יום שבת, 27 באוגוסט 2011

בלוג או ספוג ?

שלום לכולם,
היום חשבתי לעצמי מה בדיוק אני רוצה לספר לכם או אולי לדון איתכם ואז החלטתי שאחרי פוסטים בנושאים שונים אני רוצה בעצם לבדוק את הסביבה בה אני כותבת והיא סביבת הבלוג.
היום כל מי שהוא מישהו או רוצה שיתייחסו אליו כאל מישהו כותב בלוג.כולנו נהיינו בלוגרים - והשמחה רבה...
פוליטיקאים משתמשים בהם, סלבריטאים משתמשים בהם ,עיתונאים משתמשים בהם ואנשי חינוך משתמשים בהם . הכיוון הוא כמובן פתוח וכל אחד משתמש בזה לצרכיו , על פי תכונותיו וכישוריו.
ההתלבטות שלי היא האם כתיבת בלוג בתור פלטפורמה חינוכית אינה מוערכת יתר על המידה? האם באמת אנשי חינוך מוצאים אותה רלוונטית לנושא אותו הם מלמדים בבית הספר? ומי קובע אם מה שאנו כותבים מעניין?
ואז, כמובן בדקתי בגוגל מה זה הבלוג הזה מבחינה של אפיון "ויקיפדי". והנה מה שמצאתי: בלוג-" הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה."(ויקיפדיה).
טוב, חשבתי לעצמי - אז אכן הבנתי. אך יחד עם זאת צריך גם לבדוק מה השימושים האפשריים הבית ספריים במערכת החינוך . האם יש נטייה לקדם כתיבת בלוגים? בין מי למי? בין מורה לתלמיד? אולי רק בין המורים לבין עצמם? ואולי כולם יחד? שאלות רבות -ופונים לויקיפדיה ה"גורו" העכשווי.

הנה מה שכתוב "בכדור הבדולח"
"בלוג חינוכי הוא בלוג העוסק בתחום המוגדר כחינוכי או לימודי ובדרך כלל מיועד להפיץ מידע בתחומי החינוך, הדעת והלמידה השונים לאנשי חינוך וצרכני חינוך"
יפה. קצר ומתומצת. בדיוק כמו שאני אוהבת.

אך בזאת לא תמה הסאגה רבותי.... קיימים מספר סוגים של בלוגים חינוכיים, אביא כאן בקצרה את אלה שמצאתי בויקיפדיה על מנת להמחיש לכם עד מה רבה חשיבותם בתחום המקצועי והרלוונטי לנו כל כך בתור מורים.

סוגי בלוגים חינוכיים:

1. בלוגים שנכתבו על ידי מורים למען מורים אחרים. בלוגים אלו כוללים הצעות לפעילויות חינוכיות או לשיעורים, סיפורים מהשטח במטרה לתת למורים רעיונות להתמודדות במצבים דומים.

2. בלוגים שנכתבו על ידי תלמידים כחלק ממטלות החובה בבית-הספר. בבלוגים אלו התלמידים מציגים תחום לימודי אותו המורה ביקש, מזווית הראיה שלהם, תוך חקר התחום בספרים, אנציקלופדיות ובאינטרנט והצגת סיכומים בבלוג. על ידי הבלוג התלמיד יכול לפתח את הכתיבה שלו ואת יכולת הביטוי העצמי שלו.

3. בלוג בית-ספרי או בלוג כיתתי הנכתבים על ידי מורים או תלמידים. בבלוג בית-ספרי יועברו הודעות בין המורים, רעיונות ודיווחים על הנעשה בבית-הספר בין המורים, כשכל מורה יכול להוסיף תגובות משלו. בלוגים אלו יכולים להיות יומנים מקצועיים ומקור הודעות ממוחשב לעדכון כל סגל המורים. בבלוג כיתתי תהיה אינטראקציה בין התלמידים לגבי תחומים הקשורים לכיתה, העברת הודעות, דיווחים, חוויות ועוד.

4. בלוג מקצועי הנכתב על ידי מורים העוסקים באותו מקצוע/תחום דעת. המורים יוכלו להעביר ביניהם מידע, דעות, רעיונות ועוד ולקבל משוב ואת דעתם של עמיתים בתחום. התלמידים יוכלו גם הם להיות שותפים ולהביע דעתם.

והיתרונות? או... אלה הם רבים!!!

- אינטראקטיביות: שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירת המשימה החינוכית תוך כדי ביצועה.

- יתרונות החקרשת (WebQuest) הכוללות העברה מהנה של החומר, מיומנות חיפוש ברשת יוצרת תחושת בילוש מאתגרת אולם להבדיל ממנה בלוג אינו יחידה סגורה המועברת לתלמידים ומאפשר משוב.

- מסייע לתלמידים בשיפור ביטחונם האישי הם חשים כ"נחשבים", "מועילים".
מאפשר לכותב הבלוג ולקוראים אפשרות להגיב להעיר ולהאיר באופן חופשי ללא כל מגבלה (מהווה גם חיסרון).

- תגובה לבלוג אחר – כאילו הייתה תגובה לעבודה של תלמיד אחר ו/או התייחסות לדברי האחר - סובלנות. (ויקיפדיה)

חברים- קראתי ,התרשמתי ואימצתי.
אני לא מבטיחה לקום מחר בבוקר ולהיות " חיית -בלוגים"! אל תשכחו ,שבכל המכלול אני מורה שרצה 30 שעות שבועיות בין קומות עליונות לתחתונות וצריכה "להרביץ תורה "בתלמידי היקרים. אבל, בהחלט ננסה. מי יודע אולי עוד אשתמש בזאת בתור הערכה חלופית , וגם מאתגרת...
לסיום סרטון המסביר איך אפשר לייצר תנועה בבלוג שלנו- מה שנקרא "עסקים כרגיל"...






יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

בחזרה ללימודים....

שלום לכולם,
היום היתה לנו ישיבת צוות לפני חזרה לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה.
לאחר שנת שבתון בה התנתקתי מבית הספר מאוד שמחתי לחזור ולהפגש עם הצוות שלי שהוא צוות יעיל  וכריזמתי. לא אשקר לכם, הייתי גם מאוד סקרנית  לבוא ולראות מה התחדש . אולי משהו בכיתות השתנה, אולי הכניסו מחשבים  אולי תלו תמונות על הקירות החשופים או  אולי  שתלו עץ....
 הגעתי בשמחה וממש חיפשתי "מה נשתנה" שכזה.
אני עוברת השנה שנה של חידושים וטלטלה עזה בתחום הידע הטכנולוגי והאפשרויות וחשבתי שגם לבית הספר משהו בוודאי הגיע. מדברים כל כך הרבה על מיומנויות המאה ה21- שמן הסתם הייתי בטוחה שגם לשם זה חילחל .
 אך, כמו שאומרים "לא דובים ולא יער". הכל בדיוק אותו הדבר. !!!דווקא יש לי מספר רעיונות שהבטחתי לעצמי ליישם בשנה הבאה הקשורים בתקשוב ובגרירתו למערך השיעורים שלי , אך לצערי, לא אוכל עקב חוסר מחסור בתשתיות.
אבל...
החלטתי שאם אני לא יכולה להביא את הכיתה אל הטכנולוגיה, אני אשלח  את הטכנולוגיה לכיתה.
 מה אעשה?
החלטתי "להפיק " פרוייקט שבו החברה יצטרכו פעם בשבוע בזוגות לקרא משהו שעניין אותם ולבוא ולספר לכיתה עליו.
אתן להם שמות של אתרי עיתונים מקוונים בשפה האנגלית והם יכינו מין שיחה על הנושא שבחרו ויעניינו את הכיתה.
אפילו חשבתי אולי להתנסות עימם בכתיבת בלוג , אבל את זה אני בינתיים משאירה על "אש קטנה"
 אין! משהו  אני חייבת לנסות!. מה שנקרא "בקטנה".  אני ממש רוצה להתנסות. פתאום נראה לי שאני חוזרת לימי הביניים וזה לא מוצא חן בעיני!!! אני יודעת שיש עוד דברים כייפיים ומעניינים שאני יכולה להכניס לשיעור. לא יכול להיות ששיעור יהיה סביב ספר ומחברת כל הזמן.אפשר וצריך ולגוון ולהכניס את אותו ערך מוסף.
לסיום צפו בסירטון משעשע על  גוגל, כפי שהוא נתפס בעינהם של בלו וילד הגונגל

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

עוד קצת ודי...

שלום לכל החברים
אנו לקראת סיום הסמסטר השלישי.
מצד אחד אני מאושרת שהסוף קרב ומצד שני אני לא רואה את הסוף... האם אתם מכירים את ההרגשה הזו?

אנו כרגע בעיצומן של הגשת עבודות  רבות  שאינן נגמרות. אני די עייפה. לא עייפה מהעבודות עצמן כמו שאני עייפה מהדרישה להגיש עבודות בסביבות שהן לא מוכרות לי וזרות.
אסביר את עצמי. במשך הסמסטר הזה שמענו על דברים שונים. שמענו על שפת HTML שמענו על "הלוח החכם"
למדנו קורס בצורה מקוונת והציגו בפנינו תוכניות חשובות שרובן מיועד לבתי הספר היסודיים והחטיבה, את כולן צריך לאשר מנהל התיכון,אגב, והכל די תלוי בתובנותיו ובמרכיב הכלכלי.
תוכניות לתיכון - אין. בינתיים. אפילו קיבלנו הצעה לשלוח דברים שאנו עושים למשרד החינוך לאישור. מי יודע אולי יום אחד נהיה סלבריטאים...
ועל מה " הדרמה "הפעם? בוודאי תשאלו  אז הנה זה מגיע.
לא  בכדי בחרתי למעלה את המילה "שמענו על" . הייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה לספר לכם ש"למדתי ליישם את ..." אך לא כך הדבר. כל מרצה מדבר ומדבר .הכל נפלא בתאוריית הענן ואנחנו מקשיבים בצימאון ומתים להתנסות אך בצורה ממוקדת עם תרגילים שמראים ואז אנחנו מיישמים וכך לומדים עוד יישום שהוא רלוונטי להוראה. אבל פה מתחילה הטעות הגדולה

א. לא כל קורס אפשר ללמד בתור קורס מקוון!!!
הקורס שנבחר השנה להיות מקוון הינו "שיטות מחקר". התכנים של הקורס מעצם היותו שיטות מחקר הם קשים מאוד להבנה. אינני יודעת מה גרם לצוות הפדגוגי לבחור דווקא אותו להיות מקוון אך אני יודעת מהתנסת אישית  שזו הייתה החלטה שגוייה ולא מתאימה. אנחנו אמנם מגישים עבודות בשלשות אך ממש חורקים שיניים ומנסים ומנסים אבל - זה קשה!!! כמות האנרגיה , הכעסים , חוסר  ההבנה  הם פשוט לא פרופורציונליים  לשום דבר שלמדתי עד כה.

ב. לגבי הסביבות שהוצגו- ובכן הוצגו לנו מספר סביבות בינהם "עת הדעת" ו" Lnet" -כולן חשובות ומעניינות, אך למרצה ניתנה  רק שעה אחת, כך שדי עברנו בריפרוף על האפשרויות- חבל!!!  רצינו להיכנס , להתנסות , לשאול , לחקור. יש  מה לעשות עם כל  מה שראינו ושמענו אז למה כל כך מעט זמן הוקצה לכך?

ג.שפת HTML -
רבותי זה ממש לא צחוק. זוהי שפת כתיבת אתרים עם מליון קודים ואני לא יודעת מי אמר שזה פשוט.למדנו מספר שיעורים והופס... כבר יש עבודה... מזמן לא הזעתי כך! אני באופן אישי לא התחברתי. לא ל- H ולא ל-TML... מה יהיה , מה יהיה איתי?
טוב לא נורא אז לא יהיה לי אתר... לפחות לא כזה, אבל אם נעזוב בצד את הצחוקים , ברגע שאני עוברת בן החבר'ה שם ושואלת איך הם מסתדרים אז הם לא. לאחת יש בעל שמבין במחשבים, לשנייה - הבן, השלישית מוצאת המון סרטונים בYouTube וכך כל אחד מפלס לו את דרכו.

ד.הלוח החכם- שאיתו עובדת המרצה שלנו הקסים אותנו. פתאום אנחנו רואים בעיניים מה באמת אפשר לעשות ובהחלט הוא ראוי להקרא הלוח החכם. אני רוצה להיות שם , לדעת לעשות את כל הדברים הנהדרים האלה ובאמת חשבתי שנלמד אותו על בוריו אבל, לצערי אין מספיק זמן ומה שיצא זה שלא נצליח, גם פה, ללמוד יישום שהוא בהחלט המילה  האחרונה בהכנסת הטכנולוגיה לשירות ההוראה - עוד החמצה ענקית!

מה אני מנסה לומר כאן?

אני אומרת שמרוב עצים לא רואים את היער. אני אומרת שעדיף מעט פחות אבל אותו לדעת מצויין , מאשר לא לדעת כלום ורק לשמוע. אני חושבת שאנחנו נכנסים לסחרור מרוב דברים רבים כל כך שקיימים ורוצים להציג  את כולם  ובדרך מאבדים את הרציונל. אנו קבוצה של מורים. כולנו באים מהשטח. כולנו יודעים  מה אנחנו עושים כל יום ומיומנים בעבודתינו. כולנו רוצים את האלמנט הנוסף, החידוש שבטכנולוגיה שאיתו נצא לדרך.
זה לא קורה. בוודאי לא ברמות גבוהות. רק טועמים, ושומעים, ומי שיש לו זמן, מן הסתם ילך להשתלמויות  בנושא.
חבל. החמצה גדולה.

יום שלישי, 16 באוגוסט 2011

עוד מימוש טכנולוגי ....

שלום לכולם
באתר של ארגון המורים היתה השבוע כתבה שעוסקת במימוש פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי שנכתבה ע"י בר ישראלי
הנה הקישור לכתבה:

http://www.irgun-hamorim.org.il/content/Microsoft29.5.11.pdf


הכתבה עוסקת בשאלה כיצד ניתן לממש את פוטנציאל ההוראה בעידן הטכנולוגי ואיך אפשר לטפח בקרב דור העתיד יכולות של יזמות , חדשנות ומובילות טכנולוגית.
ברצוני להביא כאן דברים בשם אומרם ואף להגיב עליהם

"שיפור יכולת השיפוט"

"אם בעבר חיפשנו דרכים לצמצם את הפער הטכנולוגי
ולספק למורים את ההכשרה הדרושה לחיפוש באינטרנט
והפעלתם של כלי תוכנה נפוצים, הרי שכיום האתגר גדול
לאין שיעור. המורים, כדמות החינוכית החשובה והמשפיעה
כל כך בחייו של דור העתיד, נדרשים לספק לתלמידיהם, לא
רק כלים וידע הרלוונטיים למציאות העבודה של ימינו, אלא
בעיקר את היכולת לרתום את הטכנולוגיה לטובת שיפור
יכולת השיפוט שלהם והיכולת לסנן את הנתונים העיקריים
והנכונים מתוך ים המידע, שבחלקו, עמוס במידע שגוי ולא
מבוסס.

בית הספר כבר אינו מסתפק כיום בהוראת מיומנויות
היסוד, אלא דואג לטפח בקרב התלמידים את היכולת לטפל
במקורות העכשוויים של המידע, לנתח אותו ובעיקר, להיות
מסוגל להתמודד עם חוסר היציבות והדינמיות הבלתי
פוסקת של השינויים הטכנולוגיים המתחוללים בעולמנו,
תוך שמירה על הפרטיות ואבטחת המידע."

מורים היום נדרשים לכל כך הרבה מיומנויות ,ידע ושינוי כמובילי דרך שלפעמים אני חושבת ביני לבין עצמי האם לא נותנים לנו יותר מידי קרדיט?
ואולי מאוד נוח לדרוש שאנחנו נעשה את הכל , בבחינת "אלה האחראיים וזהו תפקידם?"
כולנו היינו תלמידים פעם וגם היום( אבוי, זה לא יגמר לעולם?....)
כולנו הושפענו ממורים מסויימים ולכל אחד מאיתנו יש דמות או יותר מדמות של מורה שהשפיעה עלינו ועיצבה אותנו. בתקופתי לא הייתה טכנולוגיה כלל ובני הנוער היו הולכים ברחובות עם רדיוטייפ ענק ומניחים אותו על הכתפיים , למי שזוכר!!! זו הייתה הקידמה והטכנולוגיה הכי ענקית שלנו. ובכל זאת המורים המשפיעים ,והיו רבים כאלה לא השתמשו בשום כלי למעט בחזונם, התנסחותם ויכולתם המאוד מיוחדת להיות פדגוגים . הם הובילו מאות בני נוער מחפשי דרך, מתנסים וחסרי בטחון בדרך מסתורית ונפתלת , שרק לאחר ימים רבים ידענו לפרש,
ובכל זאת, הנה אנו בעידן של טכנולוגייה מתפוצצת ודמות המורה הופכת למין "גורו" של מחשבים ויישומים והבניות ומה לא בעצם?

הייתי רוצה להעלות כאן מספר שאלות והן?

1 עם כל הכבוד לטכנולוגיה- מה עם נפש האדם?
2 האם המורה שהוא בעצם מורה מקצועי ומלמד את מקצוע התמחותו אכן גם צריך ללמד יישומי מחשב?
3 האם אין איזו שהיא היררכיה או סדר אותו יש להחיל מגיל צעיר וללמד את יישומי המחשב ולהכניסם לתוכנית הלימודים כמצרך ברור מאיליו?

אין לי את כל התשובות אך בהחלט יש לי שאלות רבות.
אני בטוחה שכותבת המאמר אכן באמת מאמינה שבעידן טכנולוגי זה מורים צריכים להקנות גם יישומים בנוסף למקצוע ההוראה, גם ללמד את תלמידהם יכולות שיפוטיות.
מה שבטוח הוא שאנו ללא ספק על פתחו של עידן חדש עם כל המשתמע מכך.
תקוותי היחידה היא שכל אחד יעשה את המוטל עליו ועל הצד הטוב ביותר
ונאמר "אמן"