"רפורמות בחינוך- פופוליסטיות זולה או חשיבה מערכתית אמיתית?

שלום לכולם,
במערכת החינוך בישראל  וגם במדינות העולם הנאורות היו מתמיד מתחים  וניסיונות
שינוי בכל הקשור למערכת החינוך , אופיה והצהרות הממשלות השונות בדבר אותה "חשיבות עליונה " שכולם  מאוד מייחסים לנושא. נשאלת השאלה האם באמת כל אחת מהממשלות השונות מעריכה נכונה ויודעת מהו ערכו של חינוך טוב, מערכת ערכים אמיתית ויכולת של מערכת אחת הקושרת תלמידים ומורים בקשר אחד ורציף להוביל שינויים ,אשר אינם  שזורים בד בבד עם  מערכות אחרות במדינה  ואינם באים לידי ביטוי גם במערכות אחרות בו זמנית.

בקורס "סוגיות במדיניות החינוך"  אותו אנו לומדים במכללה התבקשנו לקרא מאמר  העוסק בנושא של "עליית תנועת הסטנדרטים והמחיר שגבתה"-  אתו כתב מרצה הקורס שלנו-פרופ' עמי וולנסקי.

המאמר דן בנושא הסטנדרטיזציה של מערכת החינוך במדינות שונות ובודק האם אכן אכיפתה של סטנדרטיזציה הייתה הפתרון לכל תחלואי החברה ועזרה בשיפור הישגיהם של התלמידים.

בשנות ה-80 ו ה-90 מערכת החינוך אימצה מדיניות של סטנדרטים.- מה שהוביל אותה לשימוש במבחנים המבוססים על מדיניות זו ואשר תפקידם לבדוק האם אכן כל התלמידים עומדים ברף החינוכי אשר הוצב.מדיניות זו הייתה מאוד קשוחה ולא לקחה בחשבון מה רוצים תלמידים ומורים,כיצד אפשר לשלב ולקדם יצירתיות ובעצם נצמדה לשיטות ארגוניות ישנות ולא התאימה את עצמה לחידושים החברתיים ולקדמה. איכות בחינוך פורשה בדרך של סטנדרטיזציה והייתה מאוד שרירותית.אחד הדברים החשובים ביותר היה הסטנדרטיזציה של תוכנית הלימודים ובשטח החלו להתפתח  שני סוגי הערכה: האחת בודקת ידע והשנייה בודקת מסוגלות .כך הפכו הבחינות לחלק הקושר את מערכת הלימודים להצלחתה של החברה.בסטנדרטיזציה נכללו  שלושה מקצועות ליבה ושישה מקצועות יסודכאשר כולם היו צריכים להיות מקושרים למטרות וברי מדידה והשגה.בשנת 1989 גובש בארה"ב מסמך  המסמן את המשימות אותן יש להשיג עד שנת 2000 ובו פירוט של דברים כמו- "90% מהתלמידים יסיימו תיכון , כל בית ספר אמריקאי יהיה נקי מסמים ואלימות, תלמידי ד' ח' ויוד יפגינו שליטה טובה במקצועות היסוד  וכל אחד מהבוגרים יהיה אוריין ובעל כלים להתמודד עם הכלכלה העולמית."

 ישראל מקימה "כוח משימה לאומי" בשנת 2003 בו היא מתווה את קביעת הסטנדרטים במקצועות השונים – ושוב סטנדרטים הופכים לעדיפות עליונה.

לאחר קריאת מאמר מעניין זה, גיליתי שיש לי מספר הסתייגויות  והתחבטויות לגבי אופייה האמיתי של רפורמה , מה היא צריכה להשיג ומה הם הכלים בהם היא משתמשת, להלן תובנותי:

סטנדרטים ומסגרת הם דבר שנכון ליצור אותו והמתווה שלהם חשוב.יחד עם זאת, צריך לשמור על "ראש –פתוח" ולהבין שלא כל מה שמתאים למדינה ולתרבות אחת יכול בהכרח להתאים למדינה אחרת.חינוך ובוודאי חינוך לערכים הוא אינו קל למיתוג ולהערכה מספרית. תהליכים חינוכיים רבים המתחילים במערכת החינוך מבשילים שנים רבות לאחר שהתלמיד עזב את מערכת החינוך הקונבנציונלית.הפיכת הסטנדרטיזציה הפכה את המורים לכלי לניגוח ולמעין "כלבוייניק" אשר אחראי על כל תוצרי החינוך וכשלונותיו. אף מערכת לא השכילה עד היום לחלק את החינוך ואת שנות בית הספר לכלים יישומים ונראה כי רוב הזמן עסוקים בלשנות את השינוי.חינוך אינו אופנה משתנה , אך הוא פתוח וצריך לקחת בחשבון צרכים שונים  רצונות שונים והתאמות של תוכניות הלימודים לקדמה.כל זאת יש לעשות יחד עם מתווה ברור והצבת גבולות של מה כן ומה לא. צרכי החברה הם משתנים ויש להפוך את מערכת החינוך ליותר גמישה ולשנות יעדים לפי הצרכים המשתנים. מערכת החינוך צריכה לאפשר לתלמידה יותר אפשרויות בחירה ויותר גיוון ,תוך שימת דגש על חיברות, כבוד הדדי ופתיחות.אם רוצים אכן לגלות כי לחינוך יש כוח יש להפעיל את התלמידים ולהפוך אותם לחלק פעיל ולוקח חלק בחברה אשר מחוץ לכותלי בית הספר.יש לאפשר לנוער להתנדב במסגרות שונות , להקים צוותים של "נוער עוזר לנוער" ולאפשר יותר אפשרויות בחירה בתוכנית הלימודים. אני מאמינה שדיאלוג כזה יהיה מועיל יותר ויאפשר סביבת לימודים מיטבית.

להוציא אייפונים בבקשה?.....

שלום לכולם,
היום במסגרת שיעור בספרות אנגלית  קראנו את הפואמה המפורסמת     " The Road Not Taken" של רוברט פרוסט.זהו שיר מאוד עמוק המתאר את בחירתו של הסופר העומד בצומת דרכים ובוחר דרך אחת על פני השנייה תוך התלבטויות רבות בינו לבין עצמו לגבי מהות בחירתו ,האם היא נכונה והאם שונות בחירתו גורמת לו ללכת" בדרכים בה מעטים הלכו" עם כל ההשתמעויות הפילוסופיות. עד כאן זה נשמע טוב ויפה אלמלא זה היה כתוב באנגלית גבוהה עם מטפורות ודקויות ומיועד לחברה בכיתה יוד ולא הכיתה אינת כיתת דוברי אנגלית...

טוב, לא נורא!!! נעבד את זה, נדבר על זה, נסביר את זה ונעבור גם את המשימה הזו.לא?
ואיך זה קשור לאייפונים אתם בוודאי תוהים.ובכן הנה סיפור המעשה...
לאחר שהבטחתי לכיתה שאת השיר המורכב/פילוסופי/ לא ברור /כבד /מעורר השראה/רוחני הזה אנו נעבור בצורה חלקה ולאחר שביצענו מספר פעילויות מקדימות להבנת הפואמה הקלאסית חלפה בראשי מחשבה שאולי יש משהו מוכר יותר ומתנגן יותר שיוכל לעזור להם.רציתי להראות להם איך ההתמודדות היום יומית והבחירה שכל אחד מאתנו עושה בחייו היא דבר מאוד שכיח ומה שחשוב הוא שנהיה שלמים עם הבחירה שלנו ועם התוצאות שלה.ואז עלתה בראשי התובנה שאולי אולי אולי... אם אוכל להשמיע להם את השיר " I did it my way " המפורסם של פרנק סינטרה,  הם יוכלו לשמוע ולהתחבר יותר. ואז שאלתי "לכמה יש אייפונים או טלפונים עם אינטרנט? כל הידיים הורמו.לא היה צריך לשאול  מי לא הביא ... ותוך דקה יכולנו לשמוע את השיר ואת המנגינה.

הכיתה היתה מאושרת. ראיתי על הפנים שלהם את השמחה ואיך הדברים לאט לאט "נופלים למקומות הנכונים". ואז הבנתי כמה חשוב שיש אפשרות גישה לאינטרנט ומחשבים  ואייפונים. הכל  בשירות החומר הנלמד.אין מנוס וגם לא צריך שיהיה, כייף,ממש כייף שאפשר לעשות גם דברים כאלה!!!

לסיום, נסיים  בשיר המדהים של פרנק סינטרה  I did it my way

לא שכחו אותי בבית....

שלום לכולם,
האם אתם מכירים את התסריט בו המורה נכנסת לכיתה ומבקשת מהתלמידים להוציא ספרים?
ואת ההמשך הצפוי בו התלמידים אומרים ששכחו את הספר בבית?....
ובכן, לא עוד!!!!

השבוע התבשרנו כי החל משנת תשע"ג יוכלו ללמוד כל ילדי ישראל מתוך ספרים דיגיטליים.לא רק שיוכלו, אלא אפילו ישלמו פחות כסף על ספרים כאלה ב-60%!!!!

אכן,הגיעו ימי המשיח!

משרד החינוך פרסם חוזר מנכ"ל ובו הפירוט והעדכון לגבי נושא זה.
הנה הקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/6/6-3/HodaotVmeyda/H-2012-1-6-3-1.htm


יתרונו של הספר הדיגיטלי על פני הספר בעל הכריכה הקשה הוא כלכלי ובעל אמות מידה חדשות ממה שהיו נהוגות וידועות עד היום. מהיום הספרים הדיגיטליים יכילו בנוסף לתכנים הלימודיים גם קישורים רלוונטים למקורות מידע נוספים, סרטונים ובכלל עולם שלם של אמצעים טכנולוגיים שלא היו עולים על הדעת אלמלא העידן הטכנולוגי שפשט בכל חלקה טובה ואלמלא הצורך הקושר אותו עם העולם החינוכי -תקשובי.
הילדים יוכלו מהיום להיות נגישים מתוך הספר שלהם -למקורות מידע שונים, מילונים, להדפיס דברים, לסמן לחפש ומה לא. עולם עתידני? ממש לא!.
אני רוצה להביא בפניכם ציטוט הנלקח מתוך חוזר מנכ"ל אשר פורסם החודש לגבי נושא זה.

"להלן הגדרות של רמות פיתוח שונות לספרי לימוד דיגיטליים. תקנים מפורטים לכל אחת מרמות אלה יפורסמו בהמשך.

1.

ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 2. ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי שאפשר להורידו למחשב (דוגמת PDF, EPUB). על הספר להיות זמין לקריאה בכל סביבה ממוחשבת ובכל מערכת הפעלה (לדוגמה Windows, IOS, MacOS, Android). הספר יהיה זהה בתוכנו לספר הלימוד המודפס הקיים, ובנוסף יאפשר גם את הפעולות האלה: הדפסת דפי עבודה נבחרים, סימון, חיפוש, כתיבת הערות בצמידות לטקסט, הפניות לאתרים (דוגמת Dictionary.com ,Google). 3. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ב' – ספר לימוד בפורמט דיגיטלי העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית – רמה א', הכולל את התוספות האלה: 4. ספר לימוד דיגיטלי – רמה ג' – ספר העומד בתנאי ספר לימוד בגרסה ב' ובנוסף מכיל גם תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי שהוא חלק אימננטי מהספר, וכן תמיכה במערכות לניהול למידה (Learning Management System - LMS) ." אני ,באופן אישי כבר לא יכולה לחכות. זה נשמע לי ממש הזוי . איך זה ייתכן, הרי זו ממש מהפיכה. האם באמת נוכל כולנו להגיע למצב בו אנו שואלים את הילדים מי  לא שכח את הספר בבית...?

המדריך למורה המתוקשב.....

שלום לכולם,
בשם החידושים הגלובליים, הצפת עולמינו בחידושים טכנולוגיים ובשם "תוכנית התקשוב הלאומית" פרסם משרד החינוך
יישומים למורים מטעם המנהל למדע וטכנולוגיה.
הנה הקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/PituchTochenDigitali/Oryanut_Machshev.htm
מגמת משרד החינוך לפתח עד כמה שאפשר את נושא התקשוב ולהפוך אותו לנושא לאומי ,שלא לדבר על להטמיע אותו בתוך מערכת החינוך, משמח אותי מאוד, שכן אני בתור מורה לאנגלית מוצאת שיש דברים אדירים, אשר אפשר להכניס לכיתה בזמן שיעור הקשורים לכל מה שנלמד בתוכנית הלימודים באנגלית , בן אם הם קשורים קשר ישיר או קשר עקיף.

במסגרת לימודי לתואר שני הגעתי לאתרים רבים די באקראי, מה שהפך אותי לסוג של "ציידת אתרים", ומכל דבר שאני מחפשת אני מוצאת עוד ועוד דברים המלמדים אותי ונקשרים לכל מיני הפעלות ותכנים אשר אני מלמדת בכיתה.

אחת הבעיות הטכניות המצערות אשר די כובלות אותי (אני חייבת לומר )היא הבעייה הקשורה ב- " אבל איך עושים את זה?"
כמובן שכבר שמעתי את חברי המלומדים אשר מציעים לי קורסים רבים אשר אפשר להירשם אליהם, בעוד אחרים מרמזים לי שתלמידי הם מאגר בלתי נדלה של ידע בנושאים אלה .
אני מוצאת את עצמי די הרבה מחפשת מענה בסביבת הyoutube המוכרת ולומדת לא מעט מסרטונים איך אפשר לעשות דברים, כך שמיותר לציין כמה שמחתי כאשר אחת מחברותי ללימודים העלתה קישור בסביבת הפייסבוק דרכו אפשר  ללמוד כמעט כל מה שחשקה נפשינו באופן אישי ומקוון.אני מתכוונת כמובן לקישור המופיע למעלה.
על מנת לספר לכם מעט על חוויותיי , אפתח ואומר שבדקתי ארבעה קישורים ולא את כולם וכולם היו אקראיים. רציתי לראות האם "סוס קרבות וותיק" שכמוני אכן יצליח להבין וליישם  את הנאמר או שאולי התוכנית יומרנית מידי ומנותקת מהשטח .
הנה ממצאי:
א- חלק מהסרטונים היו ברמת "למתקדמים בלבד"
ב- לאדם כמוני , אשר אינו בקיא ברזי  הטכנולוגיה, הסברים כתובים כפי שהופיעו יכולים לגרום לתחושת תסכול  נוראי שכן הם ממצים מאוד ובהחלט מיועדים  למי שכבר בתוך העולם הזה.
ג- לחלק מהסרטונים לא היתה אפשרות של "קירוב המסך וממש צפייה ממוקדת בטקסט הוויזואלי. כל דרך שלי  לקרב או להגדיל את המסך עלו בתוהו.

לסיכום:
גם כאשר יש רעיון נפלא כמו הרעיון של מנהל המדע והטכנולוגיה, עדיין יש לקחת בחשבון שלא כל המורים עוסקים או בקיאים בענף הטכנולוגיה ולכן אולי יש צורך להכין מקבץ למתחילים ולמתקדמים.
בנוסף חייב להיות מישהו אחראי אשר מפקח על הדברים ובודק אותם לפני שהם מועלים לרשת. אני חייבת להיות גם אובייקטיבית ולציין שלמורים אשר כבר מבינים ברזי הטכנולוגיה, זוהי שיטה מצוינת ללימוד של הנושאים השונים ובהחלט יכול לענות על צרכים  שונים.

לפניכם סרטון מדליק שמצאתי ביוטיוב - סרטון "מדריך פוטושופ איך להכין מברשת חדשה בפוטושופ" . ראו כמה פשוט ,קולח וברור זה נראה וגם נשמע - גם למי שאינו בקיא ברזי הטכנולוגיה.

הקרב החינוכי על הפייסבוק...

שלום לכולם,
בפוסט הקודם שלי ניסיתי במעט להסביר לכם את השימוש בפייסבוק בתור סביבת לימודים מקוונת לשימוש לימודי בתיכון.
השבוע החלטתי לאחר לבטים רבים שאני רוצה להתנסות בפיתוחה של יחידת לימוד מקוונת שאכין ואפרסם בקבוצת לימוד שאפתח בפייסבוק.לשם כך, הלכתי לבקש אישור מסגנית המנהל אשר אמרה לי כי היא תצטרך להתייעץ עם המנהל לגבי נושא זה, אך הפיגה את חששותי באומרה שאין לי מה לדאוג כל עוד מדובר בקבוצת לימוד ולא באישור חברויות עם תלמידים .
יצאתי מרוצה משיחה זו, אולם, מייד למחרת נאמר לי ,שיש איסור מוחלט להשתמש בסביבת הפייסבוק בתור סביבת למידה ולגיבוי- יצא השבוע בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך חוזר העוסק כולו בנושא זה.
הנה הצירוף לקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/9/9-4/HoraotKeva/K-2012-4-1-9-4-10.htm

אם נעיין היטב בחוזר מנכ"ל נוכל להבחין בניואנסים דקים המתירים תקשורת ברמה מסויימת מאוד ועם הסתייגויות רבות.
מנהל בית הספר בו אני לומדת שלח לכל המורים את החוזר לקריאה ובו הדגיש את המשפט הבא"

§      "    גבולות הפרטי והמקצועי: ברשת מתקיימות אינטראקציות באופן שוטף ובמקביל לפעילויות נוספות. מאפיינים אלה תורמים לטשטוש הגבול בין הפרטי למקצועי, בין ההולם לבלתי-הולם ובין הֶקשרים שונים. "

וגם את המשפט הנ"ל:" 

"בפעילות חינוכית ברשתות חברתיות שעיקר מטרתן היא ניהול קשרים חברתיים הקשרים מטשטשים את הגבול בין פעילות אישית-פרטית של מורים, הורים ותלמידים לבין פעילות חינוכית-מקצועית. מאחר שסביבה זו נעדרת מנגנוני בקרה וניטור, אין אפשרות להבטיח מענה שוויוני והוגן לכלל התלמידים ופעילות מתוכננת ועקבית או לבצע ניטור. כמו כן, קיים סיכון לניצול לרעה של חופש הביטוי, לפגיעה בפרטיות, לפגיעה בשם הטוב של אדם, לפריצת הגבול בין תקשורת מקצועית לתקשורת אישית, לחשיפה לתכנים פוגעניים ועוד. מסיבות אלו השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. "

מכיון שאני עובדת במערכת החינוך ומכבדת גם את מנהל בית הספר וגם את משרד החינוך,החלטתי שאת רעיוני אגנוז ואף אנסה דרכים אחרות להעלאת חומר לימודי מקוון אשר יפורסם בסביבה שונה מסביבת הפייסבוק.למרות שהנושא מכיל ניואנסים דקים כפי שציינתי לפני כן ולדעתי אין כאן חריגה מקודים חינוכיים , איני מתכוונת להלחם כדון קישוט בתחנות קמח, אלה לבצע "עיקוף " אלגנטי ולהמשיך למצוא את מה שיעבוד בשבילי ובשביל תלמידי בלי לגרור יותר מידי בעיות אתיות.

לדעתי, יש פה החמצה ואפילו חוסר מודעות דווקא של משרד החינוך להשתמש בסביבת הפייסבוק כפלטפורמה  לימודית מדהימה, אך אני חייבת לציין שאני מבינה בהחלט את החשש הנלווה ואכן הנושא רגיש ועם טיפול בלתי הולם וחוסר ידע של מורה או תלמיד יהיה אפשר לעשות טעויות , אותם מנסה המשרד לבלום מבעוד מועד.

יש לקחת בחשבון שהנושא על כל מורכבויותיו הוא נושא פתוח לדיון אקדמי וייתכן שסביבת התיכון וגילאי התלמידים שם עדיין לא מאפשרים הבשלת תהליך, מה שאפשרי יותר בסביבות אקדמיות אחרות

מעניין יהיה לגלות מה יקרה בהמשך...