יום שלישי, 24 בינואר 2012

והציונים - מה יהיה איתם??? חלק ב

שלום לכולם,

ברשומה הקודמת שטחתי בפניכם מעט על כל המשתמע מהשינויים הכוללים את הטכנולוגיה במערכת החינוך. התלבטתי יחד עמכם כיצד בעצם אפשר לבחון השגים. איך אפשר לאמוד הצלחה או כישלון העידן הטכנולוגי? אולי לא צריך לתת ציונים?אולי צריך להעריך בצורה חדשה?
כך או כך מגיעים אלינו נתונים חדשים אשר בודקים מה קורה עם הצלחתם של הלומדים ה"חדשים".

בעיתון "דה-מרקר" התפרסמה בתחילת השנה כתבה מאוד מעניינת בנושא זה. כותרתה של הכתבה היה

"הכיתה הממוחשבת: חברות הטכנולוגיה מרוויחות - והישגי התלמידים לא עולים"http://it.themarker.com/tmit/article/16778

בכתבה מספרים כיצד למרות קיומם של כיתות ממוחשבות, מחשבים ניידים ,לוחות חכמים והשקעות של מליוני דולרים בעיר צ'נדלר  שבאריזונה,  אין  שיפור בציוני בית הספר בקריאה ובחשבון מאז שנת 2005 ,ואף נאמר שם כי "השיפור בהישגי התלמידים נמוך מזה שנראה בכיתות לימוד סטנדרטיות"!!!!
צורת הלימוד היא לא ממש מה שמקובל אצלינו ואני מניחה שבעוד מקומות בעולם. הילדים יושבים בקבוצות, או על הרצפה, חלקם עסוק בניתוח יצירת המופת "כטוב בעינכם"של שקספיר דרך הפייסבוק- לא ממש מהלך שגרתי - ובעוד פעילויות מגוונות אחרות , אך , למרבית הצער ואף למרבית הפלא אין שיפור בציונים

מה אנחנו יכולים להסיק מכך? האם אופיו של הלומד העצמאי והמחובר למקורות המידע הוא מה שעושה את השינוי? האם הטכנולוגיה כשלה? אולי למרות כל הקידמה צריך שיהיה ערך מוסף אותו בונה המורה בסוף כל פעילות שכזו?

כמובן, שהתומכים טוענים "שהעידן הדיגיטלי מאפשר לתלמידים ללמוד בקצב שלהם, מקנה את הכישורים הנדרשים בכלכלה מודרנית ומצליח לרכז את תשומת הלב של דור שגדל על גאדג'טים."

בן השאר הם טוענים שעדיין אין אפשרות ללכוד את מגוון הכישורים  אשר באמצעותם מתפתחים התלמידים בכיתה.
 יכול להיות שכל זאת נכון, אך עלינו לקחת בחשבון שכל עוד אנו מאמינים בדור אשר יודע לקרא ואף להבין את הכתוב , שלא לדבר על כישורים מתמטיים, אין אנו יכולים להוציא מהכלל את  חשיבותם של שני אלה כחלק לא קטן המאפיין את דמותו של הלומד- כל לומד באשר הוא.

יהיה מסוכן מאוד לשכוח את כל הראציונאל העומד מאחורי מערכת חינוך שלמה ובשם הטכנולוגיה אשר, כבודה במקומו מונח,לעשות שינויים מרחיקי לכת כאלה אשר דוחקים לפינה מאובקת את כל מה שהיה חשוב ומהותי עד עתה.
אני חוזרת וטוענת- כל מהפיכה - חשוב שתהייה מתונה- לפחות במערכת החינוך.אני יודעת שטיבען של מהפיכות הוא להיות ההפך ממתונות , שהרי מה הרעיון?

אבל חינוך אינו שווה ומשתווה לשום דבר אחר.זהו תהליך ארוך ומתמשך הנמשך על פני שנים ואשר כורך בתוכו הרבה מאוד אידאלים, רגשות , תכניות, ובל נשכח- שני מוקדים חשובים מאוד- המורה       והתלמיד.
על מנת לשמור על גילוי נאות, אני חייבת לציין כי העיתון "דהמרקר" מציין כי ברמת המדינה וארה"ב נרשם שיפור משמעותי בציונים, וכי האינטרס הגדול ביותר בכל העניין הן חברות הטכנולוגיה,.

אני מניחה , שעם הזמן ועם קיומם של מחקרים בנושא , אנו עוד נהיה עדים לכך ,שכמו כל דבר בחיים , גם כאן, הכל צריך להתנהל בתבונה.

יום שלישי, 17 בינואר 2012

והציונים - מה יהיה איתם???...... חלק א

שלום לכולם,
כידוע לכם , כל תלמיד מתחיל מבין מהר מאוד עד כמה חשוב הציון. אנו נבדקים ונבחנים על מה שלמדנו ולא חשוב כרגע באיזו דרך. בסופו של כל תהליך לימודי ישנו הציון ו/ או גם התעודה , אשר מוכיחה כי אכן התלמיד עמד בצלחה בדרישות ,ולא בכדי.

כניסתה של הטכנולוגיה לעולמנו ולעולם החינוכי גוררת לא מעט תובנות ושינויי תפיסה לגבי הערך המוסף שלה, שימושיה השונים והפיכתו המיידית של הלומד ללומד עצמאי ומצליח, כזה שיודע מה הוא רוצה, חדור מוטיבציה וגם טכנולוג מומחה היודע להגיע למקורות מידע ולהוציא עיקר מטפל, לשתף אחרים בהבנותיו , להיות "חיית- חיברות"- אחד שחולק את המידע עם חבריו לספסל הלימודים ובכלל דמות  השואפת קדימה ומצליחה ללא כל מכשול.

המורה הופך מאחד המעביר ידע בשיעורים משמימים ל"חיה טכנולוגית" הנמצאת מאחורי הקלעים , ההופך ממנחה למונחה וממורה למכוון ובעיקר - תומך בתלמידיו ומאיר פנים לכל מי שיודע יותר ממנו בכל הקשור לטכנולוגיה , הן הרי הוא "מהגר דיגיטלי" ואילו תלמידיו נולדו לתוך העולם החדש.
ועכשיו שהכל כל כך ברור,זמין ומאתגר, נשאלת השאלה כיצד ניתן לבדוק ,לבחון וגם להעריך את אותו לומד  טכנולוגי אשר  היה בשיעור גאוגרפיה - ויחד עם חבריו "דיבר " בצאט עם תלמיד מאורוגאווי , שבדיוק עכשיו סיים להכין דגם של הר געש לפי מקורות מידע אינטרניים ואף שיתף את חבריו ביצירת מסמך משותף" בגוגל דוקס".

האם המבחנים אשר היו תקפים בעשור האחרון הינם תקפים  גם היום? איך בוחנים? מה בוחנים? אולי נבחן כישורים חברתיים? אולי נבחן כישורי חיפוש באינטרנט? אולי נבחן העברת ידע לחברים בעולם אותם לא ראינו פנים אל פנים מעולם אך אותם "אישרנו" בפייסבוק?

פתאום מה שנראה כל כך ברור וידוע הופך להיות יותר מאתגר ויותר מורכב.
האם באמת כל התלמידים יודעים מה גורם להתפרצות הר געש? האם כולם הבינו מה כתוב באותו אתר שיתופי? האם יוכלו לענות על שאלות מסדר גבוה? ומה עם שאלות מסדר נמוך?

מה שאני מנסה לומר לכם זה  שהמציאות אליה אנו נקלעים והשינויים שעוברת מערכת החינוך אינם מבטיחים יותר הצלחה או יותר עיניין או יותר ידע. הם גם אינם מתאימים לכולם . יהיה  מסוכן מאוד להתייחס לכל אלה כאל "ראה וקדש"
אני מאמינה ,שגם המהפכה הטכנולוגית , שנמצאת כעת בשיאה ועדיין לא חילחלה לכל מערכות החינוך, שלא לדבר על המורים בשטח ,שהם מצויינים בתחומם וצריכים פתאום לדעת עוד נדבח שלם של טכנולוגיה עכשווית,תרגע ותתמתן ותהפוך להיות כלי נוסף, שימושי ויעיל בתוך כל המכלול.

והציונים- מה יהיה איתם? זו נקודה למחשבה...

לפניכם סרטון קצר המסביר מה אפשר לעשות בשימוש נכון בטכנולוגיה. ואתם יודעים מה אומרים על "סרטון שווה אלף מילים"...

יום שבת, 14 בינואר 2012

ועכשיו לתלת מימד....

שלום לכולם,
אני  כל כך שמחה לבשר לכם שהדבר היחיד שיסדיר את כל תחלואי מערכת החינוך הוא לא אחר מתלת מימד!!!!
נשמע מופרך? אני לא בטוחה. מה שבטוח ישנם אנשים רבים במערכת שאכן חושבים שזה בדיוק מה שהמערכת צריכה כדי להתקדם לעבר העתיד. השקעה בתלת מימד , מין "אוואטאר" שכזה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה בדיוק אני מנסה לומר לכם , ואל תדאגו, מייד תדעו....
ובכן-חברת "דאסו סיסטמסס" ,, שהיא חברת תוכנה צרפתית, החליטה שיש לשנות את בתי הספר הארכאיים ולהכניס לתוך שיממונם תוכנות תלת מימד.המאמר פורסם באינטרנט והנה הקישור:http://tech.walla.co.il/?w=/4/1881971

קראתי את המאמר בשקיקה, שפשפתי את עיניי והחלטתי שיש להביא את כותב מאמר זה לביקור במספר בתי ספר תיכוניים בארץ. אולי השילוב בן הרצוי למצוי ייתן איזה שהוא  אפקט תובנתי לשני הצדדים.

אל תטעו. אני אינני נגד הכנסת הטכנולוגיה ושימוש בה. נהפוך הוא, אני מאוד בעד, רק שהמינון והתפריט המערכתי צריכים להיות שונים,לדעתי.

מה טוענים החבר'ה שם? או זה פשוט.

החברה מעוניינים לעזור למורים ליצור טכנולוגיות חדשות ומפתחים חומרים עבור מורים- אך רק כאלה שמוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשניות.
החברה מספקת כ 400 קורסים שונים חינמיים בהם הם יכולים להשתמש בכיתה.- פיתוח חומר לימודי. החברה ממש רואה בכך סוג של חינוך מחדש של דור שלם של מורים!!!!

הטענה הרווחת היא - מה שאתה רואה - אתה זוכר. אני מאוד מאמינה בזה.אין כמו מיצג המדגים את הנושא על מנת להבין

מנהל החברה מבטיח כי הדור הצעיר של הילדים יכול ללמוד בקלות מפני שהם מין "מומחי משחקים"
 מנהל החברה גם אומר את הדברים הבאים:

"דלוז מתפאר ביכולותיו של קו תוכנות התלת-מימד של החברה 3dvia, המאפשר לפתח מודלים בתלת-מימד. "זה קל מאוד לשימוש בחינוך", הוא מבטיח. "יש דור צעיר שיודע לשחק, וכשמשחקים – אפשר ללמוד. בתוכנה ניתן לייצר בצינות מורכבות בצורה פשוטה. רק צריך למקם חפצים על המסך. ניתן גם להגדיר את הפיזיקה שלהם. זה אומר שאם אתה נותן מאפיינים לכלי כלשהו - ניתן לראות כיצד הוא ייפול אם יוצא ממשטח העבודה".

נשמע כמו מדע בדיוני? אני כבר יודעת שלא.
ואתם?מה אתם חושבים?
בעידן של אפשרויות בלתי מוגבלות האמצעים כבר קיימים ואנו לא תמיד יודעים איך לשלב אותם.

אני בטוחה שכמו תמיד צריך לדעת איך מכניסים טכנולוגיה, מהם תפקידי המורה ומהם תפקידי התלמיד , בן אם הוא לומד עצמאי או לומד תלותי.מה שחשוב באמת הוא עד כמה הלמידה היא משמעותית, מעניינת, מאתגרת ומפתחת
כל האמצעים מקדשים את המטרה!!!




לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?



לימוד בעזרת אנימציות תלת-מימד יהיה ברור יותר?
"קלה מאוד לשימוש בחינוך". תוכנת 3dvia



יום שבת, 7 בינואר 2012

שניים אוחזין....

שלום לכולם,

חשבתם פעם כמה נפלא היה לו כל אחד היה יודע את מקומו ותורם א תרומתו בדיוק כשצריך , בדיוק במידה הראויה וכל זאת בלי לשכוח את מקומו ובלי לקחת תהילה של מישהו אחר?

אך מה לעשות יש רצוי ויש מצוי...

גם מערכת החינוך עברה הרים וגבעות בתפיסתה את  הלמידה , את בתי הספר ,את צרכיהם המשתנים של התלמידים ואת אופן הפעלת התלמידים, המורים ,חלוקת המשאבים ונקודת המבט לגבי חלוקת התפקידים שבן כל הגורמים אשר אמונים על המערכת הזו אשר נקראת "מערכת- החינוך".
קראתי השבוע את מאמרו של פרופסור וולנסקי הדן בנושא של ביזור לעומת מרכוז במערכת החינוך

נושא המאמר: מאמר זה דן באינטראקציה בן שלושה גורמים הקשורים למערכת החינוך בן אם בקשר ישיר ובן אם בקשר עקיף. הגורמים הם – משרד החינוך , הרשויות המקומיות ובית הספר.קיימת דינאמיקה בן שלושת גורמים אלה לאורך כל 50 השנה האחרונות כאשר כל אחד מהגורמים מנסה "לנכס" לעצמו את מערכת החינוך מסיבות שונות, מה שגורם למתח ולקונפליקטים בן מידת הביזור והמרכוז של כל אחת מהם.
.1חוק חינוך חובה-היסוד הערכי הראשון והמשמעותי ביותר- אשר השפיע על דרכי עבודת משרד החינוך ועיצובו במשך חמישה עשורים.
2. שאלת השוויון במתן שירותי חינוך- קבלת המדינה לקיים  חינוך ציבורי  ולביטולו של חינוך פרטי .
3.ריכוז החינוך בכל שטח המדינה בידי משרד החינוך על מנת להטמיע את ערך השוויון ואת ערך העלאת שיעורי הלמידה.משרד החינוך הופך בסמכות החוק  לאוכף החוק על מערכת החינוך הפלורליסטית.חוק חינוך חובה הניח גם דפוסים של גיבוש תרבות ניהול ריכוזית מקפת , כאשר ההורים,המעסיקים והרשויות המקומיות לוקחים חלק בשמירת חוק זה.
בשנות ה90- מתחילה להתקדם תפיסה  חדשה הבוחנת מתן אפשרות לניהול עצמי של בית ספר כאשר תפקידו של משרד החינוך יתמקד בתחומי התכנון,התקצוב ובקרה ואל בית הספר יועברו סמכויות שהיו נתונות בידי משרד החינוך והרשויות המקומיות.כל בית ספר יפעל כמשק כספים סגור בסמכות מנהל בית הספר כאשר המוסד החינוכי נושא באחריות להישגים החינוכיים ולשיקולי הדעת לגבי איך להשתמש במשאבים הקיימים בתוך המערכת.
תובנותי לאור קריאת המאמר הן:
לדעתי  מדיניות הפיכתו של בית ספר למוסד חינוכי הלוקח על עצמו הן אחריות חינוכית והן אחריות כלכלית המנוהלת בתור "משק סגור" היא נושא התלוי מאוד בכישוריו של מנהל אשר הופך מתוקף תפקידו החדש ל"מנהל חשבונות". ומה יקרה אם לא ינהל אותם נכונה? האם תהליך זה יפגע בתלמידים ובמוסד הלימודי עצמו? האם למנהל יש או צריך שיהיה מי שינחה אותו איך עושים דברים אלה? צריך המון תובנות ,ידע וניסיון על מנת להצליח בדבר כזה. לא קיבלתי תשובות לגבי נושא זה במאמר עצמו ואין לי ידע בנושא, אך נראה לי כי תקצוב כלכלי הוא אולי משהו שיש להפקיד בידי מומחי תקצוב, אלה אם כן המנהל נמנה עם אנשים אלה ויודע לנווט את דרכו נאמנה.לגבי לקיחת אחריות חינוכית של צוות המוסד על ההישגים ודרכי החינוך- פה תפיסתי יותר גמישה ואני אף חושבת שתהליך זה יכול לקרב וללא ספק לשפר הישגים לימודיים וגם חברתיים מפני שבכל בית ספר ישנם קשיים ואוכלוסייה שונה וכל צוות יכול לקחת על עצמו את קידום הנושאים החינוכיים לאוכלוסייה הרלוונטית. בנוסף, ישנו יתרון עצום לכך שהצוות החינוכי הוא האחראי לגבי כל הקשור ללימודים ולקידומם האישי של תלמידיו וייתכן שזהו אכן המבנה הראוי למנף הן את ההישגים ואת את התכנים.