רשומות
שלום לכולם
ברצוני לשתף אתכם בהרהורי ובתובנות שלי לאור האירועים האחרונים
לאור קבלת משימת כתיבת הבלוג והבקשה לפתוח את דלישס, מה שנראה על פניו כדבר בסיסי ופשוט שכל אחד מאיתנו יכול להתנסות בו ואף להצליח אספר לכם מעט מהאירועים האחרונים.
לפני כן אספר לכם שאין זה סוד גדול אך אני משתמשת במחשב לצורך עבודתי כמורה בעיקר לכתיבת מבחנים ושליחתם לשאר המורים . הידע שלי נובע מצורך ולא מהווה תנאי לעבודתי. את מה שאני יודעת אכן למדתי ממספר חברים אך התהליך היה מאוד איטי ולא דרש ידע מוקדם.יכולתי להיעזר בתלמידי אשר לימדו אותי דברים קטנים שמאוד עזרו ובהמון סבלנות ורצון ללמוד למדתי דברים ובהחלט יישרתי קו עם שאר המורים בצוות. כל מה שהם עושים ויודעים גם אני יודעת.
חשבתי שאותו הדבר בדיוק יקרה לי גם במהלך לימודי התואר השני. אני אדם ששואף לדעת אוהבת ללמוד ומאוד נחושה, וחשבתי לעצמי שעם רצון טוב ומשמעת עצמית לא יתכן שיהיו בעיות.
אז זהו שלא...
קודם כל אנחנו בתור לומדים עצמאיים שונים בדרכי הלמידה שלנו וזה ידוע שלכל אחד מאתנו יש את סגנון הלמידה שלו. ישנם כאלה שמספיק להם להקשיב.אינם רושמים דבר ומצליחים.
ישנם את אלה שחייבים לרשום מילה במילה ואם הם מחמיצים דבר מה אז אבד עליהם על עולמם.
ישנם לומדים שהם מאוד מובנים- צריכים לראות איך הדברים נעשים לרשום בקצרה את התהליך וכך הם יכולים להיעזר בכתוב ולשחזר את המידע
ויש את המגמה "החדשה"- להיעזר בחברים, להתנסות ולהתנסות עד שאתה מצליח.מה שנקרא" לא מאכילים אותך בכפית"
ביני לבינכם, אני שייכת לדור או לסוג התלמידים שצריכים לרשום את מה שמראים וצריכה כל דבר לראות פעמיים. מה לעשות אני בנויה כך. אני לא מתביישת בזאת. בסופו של התהליך אני מגיעה לאותם מקומות שמגיעים הלומדים העצמאיים יותר המהירים יותר והמסוגלים יותר. הציון ניתן לכולם על התוצר ולא על המאמץ. אז מדוע מצפים ממני לשנות את צורת הלמידה שלי ולהתאים את עצמי למשהו חדש?
אני חושבת שאנחנו מחמיצים כאן רעיון ענק.באנו לראות איך הטכנולוגיה יכולה לקדם ולשרת דברים פדגוגיים.רצינו לשנות באמצעות הטכנולוגיה יכולות של תלמידים.לעזור להם להגיע רחוק יותר, מהר יותר ,מגוון יותר, מעניין יותר וכו'.הטכנולוגיה היא שפה.אני לא מכירה אותה.אני באתי ללמוד אותה.לא באתי למרחב של התנסויות וכישלונות בלתי פוסקים. אני בתהליך לימודי וככזה הוא צריך ללמד אותי. אם אני יושבת ימים שלמים ומתחננת לעזרה ומוציאה פירורי מידע בשביל לעשות משהו טכנולוגי כל כך פשוט, ולא מצליחה לסיים אותו , אז מישהו כאן נכשל .צריך לבדוק מה קורה פה. שיטת החשיבה צריכה להשתנות! אני מאמינה בהדרכה בצורה מדויקת. אני מאמינה בלתת כללים.ברורים , ישימים רשומים. ייתכן שהסיבה היא היותי מורה לשפה.הטכנולוגיה היא גם שפה.אני לא צריכה בתור תלמידה לחפש עזרה ולהיות במצוקה. אני צריכה להבין כי לימדו אותי בצורה מסודרת. אחרת יש יותר הפסד מרווח.
אני מסיימת את יומי עם טעם נורא של תסכול. אני היום לא הצלחתי.
מחר אגש למורי המלומדים ולא אוותר. אבקש מהם ללמד אותי ולהראות לי.הרי אמרתי שאני נחושה..
ברצוני לשתף אתכם בהרהורי ובתובנות שלי לאור האירועים האחרונים
לאור קבלת משימת כתיבת הבלוג והבקשה לפתוח את דלישס, מה שנראה על פניו כדבר בסיסי ופשוט שכל אחד מאיתנו יכול להתנסות בו ואף להצליח אספר לכם מעט מהאירועים האחרונים.
לפני כן אספר לכם שאין זה סוד גדול אך אני משתמשת במחשב לצורך עבודתי כמורה בעיקר לכתיבת מבחנים ושליחתם לשאר המורים . הידע שלי נובע מצורך ולא מהווה תנאי לעבודתי. את מה שאני יודעת אכן למדתי ממספר חברים אך התהליך היה מאוד איטי ולא דרש ידע מוקדם.יכולתי להיעזר בתלמידי אשר לימדו אותי דברים קטנים שמאוד עזרו ובהמון סבלנות ורצון ללמוד למדתי דברים ובהחלט יישרתי קו עם שאר המורים בצוות. כל מה שהם עושים ויודעים גם אני יודעת.
חשבתי שאותו הדבר בדיוק יקרה לי גם במהלך לימודי התואר השני. אני אדם ששואף לדעת אוהבת ללמוד ומאוד נחושה, וחשבתי לעצמי שעם רצון טוב ומשמעת עצמית לא יתכן שיהיו בעיות.
אז זהו שלא...
קודם כל אנחנו בתור לומדים עצמאיים שונים בדרכי הלמידה שלנו וזה ידוע שלכל אחד מאתנו יש את סגנון הלמידה שלו. ישנם כאלה שמספיק להם להקשיב.אינם רושמים דבר ומצליחים.
ישנם את אלה שחייבים לרשום מילה במילה ואם הם מחמיצים דבר מה אז אבד עליהם על עולמם.
ישנם לומדים שהם מאוד מובנים- צריכים לראות איך הדברים נעשים לרשום בקצרה את התהליך וכך הם יכולים להיעזר בכתוב ולשחזר את המידע
ויש את המגמה "החדשה"- להיעזר בחברים, להתנסות ולהתנסות עד שאתה מצליח.מה שנקרא" לא מאכילים אותך בכפית"
ביני לבינכם, אני שייכת לדור או לסוג התלמידים שצריכים לרשום את מה שמראים וצריכה כל דבר לראות פעמיים. מה לעשות אני בנויה כך. אני לא מתביישת בזאת. בסופו של התהליך אני מגיעה לאותם מקומות שמגיעים הלומדים העצמאיים יותר המהירים יותר והמסוגלים יותר. הציון ניתן לכולם על התוצר ולא על המאמץ. אז מדוע מצפים ממני לשנות את צורת הלמידה שלי ולהתאים את עצמי למשהו חדש?
אני חושבת שאנחנו מחמיצים כאן רעיון ענק.באנו לראות איך הטכנולוגיה יכולה לקדם ולשרת דברים פדגוגיים.רצינו לשנות באמצעות הטכנולוגיה יכולות של תלמידים.לעזור להם להגיע רחוק יותר, מהר יותר ,מגוון יותר, מעניין יותר וכו'.הטכנולוגיה היא שפה.אני לא מכירה אותה.אני באתי ללמוד אותה.לא באתי למרחב של התנסויות וכישלונות בלתי פוסקים. אני בתהליך לימודי וככזה הוא צריך ללמד אותי. אם אני יושבת ימים שלמים ומתחננת לעזרה ומוציאה פירורי מידע בשביל לעשות משהו טכנולוגי כל כך פשוט, ולא מצליחה לסיים אותו , אז מישהו כאן נכשל .צריך לבדוק מה קורה פה. שיטת החשיבה צריכה להשתנות! אני מאמינה בהדרכה בצורה מדויקת. אני מאמינה בלתת כללים.ברורים , ישימים רשומים. ייתכן שהסיבה היא היותי מורה לשפה.הטכנולוגיה היא גם שפה.אני לא צריכה בתור תלמידה לחפש עזרה ולהיות במצוקה. אני צריכה להבין כי לימדו אותי בצורה מסודרת. אחרת יש יותר הפסד מרווח.
אני מסיימת את יומי עם טעם נורא של תסכול. אני היום לא הצלחתי.
מחר אגש למורי המלומדים ולא אוותר. אבקש מהם ללמד אותי ולהראות לי.הרי אמרתי שאני נחושה..
