פייסבוק או לא פייסבוק???

שלום לכולם,
בשנה האחרונה החלה תאוצה בנושא הכנסת הפייסבוק לבתי הספר התיכוניים ושימוש בסביבת הפייסבוק כאמצעי לימודי נוסף.
הדעות בעד ונגד הן רבות. לכל אחד מהמקטרגים או מהמסנגרים יש את סיבותיו ואת משנתו החינוכית.
הנושא הופך להיות נושא שנוי במחלוקת ונכתבות עליו כתבות רבות הן בעברית והן באנגלית.ארצה להתייחס היום לסביבת הפייסבוק כאל סביבת למידה לכל צורך ועניין ואנסה לשתף אתכם במחשבותי ובתובנותי.

החלטתי השנה לנסות ולהתנסות בשילוב סביבת הפייסבוק כסביבת לימוד מקוונת וא-סינכרונית.נושא הלימוד מרחוק נמצא היום בכל אוניברסיטה ומכללה המכבדת את עצמה וקורסים מקוונים נכנסים כחלק מתוכנית הלימודים והינם  מאושרים ע"י משרד החינוך. הנטייה להפוך את זה לאפשרי גם בבתי הספר התיכוניים היא רק עניין של זמן וכבר מתחילים לראות ניצנים בבתי ספר שונים.
כמובן שיש לבסס כללי יסוד ולקבוע אמנה המחייבת לקודי התנהגות והתנהלות, אך ברגע שעברנו את המשוכה ,אין שום מניעה להכנס לעבודה.
פתיחת סביבת לימוד בפייסבוק היא סביבה בה המורה יכול להכניס סיכומי מאמרים , קישורים רלוונטיים לנושאים נלמדים ותקצירים של נושאים. כל אחד  ויכולותיו ועינייניו.התלמידים יכולים להיוועץ זה בזה  והמורה יכול בתוך מנהל הקבוצה לתמוך ולענות לשאלות ,או לא .
כך שיש לסביבת הפייסבוק יתרונות רבים. ברור שהנושא דורש קיום מחשבים ואנשי תמיכה ,שלא לדבר על מורים עם ראש פתוח והרבה סבלנות, שכן השטח, כפי שהוא היום הוא קשה וצריך המון כוח נפשי על מנת להסתדר.
אני באופן אישי  חושבת שכדאי מאוד לרתום רשת חברתית כזאת למטרותינו המקצועיים מפני שהילדים כבר שם וחבל לא לנצל את המומנטום.
לפניכם סרטון נחמד המראה מה אפשר לעשות בסביבת הפייסבוק.הסרטון משתמש בהומור.- בהחלט לא יזיק... תהנו

חיפוש עצמי...

שלום לכולם,

במסגרת שנת הלימודים הנוכחית ב"מכללה ללימודים אקדמיים" באור  יהודה התבקשנו  כולנו לחשוב על נושא לכתיבת סמינריון.
לאחר לבטים , קשיים וחששות החלטתי שאנסה לבדוק מה באמת אפשר לעשות בכיתה  בתיכון כאשר  תוכנית הלימודים החדשה באנגלית הכוללת קריאת יצירות ספרותיות וניתוחם על פי שבעה מאפיינים מסדר חשיבה גבוה, הפחתת שעות לימוד בכיתות שאינן ניגשות לבגרות והוספת עוד ספרי לימוד לנגד עיניי.

לא אשקר לכם, פעמים רבות שאלתי את עצמי בשביל מה אני צריכה את כל זה. האם באמת חסרים לי לחצים מיותרים? האם עצם העובדה ש   שאין מחשבים  בכיתות ושאין מערכת לשימוש במחשבים היא מספיקה לכשעצמה  כדי לגרום לכל אדם בר דעת להימנע מלהכניס לעצמו רעיונות לראש?

לאחר התלבטויות רבות ביני ובין עצמי החלטתי שאכן זמן בכיתה אין אבל אוכלל לקשור נושא לימודי שקראנו בספר הלימוד ואני אצור איזה שהוא עניין סביב עבודה הכוללת שימוש באמצעים מתוקשבים - אך אותה הם יצטרכו לעשות בבית.מכיוון שבתוך עמי אני יושבת החלטתי לקשור את העבודה במתן ציון ואפשרתי לכיתה לעבוד בקבוצות של ארבעה.
 נושא השיעור מהספר היה על בני נוער ששותים לשכרה ומתים כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול ועל ההשלכות של אלכוהול בכלל הן כתופעה חברתית והן כסכנה חברתית.
מהדיון שהתנהל בכיתה ומהצחקוקים  התרשמתי שהנושא אינו זר להם וכי חלק מהם יודעים על הנושא הרבה יותר מקרוב...
כאדם אשר דעותיו מאוד נחרצות ( יש אשר יגידו מיושנות) בנושא אלכוהול ובוודאי אלכוהול ובני נוער , החלטתי להרים את הכפפה ולשלוח את כיתתי לשיטוט בשדה האינטרנט ובצפייה מה הם יוכלו ללקט לי שם.
המטלה שלהם כללה את הסעיפים הבאים.
א. מציאת טקסט באנגלית (כמובן) הקשור לבני נוער וצריכת אלכוהול. נתתי הנחייה שהם יכולים לבחור מה שמעניין אותם - כל עוד הוא קשור בנושא - נפלא!
ב. את הטקסט יש לסכם במילים שלהם ולא חלילה "העתק הדבק" ( או איזו מהומה.... למה, כמה איפה ושמה... )
ג. להוציא  10 מילים באנגלית שהם חדשות ולא היו מוכרות.
ד. את תמצית המאמר לחלק לילדי שאר הכיתה ולפתח דיון בנושא הכולל  שאלות המתבססות על הסיכום הקצר.
ה. הבאת   סרטון הקשור לנושא מיוטיוב או כל מקור אחר שהם מכירים.
ו. מציאת שיר הקשור לנושא
(וואו, עכשיו אני רואה שהם ממש קיבלו  miniproject...)

הם יכולים להציג את הנושא באמצעות מצגת או כל דרך אחרת הנראית להם.ניתן להם תאריך יעד של חודש לעבודה.

ומה שקרה  במשך השבוע שלאחר מכן....
חלקם רץ למחנכת  והתלונן שאין להם זמן ומה פתאום גם  יש כל כך הרבה עבודה וגם  מבחן בעוד שבוע וגם bookreport  וגם שיעורי בית ובכלל... הם לא רגילים לכל כך הרבה עבודה!.
המחנכת כל  הפסקה תופסת אותי ושואלת האם אני יכולה לדחות או בכלל לבטל ,הם עמוסים מאוד...
אני- כבר שבועיים מחפשת שעתיים שאוכל להיות איתם בחדר מחשבים או להתחלף עם אחת המורות אשר מלמדת בחדר מסויים בו יש מקרן ומחשב סגור ונעול בתוך ארון...

ועכשיו תגידו לי אתם - מה בדיוק היה חסר לי? שלווה?  אומץ?  אולי שכל...?
בעוד שבועיים הם אמורים להציג את התוצרים שלהם. אספר לכם מה יהיה בהמשך.
אני באופן אישי מאוד התלהבתי , אני חושבת שזה תהליך מרתק ומעניין  אשר יוסיף תוכן ועניין ללימוד הרגיל בכיתה. מעניין מה יגידו החברה...

לסיום הנה סרטון המראה שימושים שונים של טכנולוגיה בהם מורים יכולים להשתמש בכיתה, המראה את כל התלבטויותיי :האם יש לנו זמן, מכשור אמצעים טכניים וטכנולוגים. ומי יעזור? הם לי? אני להם? האם זה מצדיק את כל העבודה והאנרגיות המושקעות בהסבר?  וכן, זה חשוב ,וכן ,זה מעניין, וכן הם הופכים גם ללומדים עצמאיים וכן ,דרך ההערכה משתנה- לא רק מבחן אלא גם משהו שיתופי ומקוון

מי במרכז???

שלום לכולם,

היום במסגרת השיעור של פרופסור וולנסקי-" סוגיות במדיניות החינוך בישראל" התבקשנו לקרא מאמר העוסק ברפורמות  במערכת החינוך ולחוות את דעתינו בנושא. שמו של המאמר הוא "שוב ושוב חוזרת הרפורמה " של לארי קיובאן  ,אשר דן בנושא הרפורמות  מראשית המאה  ה- 19. כותב המאמר מסביר שבמשך שנים רבות עברה מערכת החינוך טלטלות רבות, מה שגרם לשלוש גישות בסיסיות ועיקריות

-א. המורה במרכז.

ב-התלמיד במרכז.

ג- תוכנית הלימודים ותכניה במרכז.

לפני 150 שנה ,לאחר מלחמת האזרחים  הושם   דגש על "הילד במרכז "ותכנים לימודיים הרלוונטיים לעולמו. אנשי החינוך הפרוגרסיביים נאבקו על מנת להפוך את התלמיד למוקד העניין והכול נסב סביבו..החל מ 1970 ואילך שאפו אנשי חינוך פרוגרסיביים למעורבות פעילה של תלמידים, ללמידה פעילה שלהם  וליחסים בלתי פורמאליים בין מורה לתלמיד ולחיבור ההוראה אל העולם שבחוץ, שיטות הוראה חדשניות כמו קבוצות קטנות ,פרויקטים פעילים ושילוב טכנולוגיות חדשות היוו את ציון הדרך האולטימטיבי על מנת להתמקד בתלמיד

הנהגת ליבת תכנים או מקצועות משותפים אשר  תאפיין את לימודי כול התלמידים –הופכת בימינו למאסט.יחד עם זאת אנשי הזרם הפרוגרסיבי מתנגדים בנחרצות וטוענים כי יש לתת לתלמידים חשיפה למגוון נושאים ותכנים ועל התלמידים למצוא את המתאים והמעניין בעיניהם.חטיבות הביניים והחטיבות העליונות הם דוגמה לכך.

שינויים ורפורמות במערכת החינוך תמיד היו ותמיד יהיו. כל עוד קיימים תלמידים ומערכת על "היודעת" מה טוב ומה נכון ,לכאורה, יהיו קיימים רפורמות  המשתנות חדשות לבקרים.

האדם הוא יצור חושב, מנסה, מתנסה ומשנה. ככזה ,יש מין תפישה שאומרת,שחדש הוא טוב יותר ונכון יותר ומה שקשור לעבר הוא מן הסתם פחות רלוונטי.עצם קיומם של רפורמות ותפיסות חינוכיות שונות השמות פעם את המורה במרכז, פעם את התלמיד במרכז ופעם את תוכנית הלימודים במרכז הם רק אפיון אחד של התופעה. הדעות לגבי מה נכון ומה רצוי היו ותהיינה חלוקות באותה מידה שאנשים ותכנים משתנים ופני התרבות משתנה.

בתי ספר הם חלק אינטגרלי ממערכת שלמה הקשורה לפוליטיקה, לחוזק מדיני, לתרבויות ולכלכלה.

מערכת החינוך מתאפיינת בשינויים כמו שכלכלה וערכים חברתיים עוברים שינויים והתאמות. מערכת החינוך מצד אחד צריכה לבצע את התאמותיה לחברה לכלכלה ולפוליטיקה, אך מצד שני יש בה שוני אשר מקשה עליה  להשתנות ולתקן את עצמה באותה מהירות שעושות זאת הכלכלה והשינויים הפוליטים והאזרחיים.

חינוך טוב אשר תוצריו הם נערים ונערות צעירים אך בוגרים אשר מבינים מה נעשה בעולם ויודעים להתנהל ,לקחת אחריות ולהבין שפות ואריתמטיקה, יכולים להפגין "תוצרים" אלה רק לאחר שנים של לימוד והפנמה גם אם  נתעלם  משיטת הלימוד,תוכנית הלימודים או מי נמצא מרכז.

יש דברים אשר קשה מאוד לאמוד אותם ודרושות שנים על מנת שיהיה אפשר לבדוק איזו שיטה נכונה יותר.אין ספק שמערכת החינוך גם היא צריכה אוורור והתאמה לתקופה בה אנו חיים ואי אפשר להתנהל במאה ה21  עם שיטות לימוד, מבחנים וכיתות לימוד כפי שהיו נהוגות במאה ה-19.יחד עם זאת יש להפעיל שיקול דעת ולא "לזרוק את התינוק  יחד עם המים. "

כל שאבקש לו יהי...

שלום לכל החברים,
ארצה לשתף אתכם היום במאמר שקראתי  השבוע ואשר התפרסם באתר "ארגון המורים" אודי מלכה פרסם מאמר ושמו:  "1 0 עצות למורים לשילוב טכנולוגיה בהוראה".
הנה הקישור:http://www.irgun-hamorim.org.il/Content.aspx?atcid=21876

מה שמיוחד במאמר זה הוא עצם העובדה שמורה "בשטח ",ללא הרבה רעש וצלצולים מבין שאנחנו כבר בתוך עידן שילוב הטכנולוגיות השונות והשימוש בהן , וכי מערכת החינוך אינה יכולה לפסוח על כל מה שקורה בכל מקום אחר.

מר אודי מלכה מדבר על 10 עקרונות שונים וברשותכם אתייחס לכמה מהם.

"פרסם מידע חשוב - אחד היתרונות של הטכנולוגיה ובתוכה אתרי האינטרנט הוא יתרון הזמינות. ניתן להעלות לרשת מידע על הקורס שאתה מלמד, מידע שיישאר זמין לצפייה לאורך כל הסמסטר".

עד היום די הסתדרנו עם לכתוב דברים על הלוח או לתת דף מודפס.היום, ככל שאני לומדת יותר ,אני מבינה עד כמה חשובה נתינת פלטפורה לתלמידים המכילה את תכני השיעור , קישורים שונים ואף מאפשרת סביבת פורום פתוח בין התלמידים לבין עצמם או בינם לבין המורה.
תקשורת פנים אל פנים היא חשובה מאין כמוה, אך גיבוי הנושאים הנלמדים בצורת אתר כיתתי או פתיחת קבוצה כיתתית בפייסבוק היא חשובה לא פחות!!!

"אבל בבית זה עבד! - לא משנה מה הכנת: מצגת, סרטון או סתם קישור לאתר שתכננת לצפות בו ביחד עם התלמידים בזמן השיעור - חשוב לבדוק שדברים שעבדו בבית או על המחשב שעליו עבדת, יעבדו בדיוק גם על המחשב שעליו תציג בבית הספר. "

ללא ספק אחד הדברים המעצבנים ביותר שקורים  לנו!!!.המורה מכין מצגת או סרטון או משלב מספר אלמנטים שהוא רוצה להציג בשיעור באמצעות המחשב והופ- הוא מגיע לכיתה חדור רצון טוב ונרגש - אך תקלות טכניות שאינן קשורות בו מומעות ממנו להתקדם. לא מומלץ  לנסות חוויה כזאת עם כיתה בת 36 תלמידים רועשים וחסרי סבלנות....
הדבר היחיד שאני חושבת לעצמי הוא אולי להביא את המחשב הנייד האישי ואיתו לנסות מה שרוצים.
כן אני יודעת וגם מסכימה עם כל אלה מכם ,שמרימים גבה כרגע, ושואלים : נו באמת מה עוד תרצי שנעשה?....
לגמרי נושא כאוב.

" יצירת תוצרים על ידי התלמידים - נצל את הטכנולוגיה לפיתוח תוצרים על ידי התלמידים.

תיעוד התוצרים, שיתופם והצגתם מעלים את המוטיבציה של התלמידים ומאפשרים להם להציג תוצרים שהם גאים בהם"

רבותי, השבוע החלטתי שאני יוצאת מהקופסה וביקשתי מכיתה יוד שלי לעשות עבודה מתוקשבת. החברה הסתכלו עלי בבעתה ולא ממש ידעו מה אני רוצה מהם.מאחר ודנו בטקסט לימודי הדן בשימוש באלכוהול בקרב בני נוער, ביקשתי מהם למצוא באינטרנט מקורות מידע בנושא, סרטונים  שילוב של קטעי עתונות וכו' ולהכין איזושהיא פעילות המסכמת את הנושא , אך בצורה מקוונת.נתתי להם יד חופשית ואפשרות לעבוד בקבוצות של ארבעה והבטחתי להם חדר עם מחשב על מנת שנוכל להעלות את השיעורים שלהם.

האמת, הם די התרגשו ואני -די בפאניקה לראות האם הכל יעבוד ומה יהיו התוצאות.
אעדכן אתכם בהמשך...

לסיכום, מערכת החינוך צריכה לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות ולגרום להם להיות חלק אינטגראלי מהשיעורים.זה מעשיר ,זה מגוון, זה מעניין וזה הופך כל נושא להרבה יותר רלוונטי.
עד כאן להיום. נשתמע ברשומה הבאה...

תחל שנה וברכותיה....

שלום חברי היקרים,

התחילה שנת הלימודים תשע"ב ,הבאה עלינו לטובה.
הגעתי לבית הספר עם הרבה שמחה ורצון לחדש ולראות מה אני יכולה לתת ,שהוא שונה ונוסף ,ממה שנתתי עד היום.לתת את אותו ערך מוסף החשוב כל כך.
אני מספרת לכם עכשיו משהו אמיתי,לא הזוי ,הלקוח מתוך החיים. אני נכנסת לכיתת מב"ר. כיתה קטנה בת 10 תלמידים.נחמד , נכון?
אני נכנסת ,כל התלמידים בכיתה , עומדים. הסיבה- יש רק שני שולחנות .איפה כל השאר בוודאי תשאלו?
 אין!!!
אני לא מאבדת את העשתונות ומיד יוצרת קשר עם אב הבית האחראי למצבים אלה. הכל נעשה בשיעור , אני מזכירה לכם,  שיחה של מס' דקות ואב הבית טוען שאין מה לעשות , אולי אני לא צריכה ללמד בכיתה הזאת וייתכן שאני טועה???אני מסתכלת שוב במערכת שניתנה לי. לא , אני לא טועה .זו הכיתה ובה יש שולחנות שניים, כסאות שניים ותלמידים עשרה.פשוט, ברור . אוקיי.  לא נורא, לא נאבד עשתונות. פשוט שולחים מספר ילדים לחפש בכיתות אחרות. אולי משם תבוא הישועה.
כך מתנהל השיעור , כעבור עשרים דקות התלמידים מביאים את הכיסאות והשולחנות שהם צריכים הצליחו "לשנורר" מכיתות אחרות . יפה. עכשיו בואו נתחיל מההתחלה. ילדה אחת צועקת-  חם לה, למה המזגן לא עובד???
 צודקת, אני ניגשת למזגן ומנסה ללחוץ, אך אבוי, אין הוא עובד כלל!!!. שוב שיחה לאב הבית, שוב סחיטה של הבטחות על מנת שיבוא לסדר. היום כבר לא אך אולי מחר...

באותו היום חזרתי הביתה  על סף משבר. אני מורה כבר 18 שנה.  אני מאמינה בתלמידי. אני יודעת שאפשר לעשות שינוי ושהם דור העתיד ואנו -תפקידנו קשה, סיזיפי, מאתגר, נחוש, מעניין ומרתק.
אני לא תמימה. אני מכירה את המערכת . דברים קורים. זה גם חלק מהמציאות שלנו. לא אשקר לכם התלבטתי רבות אם לפרסם את הרשומה הזאת , והחלטתי שכן, משום שאיתה אני רצה קדימה במחשבה לאחד השיעורים שהיו לנו במכללה  עם מר. רוני דיין ממשרד החינוך ,אשר הרצה לנו על מערכת התקשוב שתיכנס לבתי הספר בקצב מואץ. בכיתה נערך דיון ומספר מורות הדגישו את חשיבותו של איש טכני בבית הספר ,אשר חייב להיות זמין, למקרה של תקלות ברשת ועד כמה איש כזה הוא נחוץ ועד כמה בלעדיו דברים מדהימים ורצון טוב לא יבואו לידי מימוש.

דרך אגב, הסיפור עם השולחנות, הכיסאות והמזגן לא נסגר..
אנו נודדים משיעור לשיעור ומחפשים כיתה פנויה.הבטיחו לי שהזמינו שולחנות ותוך שבוע הנושא יטופל. אז מה היה הנושא? שילוב טכנולוגיה במאה ה-21?
צרפתי לכם סרטון המראה פן אחר של המערכת, חייבים להיות אובייקטיביים , לא?

 הסרטון המראה מה עושה קבוצת ילדים בבית ספר כל יום במשך כ- 5 דקות, שדווקא לא קשור לטכנולוגיה, וכן יש להם כסאות בכיתה...

תהנו

מדריכות ומדריכים...

שלום לכולם,
כולנו מכירים את התופעה שבה אנו תוך כדי תהליך לימודי, או שיעור בכיתה  מרגישים שעברנו על מספר  דברים חשובים אותם אנו מסמנים ומציינים בצד על מנת לבדוק יותר לעומק, כאשר נחזור הביתה ונתפנה.
לעתים אנו רוצים להתמקצע יותר בנושא מסויים ומחפשים מקורות מידע שאינם נמצאים בכיתה על מנת להיעזר בהם ולחקור אותם.
סביבה אחת אפשרית אותה אני מצאתי , ואף נעזרתי בה היא "אתר מדריכים",
 הנה הקישור: http://www.onlineisrael.info/

מה שמאוד מצא חן בעיני באתר זה הוא הידידותיות שלו. הוא נוח למשתמש שאינו ,"חיית מחשבים", והוא בנוי מפירוט מדויק ובשלבים. לי בתור תלמידה שלומדת מהר כשמסבירים לה לאט זה מתאים...
בנוסף האתר מאוד מגוון ונותן מענה יפה למגוון נושאים הקשורים בחיפוש מידע אינטרנטי עדכני.חשוב לציין שהאתר הוא חינמי , וההתחברות אליו פשוטה.
 הנה מספר דוגמאות לדברים שאפשר למצוא באתר זה:

אתר מדריכים חינם: בניית אתרים, בלוגים, קידום, גימייל, גוגל, אינטרנט, מחשב ועוד .

בנוסף, מדריך לבניית אתרים בחינם, גוגל סייטס,גוגל אדסנס ,אקסל ועוד.

סביבה נוספת היא סביבת ה- YouTube

הנה הקישור:    http://www.youtube.com/?gl=IL   

המאפיין והייחודי בסביבה זו היא האפשרות המדהימה בה אתה ממש רואה איך נעשים הדברים בסרטונים. כמעט כל מה שאתה מחפש אתה יכול לראות ועל כל נושא יש אין סוף סרטוני הדגמה הן בעברית והן באנגלית.תפקידי כאדם מחפש הוא לבדוק למה אני מתחברת ומה לדעתי מציג את הנושא אותו אני מחפשת בצורה מקיפה ובנויה ביותר בשבילי.

בקיצור נמרץ, ראו כמה החיים  הטכנולוגיים יכולים להיות קלים אם רק יודעים במה להיעזר.

נסיים בדוגמה מאתר ה-יוטיוב המראה איך אפשר ליצור מסמך בגוגלדוקס.

 

בלוג או ספוג ?

שלום לכולם,
היום חשבתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה לספר לכם או אולי לדון איתכם ואז החלטתי שאחרי פוסטים בנושאים שונים אני רוצה בעצם לבדוק את הסביבה בה אני כותבת והיא סביבת הבלוג.
היום כל מי שהוא מישהו או רוצה שיתייחסו אליו כאל מישהו כותב בלוג.כולנו נהיינו בלוגרים - והשמחה רבה...
פוליטיקאים משתמשים בהם, סלבריטאים משתמשים בהם ,עיתונאים משתמשים בהם ואנשי חינוך משתמשים בהם . הכיוון הוא כמובן פתוח וכל אחד משתמש בזה לצרכיו , על פי תכונותיו וכישוריו.
ההתלבטות שלי היא האם כתיבת בלוג בתור פלטפורמה חינוכית אינה מוערכת יתר על המידה? האם באמת אנשי חינוך מוצאים אותה רלוונטית לנושא אותו הם מלמדים בבית הספר? ומי קובע אם מה שאנו כותבים מעניין?
ואז, כמובן בדקתי בגוגל מה זה הבלוג הזה מבחינה של אפיון "ויקיפדי". והנה מה שמצאתי: בלוג-" הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה."(ויקיפדיה).
טוב, חשבתי לעצמי - אז אכן הבנתי. אך יחד עם זאת צריך גם לבדוק מה השימושים האפשריים הבית ספריים במערכת החינוך . האם יש נטייה לקדם כתיבת בלוגים? בין מי למי? בין מורה לתלמיד? אולי רק בין המורים לבין עצמם? ואולי כולם יחד? שאלות רבות -ופונים לויקיפדיה ה"גורו" העכשווי.

הנה מה שכתוב "בכדור הבדולח"
"בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך"
יפה. קצר ומתומצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אך בזאת לא תמה הסאגה רבותי.... קיימים מספר סוגים של בלוגים חינוכיים, אביא כאן בקצרה את אלה שמצאתי בויקיפדיה על מנת להמחיש לכם עד מה רבה חשיבותם בתחום המקצועי והרלוונטי לנו כל כך בתור מורים.

סוגי בלוגים חינוכיים:

1. בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.

2. בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.

3. בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.

4. בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם.

והיתרונות? או... אלה הם רבים!!!

- אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.

- יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.

- מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).

- תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות. (ויקיפדיה)

חברים- קראתי ,התרשמתי ואימצתי.
אני לא מבטיחה לקום מחר בבוקר ולהיות " חיית -בלוגים"! אל תשכחו ,שבכל המכלול אני מורה שרצה 30 שעות שבועיות בין קומות עליונות לתחתונות וצריכה "להרביץ תורה "בתלמידי היקרים. אבל, בהחלט ננסה. מי יודע אולי עוד אשתמש בזאת בתור הערכה חלופית , וגם מאתגרת...
לסיום סרטון המסביר איך אפשר לייצר תנועה בבלוג שלנו- מה שנקרא "עסקים כרגיל"...