. בתקופתי לא הייתה טכנולוגיה כלל ובני הנוער היו הולכים ברחובות עם רדיוטייפ ענק ומניחים אותו על הכתפיים , למי שזוכר!!! זו הייתה הקידמה והטכנולוגיה הכי ענקית שלנו. ובכל זאת המורים המשפיעים ,והיו רבים כאלה לא השתמשו בשום כלי למעט בחזונם, התנסחותם ויכולתם המאוד מיוחדת להיות פדגוגים . הם הובילו מאות בני נוער מחפשי דרך, מתנסים וחסרי בטחון בדרך מסתורית ונפתלת , שרק לאחר ימים רבים ידענו לפרש,
ובכל זאת, הנה אנו בעידן של טכנולוגייה מתפוצצת ודמות המורה הופכת למין "גורו" של מחשבים ויישומים והבניות ומה לא בעצם?

הייתי רוצה להעלות כאן מספר שאלות והן?

1 עם כל הכבוד לטכנולוגיה- מה עם נפש האדם?
2 האם המורה שהוא בעצם מורה מקצועי ומלמד את מקצוע התמחותו אכן גם צריך ללמד יישומי מחשב?
3 האם אין איזו שהיא היררכיה או סדר אותו יש להחיל מגיל צעיר וללמד את יישומי המחשב ולהכניסם לתוכנית הלימודים כמצרך ברור מאיליו?

אין לי את כל התשובות אך בהחלט יש לי שאלות רבות.
אני בטוחה שכותבת המאמר אכן באמת מאמינה שבעידן טכנולוגי זה מורים צריכים להקנות גם יישומים בנוסף למקצוע ההוראה, גם ללמד את תלמידהם יכולות שיפוטיות.
מה שבטוח הוא שאנו ללא ספק על פתחו של עידן חדש עם כל המשתמע מכך.
תקוותי היחידה היא שכל אחד יעשה את המוטל עליו ועל הצד הטוב ביותר
ונאמר "אמן"