שלום לכולם,
ברשומה הקודמת שטחתי בפניכם מעט על כל המשתמע מהשינויים הכוללים את הטכנולוגיה במערכת החינוך. התלבטתי יחד עמכם כיצד בעצם אפשר לבחון השגים. איך אפשר לאמוד הצלחה או כישלון העידן הטכנולוגי? אולי לא צריך לתת ציונים?אולי צריך להעריך בצורה חדשה?
כך או כך מגיעים אלינו נתונים חדשים אשר בודקים מה קורה עם הצלחתם של הלומדים ה"חדשים".
בעיתון "דה-מרקר" התפרסמה בתחילת השנה כתבה מאוד מעניינת בנושא זה. כותרתה של הכתבה היה
צורת הלימוד היא לא ממש מה שמקובל אצלינו ואני מניחה שבעוד מקומות בעולם. הילדים יושבים בקבוצות, או על הרצפה, חלקם עסוק בניתוח יצירת המופת "כטוב בעינכם"של שקספיר דרך הפייסבוק- לא ממש מהלך שגרתי - ובעוד פעילויות מגוונות אחרות , אך , למרבית הצער ואף למרבית הפלא אין שיפור בציונים
מה אנחנו יכולים להסיק מכך? האם אופיו של הלומד העצמאי והמחובר למקורות המידע הוא מה שעושה את השינוי? האם הטכנולוגיה כשלה? אולי למרות כל הקידמה צריך שיהיה ערך מוסף אותו בונה המורה בסוף כל פעילות שכזו?
כמובן, שהתומכים טוענים "שהעידן הדיגיטלי מאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, מקנה את הכישורים הנדרשים בכלכלה מודרנית ומצליח לרכז את תשומת הלב של דור שגדל על גאדג'טים."
בן השאר הם טוענים שעדיין אין אפשרות ללכוד את מגוון הכישורים אשר באמצעותם מתפתחים התלמידים בכיתה.
יכול להיות שכל זאת נכון, אך עלינו לקחת בחשבון שכל עוד אנו מאמינים בדור אשר יודע לקרא ואף להבין את הכתוב , שלא לדבר על כישורים מתמטיים, אין אנו יכולים להוציא מהכלל את חשיבותם של שני אלה כחלק לא קטן המאפיין את דמותו של הלומד- כל לומד באשר הוא.
יהיה מסוכן מאוד לשכוח את כל הראציונאל העומד מאחורי מערכת חינוך שלמה ובשם הטכנולוגיה אשר, כבודה במקומו מונח,לעשות שינויים מרחיקי לכת כאלה אשר דוחקים לפינה מאובקת את כל מה שהיה חשוב ומהותי עד עתה.
אני חוזרת וטוענת- כל מהפיכה - חשוב שתהייה מתונה- לפחות במערכת החינוך.אני יודעת שטיבען של מהפיכות הוא להיות ההפך ממתונות , שהרי מה הרעיון?
אבל חינוך אינו שווה ומשתווה לשום דבר אחר.זהו תהליך ארוך ומתמשך הנמשך על פני שנים ואשר כורך בתוכו הרבה מאוד אידאלים, רגשות , תכניות, ובל נשכח- שני מוקדים חשובים מאוד- המורה והתלמיד.
על מנת לשמור על גילוי נאות, אני חייבת לציין כי העיתון "דהמרקר" מציין כי ברמת המדינה וארה"ב נרשם שיפור משמעותי בציונים, וכי האינטרס הגדול ביותר בכל העניין הן חברות הטכנולוגיה,.
אני מניחה , שעם הזמן ועם קיומם של מחקרים בנושא , אנו עוד נהיה עדים לכך ,שכמו כל דבר בחיים , גם כאן, הכל צריך להתנהל בתבונה.
ברשומה הקודמת שטחתי בפניכם מעט על כל המשתמע מהשינויים הכוללים את הטכנולוגיה במערכת החינוך. התלבטתי יחד עמכם כיצד בעצם אפשר לבחון השגים. איך אפשר לאמוד הצלחה או כישלון העידן הטכנולוגי? אולי לא צריך לתת ציונים?אולי צריך להעריך בצורה חדשה?
כך או כך מגיעים אלינו נתונים חדשים אשר בודקים מה קורה עם הצלחתם של הלומדים ה"חדשים".
בעיתון "דה-מרקר" התפרסמה בתחילת השנה כתבה מאוד מעניינת בנושא זה. כותרתה של הכתבה היה
"הכיתה הממוחשבת: חברות הטכנולוגיה מרוויחות - והישגי התלמידים לא עולים"http://it.themarker.com/tmit/article/16778
בכתבה מספרים כיצד למרות קיומם של כיתות ממוחשבות, מחשבים ניידים ,לוחות חכמים והשקעות של מליוני דולרים בעיר צ'נדלר שבאריזונה, אין שיפור בציוני בית הספר בקריאה ובחשבון מאז שנת 2005 ,ואף נאמר שם כי "השיפור בהישגי התלמידים נמוך מזה שנראה בכיתות לימוד סטנדרטיות"!!!!צורת הלימוד היא לא ממש מה שמקובל אצלינו ואני מניחה שבעוד מקומות בעולם. הילדים יושבים בקבוצות, או על הרצפה, חלקם עסוק בניתוח יצירת המופת "כטוב בעינכם"של שקספיר דרך הפייסבוק- לא ממש מהלך שגרתי - ובעוד פעילויות מגוונות אחרות , אך , למרבית הצער ואף למרבית הפלא אין שיפור בציונים
מה אנחנו יכולים להסיק מכך? האם אופיו של הלומד העצמאי והמחובר למקורות המידע הוא מה שעושה את השינוי? האם הטכנולוגיה כשלה? אולי למרות כל הקידמה צריך שיהיה ערך מוסף אותו בונה המורה בסוף כל פעילות שכזו?
כמובן, שהתומכים טוענים "שהעידן הדיגיטלי מאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, מקנה את הכישורים הנדרשים בכלכלה מודרנית ומצליח לרכז את תשומת הלב של דור שגדל על גאדג'טים."
בן השאר הם טוענים שעדיין אין אפשרות ללכוד את מגוון הכישורים אשר באמצעותם מתפתחים התלמידים בכיתה.
יכול להיות שכל זאת נכון, אך עלינו לקחת בחשבון שכל עוד אנו מאמינים בדור אשר יודע לקרא ואף להבין את הכתוב , שלא לדבר על כישורים מתמטיים, אין אנו יכולים להוציא מהכלל את חשיבותם של שני אלה כחלק לא קטן המאפיין את דמותו של הלומד- כל לומד באשר הוא.
יהיה מסוכן מאוד לשכוח את כל הראציונאל העומד מאחורי מערכת חינוך שלמה ובשם הטכנולוגיה אשר, כבודה במקומו מונח,לעשות שינויים מרחיקי לכת כאלה אשר דוחקים לפינה מאובקת את כל מה שהיה חשוב ומהותי עד עתה.
אני חוזרת וטוענת- כל מהפיכה - חשוב שתהייה מתונה- לפחות במערכת החינוך.אני יודעת שטיבען של מהפיכות הוא להיות ההפך ממתונות , שהרי מה הרעיון?
אבל חינוך אינו שווה ומשתווה לשום דבר אחר.זהו תהליך ארוך ומתמשך הנמשך על פני שנים ואשר כורך בתוכו הרבה מאוד אידאלים, רגשות , תכניות, ובל נשכח- שני מוקדים חשובים מאוד- המורה והתלמיד.
על מנת לשמור על גילוי נאות, אני חייבת לציין כי העיתון "דהמרקר" מציין כי ברמת המדינה וארה"ב נרשם שיפור משמעותי בציונים, וכי האינטרס הגדול ביותר בכל העניין הן חברות הטכנולוגיה,.
אני מניחה , שעם הזמן ועם קיומם של מחקרים בנושא , אנו עוד נהיה עדים לכך ,שכמו כל דבר בחיים , גם כאן, הכל צריך להתנהל בתבונה.